הבעיה אינה במיסוי

החודש הפכה ישראל לחברה מן המניין בארגון ה-OECD לאחר תהליך סינון וקבלה מפרך, שארך יותר משלוש שנים. אולם על השולחן עדיין נשארו כמה "חובות" פתוחים לארגון, ואחד הוא הורדת מס הקנייה הגבוה על רכב. כזכור, בנובמבר אשתקד חשף "גלובס" כי בדו"ח הביקורת המסכם של הארגון, שהוגש לממשלה, נכללה גם ביקורת מפורשת על מס הקנייה הגבוה שמוטל בישראל על רכב חדש.

אין הצדקה

למס הזה, כתבו אז בודקי הארגון, אין כל הצדקה, אפילו לא באצטלה של מיסוי סביבתי "ירוק", והוא תורם לכך שנטל המס הישיר בישראל הוא מהגבוהים בקרב חברות OECD. כעת מתברר שהביקורת של ה-OECD נפלה על אוזניים קשובות באוצר. במקביל לגיבוש הנוסח הסופי של "המס הירוק", שאושר בכנסת בנובמבר, גיבש האוצר גם "תוכנית המשך" חשאית למיסוי הירוק ובה מתווה ארוך טווח להורדה הדרגתית של מס הקנייה על רכב ל-61% בתוך כחמש שנים ממועד הפעלת התוכנית. במקביל, ימומן הגירעון באמצעות העלאה מקבילה של מס הקנייה על רכב והצמדתו למנגנון המיסוי הירוק. במילים אחרות, ככל שהרכב נקי יותר, כך תפחת האגרה השנתית הקבועה שלו.

השאלה הגדולה שמעסיקה רבים היא מה יקרה בשורה התחתונה למחירי הרכב החדש ואיך תשפיע רפורמת המס החדשה על כיסם של רוכשי הרכב החדש בתום הרפורמה ובמהלכה. האם אכן נהיה עם ככל העמים וניישר מחירים עם אירופה?

אם היינו נשאלים את השאלה הזו בדיוק לפני שנה, ייתכן שהתשובה שלנו הייתה אופטימית יותר. אבל כיום נראה שההשפעה הריאלית על מחירי הרכב בשורה התחתונה תהיה הרבה יותר קטנה מהציפיות ומהתחשיבים על הנייר.

הסיבה היא שמאז ההכרזה על המיסוי הירוק במאי 2009 ראינו כיצד שורה של התרחשויות, שהיו אמורות לדחוף את מחירי הרכב החדש מטה בחוזקה, "נעלמות" בדרך לכיסוי של הצרכן. מס הקנייה הרשמי ירד ב-7%, הזיכוי "הירוק" הוריד את המס הריאלי על רבים מדגמי הרכב בכמה אחוזים טובים נוספים ושערי מטבעות היבוא נטו בחדות לטובת הצרכנים. ומה קרה למחירי הרכב הרשמיים בשורה התחתונה? בפלחים המרכזיים של השוק הם עלו ריאלית בכמה אחוזים טובים.

אנחנו מדברים כאן על תנודה של 8%-12% נטו במחירי הרכב לטובת הצרכן, שנוטרלה בדרך לכיסו של הצרכן בשל המבנה הבלתי תחרותי בעליל של שוק הרכב הישראלי, שכולל אוליגופול יבואנים מול מונופסון חזק של חברות ליסינג. מול "ספיגה" כזו, הורדת מס שנתית בשיעור 3%-4% היא בטלה בשישים.

חברות הליסינג יכולות להירגע

אם היינו נשאלים לפני שנה, היינו גם אומרים שכל הורדה של מסי קנייה על רכב צפויה להשפיע בצורה שלילית על חברות הליסינג בשל ירידת השווי המאזני של צי הרכב הענק שלהם. אבל כיום, לאחר שחזינו בהתאוששות המרשימה של רווחי חברות הליסינג שנרשמה מאז "המיסוי הירוק" ומגיעה לשיא בדו"חות של הענף שמפורסמים בימים אלה - אנחנו כבר יודעים שלחברות הליסינג אין מה לדאוג. יש מי ששומר עליהן ודואג שמחירי המחירונים הרשמיים יישארו יציבים "בכל מחיר".

ללא קשר למס הקנייה, הצמדת האגרות השנתיות למפתח "ירוק" היא דווקא צעד הגיוני ורצוי שיעניק תמריץ למעבר לכלי רכב נקיים יותר. לא שאנחנו חוששים שבעלי הג'יפים ומכוניות הפאר המזהמות יימנעו מקנייתם בגלל תוספת של עוד כמה מאות שקלים בשנה, אבל זה מכיוון שחברות הליסינג יגלגלו את תוספת האגרה השנתית למחירי הליסינג של הלקוחות. זהו בהחלט מנוף שיכול להשפיע על תמהיל הרכישות של ציי הרכב בישראל, שהם הכוח הדומיננטי בשוק הרכב החדש.

לבסוף נזכיר כי בינתיים מדובר ב"תוכנית מגירה" שמגדירה מתווה כללי ומותירה פרטים לא מעטים לגיבוש וסגירה במיקוח בשלב מאוחר יותר. טיבן של תוכנית כאלה הוא שהן נשארות במגירה עד שמגיע הזמן והצורך לממש אותן. לפיכך, למרות שהורדת המיסוי הראשונה אמורה להתחיל רק בתחילת 2012, אם למערכת הפוליטית יהיה צורך בהשגת הון פוליטי זה או אחר, לא מן הנמנע שהתוכנית תישלף מהמגירה מוקדם מהצפוי או שלוח הזמנים ליישום יוקדם ויואץ. מנגד, העמקת הגירעון התקציבי וירידה בהכנסות המדינה ממסים כתוצאה ממשבר זה או אחר עלולה להשאיר אותה במגירה עוד זמן רב.