בשוק - כמו בזירת האיגרוף

כך מיישמות כי"ל, אלביט מערכות, חברות הגז המקומיות והדסית ביו הקטנה את יתרונן היחסי

אורי ליכט הוא מנהל מחלקת המחקר של אי.בי.אי

בשנת 1996 התרחש אחד מקרבות האיגרוף המותחים ביותר בכל הזמנים, בו המתאגרף אבנדר הוליפילד הצליח לגבור על אלוף העולם באותה תקופה, מייק טייסון, לאחר 11 סיבובי איגרוף. הוליפילד, שאף חזר לפני שלוש שנים מפרישה, נחשב למתחרה חלש משמעותית מטייסון, והמהמרים הניחו כי סיכויו לנצח קלושים. תוכנית הקרב של הוליפילד התבססה על ניצול של אחד מיתרונותיו היחידים - העובדה שהיה בכושר גופני טוב בהרבה מטייסון.

האסטרטגיה הייתה ברורה: יש למשוך את הקרב כמה שיותר זמן. זה הצליח להוליפילד, והקרב נמשך לא פחות מ-11 סיבובים, שבסופם הותש טייסון והפסיד בנוק-אאוט. הוליפילד היה למתאגרף הראשון מאז מוחמד עלי, שזכה שלוש פעמים באליפות העולם למשקל כבד באיגרוף.

יתרון יחסי והיכולת להוציאו לפועל הפכו להיות מהפרמטרים החשובים ביותר בבואנו לבחור את החברות בהן נרצה להשקיע, במיוחד כאלו שאנו מסמנים כהשקעה אסטרטגית לטווח ארוך.

בשוק הישראלי קיימות לא מעט חברות שנהנות מיתרון שכזה. בכתבה זו בחרנו להתמקד בארבע מהן: כי"ל, אשר נהנית מתנאים ומיקום המאפשרים ייצור זול משמעותית מהמתחרות; אלביט מערכות, שמנצלת את הקרבה לצה"ל והניסיון המבצעי בפיתוח, ייצור ושיווק של ציוד צבאי מתקדם; חברות הגז, הנהנות מבלעדיות על משאבי האנרגיה של ישראל; וחברה קטנה בשם הדסית ביו, אשר נהנית מכוח המחקר האדיר של בית החולים הדסה לפיתוחים חדשים בתחום הרפואה.

כי"ל - הקרבה המתוקה לים המלח

אחרי טבע, כיל היא החברה הגדולה בישראל, עם מכירות שנתיות צפויות בשנת 2010 של כ-5 מיליארד דולר ורווח נקי מוערך של כמעט מיליארד דולר. כי"ל, שקרוב ל-97% ממכירותיה מופנות ליצוא, נהנית ממספר יתרונות בולטים, שהחשוב שבהם הוא כמובן ים המלח.

עלויות כריית האשלג בים המלח נעות סביב 120-150 דולר לטון - נמוך משמעותית מעלויות הייצור של המתחרות הכורות את האשלג בעלויות של 180-250 דולר לטון. בכך, משיגה כי"ל רווחיות גבוהה משל החברות המתחרות בענף. בנוסף, נהנית כי"ל מתנאי האקלים היבשים של אזור ים המלח, המאפשרים לה לאגור כמות בלתי מוגבלת של מלאי, בעוד שהמתחרות מקצצות תפוקה במצב של האטה בביקושים.

יתרון נוסף ומהותי לא פחות הוא קרבתה היחסית לנמלים (נמל אילת) ולשוקי פעילותה העיקריים. אלו מוזילים בצורה משמעותית את מחירי ההובלה של כי"ל ומאפשרים רווחיות גבוהה יותר, בייחוד כיום כאשר מחיר המוצר כולל גם את עלות ההובלה.

אלביט מערכות - חותמת איכות צה"לית

יתרונה הגדול של אלביט הוא ביחסים הקרובים הקיימים בין החברה לבין צה"ל. החל מהרקע של חלק גדול מהמהנדסים, המפתחים והעובדים בחברה, שהם בעלי ניסיון מבצעי וצבאי עשיר, כך שפיתוח המוצרים נעשה על ידי אנשים שמכירים בצורה הטובה ביותר את הצרכים המבצעים, דרך העובדה שחלק ניכר מהפיתוח מגיע מצורך אמיתי ודרישות מבצעיות של הצבא המזמין.

מוצרים וציוד צבאי שהחברה מייצרת בתהליך הפיתוח הפנימי, שלא לפי הזמנה וכחלק מפרויקט, עוברים בדיקות מבצעיות מקיפות על ידי צה"ל. העובדה שלרבים ממוצריה של אלביט יש "חותמת" של צה"ל, ומוצריה משווקים אחרי שיושמו הלקחים שנלמדו על ידי אחד הצבאות המוערכים, ולצערנו גם העסוקים בעולם, תורמת רבות למערך השיווק של החברה ומהווה יתרון יחסי אדיר על פני המתחרות בענף. החברה נחשבת לאחת מיצרניות המל"טים הטובות בעולם, ומובילה עולמית הן בטכנולוגיה, הן בפלטפורמה ובוודאי בכמות שעות הטיסה שצברה.

חברות הגז - עצמאות אנרגטית

הסיפור הגדול של חברות הגז הוא אולי גם הסיפור הגדול של השנתיים האחרונות בשוק ההון המקומי. חברות הגז פועלות בשוק שבוי, אשר מנסה להיגמל ככל יכולתו מהתלות ביבוא של נפט ממקורות זרים. הניסיון להיפטר מהתלות באנרגיה זרה, לצד ירידה בהיקף זיהום האוויר והעובדה שמדינת ישראל מוקפת אויבים, גורמים לכך שיש אינטרסים ברורים ומהותיים לעידוד השימוש בגז טבעי בישראל.

לכן, ההנחה שנראה צמיחה חזקה בהיקף השימוש נשמעת בהחלט הגיונית. יתרון זה טומן בחובו גם בעיה מסוימת לחברות, בכך שמדינת ישראל תערים להערכתנו קשיים על חברות הגז במידה שינסו לייצא את הגז הטבעי. משקולת נוספת שמדינת ישראל עשויה לשים על צוואר החברות הינה אולי מגבלה תזרימית, שתבטיח שמירה של רזרבות משמעותיות לשעות חירום.

הדסית ביו - סמוכה על שולחנו של ביה"ח

מעניין להסתכל גם על חברה קטנה בשם הדסית ביו , שנסחרת בשווי שוק בגובה כ-60 מיליון שקל בלבד. הדסית היא חברת ביומד אשר מוחזקת בשיעור של 41% על ידי בית החולים הדסה, שהוא בית חולים פרטי. עובדה זו מאפשרת להדסית לנצל את הציוד הרפואי ויכולת המחקר של בית החולים, על מנת לבצע ניסויים שבמקרה אחר היו עולים הון עתק. בנוסף, נהנית הדסית מראשוניות בכל הקשור לרעיונות ופטנטים אשר מועלים על ידי הצוות הרפואי של בית החולים, ולחברה יש את זכות הסירוב הראשונית לגביהם.

כיום, החברה מושקעת בשמונה סטארט-אפים אותם היא מקדמת ומפתחת באמצעות הפלטפורמה של ביה"ח. מעבר לפוטנציאל הרווח הגלום בפעילות עבור "הדסה", המנגנון תורם לו אף בכך שהוא מסייע לשמר בבית החולים רופאים מהשורה הראשונה, שאחרת היו אולי הולכים בעקבות החלום וההמצאה, וכך יכולים להגשים אותו תוך כדי פעילותם השוטפת.

היתרון היחסי של הדסית נובע מהנגישות לציוד, מידע וקבוצת חשיבה, שאף חממה או אוניברסיטה לא יכולות לספק.