לדוברת בנק הפועלים אין עבודה

אחרי שלוש שנים שבהן שערוריה רדפה שערוריה, גולש הבנק, במהלך חרישי, לזמנים אחרים

"מן המקום שבו אנו צודקים/ לא יצמחו לעולם/ פרחים באביב" (המקום בו אנו צודקים/ יהודה עמיחי). שלוש שנים לא פרחו פרחים בבנק הפועלים. שלוש שנים היו עסוקים ראשי הבנק בלהיות צודקים, לגבות את עצמם בחוות דעת מפולפלות ויקרות ובריב אינסופי עם הרגולטורים.

הרגע שבו נזרעו זרעי הפורענות היה כאשר שלמה נחמה התמתח לאחור באמצע מסיבת העיתונאים להצגת דו"חות 2005, ואמר בזחיחות כי בונוסים בסך 50 מיליון שקל לשלושה בכירים הם "שכר גבוה, שהושג בעבודה קשה". מאותו יום שערורייה רדפה שערורייה בבנק הפועלים.

בונוסים מנופחים, תביעות ייצוגיות, הדחת נחמה, פיטורי אמיר ברנע, הפסדים ב-SIV, הפסדים ב-MBS, דיווחים לקויים לדירקטוריון, ריב עם רשות ניירות ערך, ריב עם בנק ישראל, ביטולי רכישות בנקים בחו"ל, וכמובן השיא - ההתפטרות הכפויה של צבי זיו והזזת דני דנקנר מתפקידו. ממרס 2006 לא היה רגע דל אחד בבנק הפועלים.

אבל בחודשים האחרונים התמונה השתנתה. מאז שנכנסו באוגוסט לתפקיד היו"ר החדש יאיר סרוסי והמנכ"ל החדש ציון קינן, דוברת הבנק עפרה פרויס הפכה למובטלת. הפועלים הפך להיות בנק משעמם ונטול שערוריות. מלריב על קוצו של יו"ד, אימץ בנק הפועלים את הסיסמה "אל תהיה צודק, תהיה חכם" ופרחים החלו לפרוח.

סרוסי הבין היטב שמה שדרוש לבנק כעת הוא שקט, ושהרגעת המערכת היא יעד מרכזי. כיו"ר מפגין סרוסי מנהיגות, מהווה אי של יציבות וסוגר פינות מול הרגולטורים. קינן משלים אותו, פועל בתוך הבנק, מבטל את המחנות, מניע אנשים לפעולה ודוחף קדימה להשגת יעדים שאפתניים.

מאחורי השקט עשו קינן וסרוסי מהפכה פרסונלית. בשקט בשקט, בלי מהומות, התחלפה כל ההנהלה. מתוך 12 חברי הנהלה בנקאיים רק ארבעה נותרו במקומם. שלושה אחרים עברו לתפקידים חדשים, וחמישה, כמעט מחצית מהסגל הבכיר, הם פנים חדשות לגמרי בהנהלה.

זמן האאוטסיידרים

להחלפת ההנהלה יתרונות רבים. קינן וסרוסי בוחרים צוות חדש שיתחיל לעבוד ביחד ללא משקעי עבר, כך גם אפשר לנטרל את נזקי הפוליטיקה הפנימית שכה פגעה בבנק בעבר. עד כה המינויים שלהם היו בול פגיעה, חלקם מתבקשים, חלקם סבירים, והיו גם כמה הברקות.

שניים מהמינויים הטובים ביותר היו של אנשים מבחוץ, שמעון גל שהגיע ממזרחי טפחות לחטיבה העסקית והשבוע ענת לוין שבאה ממגדל לתפקיד ה-Global Treasury. שניהם מקצועיים מאוד ויודעים לעמוד על שלהם. אלו אינם מינויים טריוויאליים. בניגוד לבנק לאומי, שהקפיד לקבל מדי כמה שנים עירוי מנהלים חיצוני שצמצם את הקיבעון המחשבתי של הבנקאים ואף הביא אנרגיות חדשות, בהפועלים הקפידו לקדם רק מתוך הבנק. התוצאה הייתה מונוליתיות חשיבתית וסטגנציה בתפיסת ההפעלה.

אם נצרף לשניהם את ה-CFO רן עוז שנכנס לתפקידו במרס הקודם והגיע מבזק ונייס, נראה ששלושה מארבעת חברי ההנהלה הבכירים הם אאוטסיידרים שלא צמחו בבנק הפועלים. חלקם אף לא צמחו בבנק בכלל, בדיוק כמו סרוסי אגב. זה מבטיח חשיבה רעננה וניסיון לעשות דברים אחרת.

בסופו של דבר היעד של קינן וסרוסי, גם אם לא מוצהר ולא מוכרז, הוא לעקוף את בנק לאומי, להחזיר את הפועלים להיות מספר אחת ולהפוך את הסיסמה "להיות ראשון זה מחייב" לנכונה שוב. עם הרכש החדש לוין, המשימה תהיה קלה יותר.