תמונות לחיזוק התגובה החיסונית

מחקר מצא כי צפייה בתמונות של חולים מובילה לתגובה חיסונית אגרסיבית ■ וגם: מחקר חדש יבדוק גורמים לאלכוהוליזם

רוצים להרגיש יותר טוב? אולי כדאי שתתבוננו בתמונות של אנשים חולים. מחקר שפורסם במגזין של איגוד הפסיכולוגים מצביע על כך שצפייה בתמונות של חולים מספיקה כדי לגרום למערכת החיסון לעבוד חזק יותר.

מחקרים קודמים הראו שאנשים שרואים מישהו חולה מגיבים לכך בצורה פסיכולוגית - לדוגמה, לא רוצים להתקרב אל החולה, או במקרים מסוימים אפילו נגעלים. החוקרים מאוניברסיטת בריטיש קולומביה שבקנדה, בהובלת החוקר מארק שאלר, רצו לקחת את העניין צעד אחד קדימה ולבדוק האם יש לצפייה באנשים חולים השפעה גם על פעילות מערכת החיסון.

הם אספו מתנדבים, שחולקו לשתי קבוצות, והציגו להם שתי מצגות בנות עשר דקות, כל אחת מהן ביום אחר. המצגת הראשונה הייתה נייטרלית, ובה הראו למתנדבים רק תמונות של רהיטים. המצגת השנייה הייתה שונה בכל קבוצה. קבוצה אחת צפתה בתמונות של אנשים חולים - מתעטשים, מקנחים את האף, חולים באבעבועות וכדומה, ואילו הקבוצה השנייה צפתה בתמונות של אנשים שמכוונים לעברם רובה.

מכל המתנדבים נלקחה דגימת דם לפני הצפייה המצגות ואחריה, ולדגימות הדם החוקרים הוסיפו חיידקים, כדי לבדוק את התגובה החיסונית. הם גילו שבקרב הקבוצה שצפתה במצגת על האנשים החולים התגובה החיסונית הייתה חזקה יותר מאשר אצל חברי הקבוצה השנייה, שצפתה במצגת האנשים היורים. בקרב חברי הקבוצה השנייה לא נרשם הבדל משמעותי בתגובה החיסונית בין הבדיקות לפני המצגת לאלו שאחריה.

להערכת שאלר, ייתכן שבני האדם סיגלו את התגובה הזאת לאורך האבולוציה. "כנראה שזה טוב שהמערכת החיסונית מגיבה באגרסיביות יתרה במקרים שנדמה שאנחנו נמצאים בקרבת מישהו שעלול להדביק אותנו במחלה", אמר שאלר. עם זאת, החוקרים מזכירים שלתגובה האגרסיבית של מערכת החיסון יש גם פן פחות חיובי, והוא שהיא מצריכה אנרגיה, ועלולה להחליש או להתיש את הגוף.

חוקרים את ההתמכרות

הנה הזדמנות לתרום למדע ועל הדרך ליהנות מכמה כוסות אלכוהול: מחקר חדש שיוצא לדרך בימים אלה באוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב יבחן את הקשר בין ההבדלים הכימיים במוח לבין הנטייה להתמכר לאלכוהול.

פרופ' אליס ווירטס, המתמחה בביולוגיה התנהגותית, החליט לבחון את התעלומה הבאה: יש אנשים שיכולים ליהנות מכמה כוסות יין בארוחה, או לגמוע מספר בקבוקי בירה במהלך בילוי עם חברים, ללא כל השפעה על אורח החיים הרגיל שלהם, ויש כאלה שהרגלי השתייה שלהם מידרדרים, והם הופכים לתלויים באלכוהול. מה קובע מי שייך לכל אחת מהקבוצות? קבוצת החוקרים בראשות ווירטס תשתמש בטכניקות הדמיה של המוח כדי לבדוק את הנושא.

מכיוון שלאלכוהוליזם יש השלכות חברתיות-לאומיות, המחקר נהנה ממענק של מיליון דולר מצד ה-NIH, מכון הבריאות הלאומי של ארה"ב.

המוח האנושי כולל כימיקלים טבעיים שנקראים פפטידים אופיאטים (opioid peptides). הפפטיד הוא מולקולה שמורכבת משתי חומצות אמינו ומעלה, והאופיאט הוא חומר טבעי שנוצר בגוף, והשפעתו דומה לזו של מורפיום או משכך כאבים. הפפטידים הללו נצמדים לחלקים במוח שנקראים רצפטורים, ויוצרים כך תגובה שהיא או מהנה או דוחה עבור אותו אדם. לדברי ווירטס, התחושה שחש אדם בזמן שתיית אלכוהול נשלטת בחלקה על-ידי שחרור של אותם פפטידים.

מחקרים קודמים העלו שבקרב אנשים שמפתחים תלות באלכוהול, יש יותר היצמדות של הפפטידים הללו לרצפטורים בהשוואה למי שהם מכנים "שתיינים חברתיים". אך השאלה שעדיין צריכה להיבדק היא האם זה היה המצב עוד לפני פיתוח התלות באלכוהול, או שזו דווקא תוצאה של אותה תלות.

המחקר החדש יכלול כ-60 מתנדבים ומתנדבות בריאים בני 21-30 שידווחו על הרגלי השתייה שלהם ויעברו מיפוי מוח. חלק מהניסוי ייערך, כמובן, לאחר שתיית אלכוהול. החוקרים מקווים להסיק מהמחקר מה עשוי להפחית את הסיכון לפתח אלכוהוליזם.