שכר הוגן במקום קצבאות

יום אחד יהיה צורך לעשות ניתוח מנטאלי, סוציולוגי ופוליטי עמוק מדוע מדינת ישראל, כמעט מיום היווסדה, מעדיפה להיות מדינה המחלקת קצבאות על פני מדינה המעודדת עבודה.

מס הכנסה שלילי, על אף הקישוט המיתוגי היפה, אינו אלא מתן קצבת סעד לאדם עובד. מצד אחד, נותנים לאדם שכר נמוך ומהצד השני, מעניקים לו קצבת סעד הקרויה מס הכנסה שלילי. כך אנו הופכים אנשים עובדים למקבלי קצבאות ופוגעים ללא כל הצדקה בכבודם. אדם עובד אינו צריך להיות נתמך על ידי קצבאות סעד. עליו לדעת שהוא מקבל תמורה הולמת עבור עבודתו, שתאפשר לו לחיות בכבוד.

אין ספק שאחת המטרות החברתיות והערכיות החשובות ביותר של ישראל היא להעלות את רמת השכר הנמוכה של אלה שמשתכרים לא יותר מאשר שכר מינימום. לתת לאדם 3,850 שקל תמורת עבודה של חודש ימים זהו עוול ובושה למדינה. בכך, אנו מבטאים את הזלזול שלנו בערך העבודה.

העלאת שכר המינימום הינה נושא מורכב. כמובן שעדיף לעשותה מכוח הסכמים מתואמים והדרגתיים, אולם חייבת להיות הפרדה ברורה בין המגזר הציבורי למגזר העסקי-הפרטי. המגזר העסקי צריך להתאים את עצמו להעלאות השכר באופן הדרגתי, תוך הגדרת מטרות יעד בזמנים קצובים. לעומת זאת, המגזר הציבורי אינו יכול להרשות לעצמו שלא להעלות את שכר המינימום ובדחיפות. שכר המינימום המשולם כיום לעובדים במגזר הציבורי הינו בושה למדינה למוסדותיה.

עם מנהיגות נכונה ובעלת השראה, המשוחררת ממסגרות חשיבה מיושנות, אפשר להעלות את השכר המינימום במגזר הציבורי ללא כל הוצאה תקציבית נוספת. אנו זקוקים למנהיגות ערכית, ולא להנהגה שמתפשרת ומתפייסת. לעובדי רשות הנמלים, כולל אלה המשתכרים 40 אלף שקל לחודש ולמעלה מזה, מוכנים לתת שוחד תמורת הפרטה. אך נגד מקבלי שכר מינימום יוצאים בכל הכוח.

מתוך 914 אלף משרות במגזר הציבורי כ-200 אלף נשים וגברים משתכרים לא יותר מאשר שכר מינימום. העלאת שכר המינימום על פי הצעת ח"כ עמיר פרץ לרמה של 4,600 שקל לחודש מוערכת בעלות של 1-1.5 מיליארד שקל. מנגד, הסכמי השכר החדשים במגזר הציבורי, בהם עוסקים היום, מבשרים לנו הוצאה באותה סדר גודל.

מוטב כי משרד האוצר שכל כך נלחם נגד העלאת שכר מינימום יפנה קצת ממשאבי חשיבתו לדרכים בהן אפשר לשפר את שכרם של אלה המשתכרים שכר מינימום. במקום להעניק העלאה של 3% או 4% לכלל עובדי המגזר הציבורי, וביניהם גם למקבלי שכר גבוה, עדיף למקד את ההוצאה ולשפר את שכרם של מקבלי שכר המינימום.

אם אנו מציבים כמטרת על את צמצום הפערים בחברה הישראלית זהו בדיוק המהלך שיש לעשותו. בנוסף, במקום לשלם קצבאות לאנשים העובדים במגזר הציבורי, ניתן להעלות את רמת שכרם ולהשתחרר מהמיתוס המטעה של מס הכנסה שלילי.

בכל מקרה, יש לדחות על הסף את אחד הטיעונים המרכזיים נגד העלאת שכר המינימום וזהו הטיעון לפיו תהיה לכך השפעה רוחבית על כל מבנה השכר במשק. מקבלי שכר מינימום בוודאי שלא צריכים להיות הקורבן לכך שמטרות ניהוליות כלל משקיות יושגו על גבם.

הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר