כשל הבינלאומיות

העיסוק בשיחות הבינלאומיות נזנח, כי לכולם ברור, משום מה, שהתעריפים בתחום זה נמוכים

שוק השיחות הבינלאומיות הוא שוק שלא דנים בו יותר מדי. מסיבות שונות, נתקבעה התחושה שמדובר בשוק תחרותי שהמחירים בו נמוכים, ולפיכך אין צורך להתערב בו. האם זה המצב? השאלה מתעוררת עכשיו, לאחר שמשרד התקשורת פרסם לאחרונה נתונים לגבי היקף התנועה הבינלאומית (שיחות יוצאות ונכנסות) ברבעון הראשון של 2010.

מהנתונים ניתן לראות מגמה ברורה ועקבית של ירידה בהיקף התנועה. לכאורה, איזו סיבה יש למגמה זו? החברות בשוק השיחות הבינלאומיות ממשיכות לטעון כי המחירים נמצאים במגמת ירידה מתמדת, דבר שאמור להוביל דווקא לעלייה בהיקף התנועה. גם על רקע השפעות המיתון, הירידה העקבית נראית בעייתית. אולי בכל זאת היא קשורה לרמת התחרות בענף, ולמגמה של עליית מחירים, שמובילה לכך שאנשים פחות מתקשרים לחו"ל?

לטענת החברות הפועלות בשוק, הירידה בתנועה קשורה לסיבות חיצוניות רבות, ולא להיעדר תחרות ולעליית מחירים שנובעת מכך. אך אם תשאלו את חברות הסלולר, שלא יכולות להיכנס לשוק השיחות הבינלאומיות בגלל החלטת משרד התקשורת, הן יגידו בפירוש כי מדובר בכשל שוק שנובע מהיעדר תחרות.

מסתמכים על נתוני החברות

פרט לכך, נשאלת השאלה כיצד סופרים את דקות השיחה לחו"ל, והאם הבדיקה משקפת את המציאות. מסתבר כי השיטה שלפיה בודק משרד התקשורת את היקף התנועה הבינלאומית מבוססת על נתונים שמתקבלים מהחברות עצמן. אם החברות לא מדווחות על כל התנועה, או מוסרות נתונים לא בדוקים - גם הנתונים שמגיעים לידי המשרד יהיו לא מדויקים. לכל חברות השיחות הבינלאומיות יש פעילויות נפרדות דרך חברות-בנות וכדומה. האם החברות האלה מדווחות? לא בטוח בכלל.

ועוד לא התייחסנו למקורות חלופיים לשיחות בינלאומיות, כמו למשל סקייפ. לדברי בכיר באחת מחברות השיחות הבינלאומיות, הפתרונות החלופיים מושכים את המחירים כלפי מטה, אך הוכח בעבר כי הם לא הובילו לירידה בתנועת הדקות לחו"ל. אבל, ייתכן כי הנתח של לקוחות עסקיים גדולים שמקיימים חיבור קבוע בין סניפים בכל העולם ולא עוברים דרך המערכת הבינלאומית גדל ב-2009 וממשיך לגדול גם ב-2010. ואולי גם ירידה במספר העובדים הזרים, שמייצרים נפח תנועה בינלאומית משמעותי, תרמה לירידה בתנועה.

מבצעים משתלמים

לדברי בכיר במשרד התקשורת, ניתן לראות פער מחירים משמעותי בין לקוח משויך שלא נרשם למבצע לבין לקוח משויך שכן נרשם למבצע. "פעם היה נהוג שרק לקוחות לא משויכים משלמים מחירים גבוהים על שיחות לחו"ל. כיום, גם בין הלקוחות המשויכים רואים פערים", אומר הבכיר.

לדבריו, "אני לא יכול להגיד שזה בגלל עליית מחירים. מכיוון שיש עוד גורמים, קשה לבודד את זה, וגם אין לנו כרגע הוכחה שיש עליית מחיר ברמת הממוצע. לא בדקנו את זה פשוט. מה שכן אפשר לראות באמת, זה שכל הזמן אנחנו רואים עלייה במחירונים. אם תיכנס לאתר של חברה בינלאומית ותסתכל מה מחיר השיחה לארה"ב של מנוי משויך, תקבל הלם".

הבכיר ממשרד התקשורת מוסיף כי "תפיסת המחיר שלנו בחיוג לארה"ב, למשל, היא של 20 עד 30 אגורות לדקה. החברות הבינלאומיות אומרות כל הזמן במבצעים שלהן - בוא תחייג ב-12 אגורות לדקה, וכל מיני מבצעים דומים. כשתיכנס למחירון של מנוי משויך תגלה שזה מעל 1.5 שקל לדקה. יש בעיה בהבדל בין המחירים שכתובים במחירונים של החברות, שאינם במסגרת מבצע, לבין המחירים במבצע. מצד אחד, החברות אומרות - ממילא מרבית המנויים הם במבצעים. מצד שני, מנוי שאיננו במבצע משלם מחירים מאוד גבוהים".

* לא היית מצביע על איזשהו כשל בשוק השיחות הבינלאומיות?

"לא יודע מה זה כשל. עוד תחרות זה תמיד טוב, ועצם זה שהתעריפים המוצהרים האלה, התעריפים של מנויים משויכים, עולים, זה לא סיגנל חיובי לתחרות. הרי בזמנו הם ירדו. לארה"ב המחירים המשויכים היו 29 אגורות לדקה, ועכשיו זה מעל 1.5 שקל".

* האם זה לא סימן שמעיד על חוסר תחרות? האם הנתונים האלה גורמים לכם להרהר לגבי שינוי מדיניות בשוק השיחות הבינלאומיות?

"אי-אפשר להסיק מהנתונים האלה משהו. לעצם הירידה בכמות הדקות יכולים להיות כל מיני גורמים משפיעים שעדיין לא ניתחנו".

2. אם לא יקרה משהו יוצא דופן ומשרד התקשורת יקבע דמי שינוע דומים לתעריף השלמת השיחה בסלולר שקבע בשבוע שעבר (4.14 אגורות לדקה), רבים הסיכויים שנראה את 012 סמייל נכנסת לשוק הסלולר במודל של מפעיל וירטואלי (MVNO).

לחברה יש תוכנית עסקית כמעט מושלמת לגבי האופן שבו היא מתכוונת לפעול, והכדור נמצא עכשיו בידיים של משרד התקשורת. אם יסטה משמעותית מהמחיר להשלמת שיחה, ברור כי 012 סמייל לא תוכל להיכנס לשוק. אם המחיר יהיה דומה, סביר להניח שנראה את הצעד האסטרטגי הבא של סמייל בשוק הסלולר.

אז למה זה עדיין לא סופי? משום שלמרות שסמייל מעוניינת להיכנס לשוק הסלולר, הדבר שמעסיק אותה כיום הוא המגרש הביתי שלה - שוק ה-ISP (ספקית שירותי אינטרנט), או יותר נכון רישיון ISP ל-HOT. סמייל, שמרבית לקוחותיה יושבים על תשתית הכבלים, חוששת מכניסת HOT לתחום ה-ISP ללא הפרדה מבנית מלאה.

זהו איום מרכזי עליה, יותר מהאיום שמהווה פרטנר בשוק הזה ובשוק הטלפוניה. אלא שהסאגה של מתן רישיון ה-ISP ל-HOT לא נגמרה עדיין, למרות שמשרד התקשורת הבטיח בשבוע שעבר שזה קרוב לסיום.

בקיצור, תחרות בסלולר מצד סמייל תיגזר מהתחרות בשוק ה-ISP.