מסע בין חרקים

אנסמבל ציפורלה, שמריץ בהצלחה כבר חמש שנים את הקברט ההזוי "עקיצה טבעית", מעלה מופע העוסק בחרקים, "דרך חגב", על-פי ספרו של עוזי בן-כנען. חברי ציפורלה מספרים על העבודה ללא במאי, ומודים שיחסם לחרקים השתנה בעקבות המופע

לפני חמש שנים העלתה קבוצת בוגרי הסטודיו למשחק של ניסן נתיב מופע קברטי הזוי בשם "עקיצה טבעית", שהחל בפועל את דרכו כפרויקט סיום לימודים. בעקבות התגובות הנלהבות, החליטו חברי הקבוצה לכנות עצמם "אנסמבל ציפורלה" ולהריץ את המופע כהפקה מסחרית. ספק אם מי מהם צפה עתיד בו "עקיצה טבעית" הופך למופע פולחן שתכניו מתעדכנים וקהל נאמן מגיע שוב ושוב ולומד בעל פה כל תו.

ואולם, לכל חגיגות ההצלחה של פרויקט ראשון יש אקורד סיום המוכר גם בשם הפרויקט השני, ולמרות ש"עקיצה טבעית" ממשיך לרוץ עלי במות, מעלים חברי אנסמבל ציפורלה בימים אלה את המופע "דרך חגב", המבוסס על ספרו של עוזי בן כנען.

"דרך חגב" כונה בשעתו "ספר למבוגרים המתחפש לספר ילדים". הוא כולל 31 קטעים קצרים, בהם חרקים חולקים תכונות אנושיות לחלוטין, שבאותה הזדמנות שופכות אור עוקצני על עולמם של בני האדם. חברי ציפורלה אימצו מבחר מהדמויות בספר (בהן שאול הג'וק, כץ מרבה הרגליים, ירושקה החיפושית, זנובה הצרעה ושיר הנמלה), אסף קורמן הלחין את הטקסטים, וכיד הדמיון הטובה נרקח "קברט חרקים" מופרע ומענג.

האם גם ל"דרך חגב" צפוי עתיד פולחני בנוסח "עקיצה טבעית"? לקהל פתרונים. "עד היום אנחנו לא מאמינים ש'עקיצה' עשה את מה שעשה", מודה חבר האנסמבל בן פרי, "יצרנו את המופע ממקום של אמונה גדולה בחומרים, אבל לא יצאנו מנקודת הנחה שזו אכן תהיה הצלחה כזו".

תוהו ובוהו מאורגן

ההצלחה לוותה גם בשיפור תנאים משמעותי. את החזרות ל"דרך חגב" קיימו חברי ציפורלה בסטודיו ששכרו במבנה תעשייתי בשכונת מונטיפיורי בתל-אביב, ופנו הפעם לאנשי מקצוע חיצוניים, בהם המדריכה הקולית גלי אלון, הכוריאוגרפית אסנת קלנר ומעצבת התפאורה והתלבושות מיקי בן כנען. עם זאת, הם עדיין פועלים ללא יד מכוונת של במאי. מה שהופך את הצפייה בחזרות לחוויה סוריאליסטית של תוהו ובוהו מאורגן, שבו עשרה משתתפים מכוונים ללא הרף זה את זה, ובדרך פלא נוצר לבסוף רצף מערכונים מפוצצים מאנרגיה ומכישרון.

"היו לנו בשנתיים האחרונות כל מיני רעיונות למופע הבא", אומר בן פרי, "מי שהביא לנו את הספר 'דרך חגב' היה אסף קורמן, ששנים רצה להלחין את הטקסטים של עוזי בן כנען, אבל לא חשב שנהיה כתובת לחומרים האלה עד שהתברר שזה מדליק את כולנו", מוסיף תומר נהיר פטלוק. "לגבי במאי חיצוני, פשוט לא הרגשנו צורך בזה. כל הרעיון שלנו, מלכתחילה, היה לעבוד בצורה הכי חופשית ולראות מה יקרה".

"לפעמים אנחנו שורפים יום חזרות שלם רק בניסיונות לפצח סצנה או בוויכוחים מה הדרך הכי נכונה להציג אותה על במה", אומר עמרי דורון, "אם היינו מביאים במאי, יכול להיות שהיינו חוסכים את היום הזה אבל מאבדים אלמנט שהוא חלק בלתי נפרד מהמהות של אנסמבל ציפורלה".

בן פרי: "כולנו למדנו להתפשר, ולפעמים קורה שאחד מאיתנו עולה לבמה ועושה משהו שהוא לא שלם איתו לגמרי כי הרוב מאמינים שזה נפלא".

מה משך אתכם בספר של בן כנען?

"הרעיון, הדמויות, הרגשות. אני חושב שמעל הכל זה היה האתגר, איך הופכים את זה למשהו שאפשר להעלות על במה. בהתחלה לא היה לנו מושג".

היחס שלכם לחרקים השתנה בעקבות החזרות על "דרך חגב"?

דורון: "חד-משמעית. לפני כמה ימים תפסתי עכביש בבית ולא הייתי מסוגל להרוג אותו".

ההופעות הקרובות של "דרך חגב": ה' 27.5, 21:30, ה' 10.6, 21:30, ו' 11.6, 14:00, צוותא ת"א