יום שני עם אלבום

בתחילת מאי, 30 שנה לאחר ביקורו האחרון בארץ, הגיע לכאן מיץ' אלבום, שחגג החודש את יום הולדתו ה-52 כדי לקדם את ספרו האחרון - "אם רק נאמין" (הוצאת מטר).

אלבום הוא הסופר שכתב את אחד מרבי-המכר הגדולים של העשור "ימי שלישי עם מורי". הספר, שיצא לאור ב-1997, כיכב 205 שבועות ברשימת רבי-המכר של ה"ניו-יורק טיימס", נמכר ב-14 מיליון עותקים, תורגם ל-41 שפות, הוסרט וזכה בפרס אמי.

אלבום - סופר, מחזאי, תסריטאי ועיתונאי, חתום גם על רבי-המכר "חמשת האנשים שתרצה לפגוש בגן עדן" ו"עוד יום אחד". נפגשנו לקפה לאחר הצגת הגרסה התיאטרלית העברית ל"ימי שלישי עם מורי" בקאמרי.

איזה בית קפה אהוב עלייך במיוחד?

"יש מקום במרחק שני מייל מביתי, והוא נקרא Hogan's. יום אחד הגעתי לשם ואמרו לי: 'תסתכל בתפריט!' אז הסתכלתי, והשם שלי היה שם. על הקינוח. אכלתי כל-כך מהמנה הזאת שקראו לה על שמי. מדובר בפאי של פודינג קפוא, ואם אי פעם תגיעו לשם תזמינו את המנה הזו. היא מאוד טובה. תבקשו את Mitch Albom's almond pudding pie .

עם איזו דמות ציבורית היית רוצה לשבת לקפה?

"אחרי שהייתי כאן והוזמנתי לפגישה עם הנשיא, הייתי רוצה ששמעון פרס יבוא למקום שלי, וישתה איתי קפה, ככה שאוכל לסיים את שיחתי איתו. כשאני חושב על השיחה שהייתה לנו, אני מבין שיש עוד כמה שאלות שהייתי רוצה לשאול אותו".

למי היית רוצה להקשיב בשולחן סמוך?

"קודם כל אני לא אוהב להקשיב לשיחות של אחרים. אני לא עושה את זה כי אני לא אוהב שאחרים מקשיבים לשיחות שלי. אבל אם בכל זאת עליי לענות לשאלתך, הייתי רוצה להקשיב לזוג בפגישה הראשונה שלו. לשמוע את השאלות שהם שואלים אחד את השנייה. כי אני יודע, כמי שנשוי זמן רב, מה באמת עומד להיות חשוב, ומעניין אותי להשוות את זה למה ששואלים בפעם הראשונה".

אם היית יכול להזמין לקפה דמות אחת מתוך אחד מספרייך, את מי היית בוחר?

"ככל הנראה את האיש הכחול מהספר שלי 'חמשת האנשים שתפגוש בגן עדן'. מדובר באיש שמת ועלה לגן עדן ושם פגש חמישה אנשים מעברו. חלק הוא הכיר טוב מאוד, ועם שניים מהם היה לו מפגש של כמה דקות על פני האדמה. האדם הראשון שהוא פגש (שאיתו הייתה לו בחייו אינטראקציה של כמה דקות) הוא זה שקראתי לו האיש הכחול.

"כשהיה ילד הייתה לו מחלה שהפכה את עורו לכחול, ומרגע זה אף אחד לא אהב אותו ולא רצה אותו בסביבה. לכן הוא הצטרף לקרקס כפריק-שואו. הרבה שאלו אותי מי הדמות הזו, כי הוא היה מאוד בודד אבל גם מאוד חכם ורק רצה להיות נאהב. הוא דמות מאוד מרתקת, והייתי רוצה לשבת איתו כדי לגלות מאיזה חלק של המוח שלי הוא הגיע, ואיך המצאתי אותו. כי הוא לא כמוני כלל".

מהן תחנות התרבות שהשפיעו עליך?

"מבחינת סרט: 'איזה חיים נפלאים' עם ג'ימי סטיוארט. ראיתי אותו כשהייתי מאוד צעיר, ומאוד אהבתי. זהו סרט מלא תקווה, שגורם לי לחשוב תמיד עד כמה החיים חשובים. במוזיקה, מה שגרם לי לרצות להיות נגן פסנתר, היה ההאזנה לביל אוונס מנגן.

"וזה מה שעשיתי. הוא היה מקור השראה בשבילי. לגבי ספר - ככל הנראה כל דבר של המינגווי. כשהייתי צעיר וקראתי ספרים מורכבים, חשבתי לעצמי, 'אוקיי זה ספר טוב, אבל המילים כל-כך גדולות והספר כל-כך ארוך שלעולם לא אהיה מסוגל לעשות זאת', לכן לא ראיתי את עצמי ככותב. ואז קראתי את 'הזקן והים' וספרים אחרים שלו, שהיו כתובים בפשטות ויחד עם זאת, בכל-כך הרבה עוצמה שאמרתי לעצמי, 'אולי זה הדבר שכן אוכל לעשות'".

איזה ספר היית לוקח איתך לטיסה ארוכה?

"זה אולי קצת מצחיק אבל אחד הספרים האהובים עליי לקריאה שוב ושוב נקרא The right stuff - סיפור על תוכנית החלל האמריקאית, מבראשית ועד שהם ניסו להגיע לירח. זה ספר כל-כך טוב, והקריאה בו כל-כך מהנה, שהוא נקרא כמו רומן. תום וולף הוא סופר אדיר. אני יכול לפתוח את הספר בכל עמוד מקרי ומיד להיות מוקסם ממנו. לטיסה ארוכה - זה מה שהייתי לוקח".

מהי ההערה המוזרה ביותר שנאמרה עלייך?

"פעם מישהו חשב שהוא יעליב אותי כשכתב 'הו, הנה עוד ספר של מלך התקווה'. הוא חשב שזו קטילה, ואני ראיתי את זה כמחמאה - אם זה הדבר הגרוע ביותר שלמישהו יש להגיד עליי, זה טוב מאוד".

האם אתה עובד כרגע על ספר חדש?

"אני מתחיל עכשיו ספר חדש שהוא פיקשן, קסום משהו, ככל הנראה הוא יהיה ספרי הראשון שהוא בעצם חלק מסדרה, כך שיהיו לו חלק שני ושלישי, והוא מתעסק בזמן, ובשליטה על זמן".