לא סיפור הצלחה

1. שלשום (ד') בערב קיימה שירה מרגלית, המשנה למנכ"ל רשת, ישיבה נוספת על "שבוע סוף". היו בישיבה אבי צבי, מנכ"ל הזכיינית, ליאור שליין וסוכנו בועז בן-ציון. הישיבה היתה "לא נעימה", אמרו גורמים בתעשייה. היו שנשבעו ששמעו גם טונים רמים יוצאים מכיוון החדר, וכמה מהנוכחים איבדו את שלוותם.

אחרי הפגישה יצאה מרגלית למשרדו הלא רחוק של בן-זוגה במקאן-אריקסון. שם כבר היה מונח הראיון שנתנה מוקדם יותר ל"גלובס", בו אמרה ש"היא מרוצה". האמת היא שכבר חודשים היא לא, ואת המהלך שעשתה שעה אחרי היא תכננה לעשות מיד אחרי החג.

2. זה לא היה סיפור הצלחה. מהרגע הראשון, תחת צלו של יוחנן צנגן, ועד הרגע האחרון שלשום. זה התחיל עם "הפוליגרף" המביך, נמשך עם פרשיית התקיפה של מרגלית ונגמר עם ההתרסקות של "שבוע סוף".

זה לא היה טוב לשירה מרגלית משום כיוון אפשרי - מקצועית, תדמיתית ובוודאי לא אישית. היא ומשפחתה שילמו מחיר קשה מזה שהאדם הלא נכון במקום הלא נכון משלם בדרך-כלל. היא הבינה שהיא נשרפת ברשת ושעדיף לה למלט את נפשה משם בהקדם.

3. מרגלית היא לא אשת תוכן. זאת עובדה. היא לא היתה המינוי הנכון לנהל תוכן בגוף שידור שוקע ומדשדש. כשזה היה תחת ידיו של יוחנן צנגן, אדם בעל ותק בתחום, אולי עוד היה לזה סיכוי, אבל כשהגיע אבי צבי היה לזה עוד פחות סיכוי להצליח.

כמי שנעדר הבנה בתחום, צבי עשה מה שהוא צריך לעשות - לתת לאיש התוכן ליצור תוכן - אבל מרגלית נכשלה במשימה. לא כי היא אדם לא מוכשר או לא מנהלת טובה, אלא כי רשת זקוקה במצבה לחיית תוכן מחוללת ניסים - וזו לא שירה מרגלית.

4. יש לקחים מהסיפור הזה. לקחים על תעשיית הטלוויזיה הישראלית ובעיקר על האנשים שמנהלים אותה. רשת, שנבנתה כחצר פיאודלית תחת מולך אחד, לא נתנה למרגלית יום אחד של חסד. תחתיה, לצידה ואולי גם מעליה חתרו אנשים ללא הרף.

בעולם התקשורת ריכלו עליה ברשעות ואמרו שמשאירים אותה בגלל בן-זוגה ואפילו בגלל התקיפה. פרסומאים, מתחרים ועמיתים חיכו לה בפינה - לא בגלל מי שהיא, אלא בגלל כל החבילה שהיא נושאת עמה. ולמרות שאינה תמימה כלל, היא האמינה כי צריך אורך-רוח - בתעשייה שמחדשת את עצמה בין ברייק לברייק.

5. עכשיו זו ההזדמנות של אבי צבי לעשות את המהלך הנכון. להביא במהרה אדם שכל עולמו הוא תוכן. שלא ינהל, שלא יהיה לו סקס אפיל ושלא יהיה פוליטיקאי. לזה יש מספיק אנשים ברשת. אולי אף מוטב שיוציא את עולם התוכן למיקור חיצוני, למפיק כמו יואב גרוס, למשל.

אחרי מרגלית, צבי צריך להבין שאחרי טעות התוכן הבאה, הוא זה שיאלץ ללכת הביתה.