מה נהיה? כולם רוצים שמחירי הדירות ירדו, אבל כמובן שאף אחד לא רוצה שזה יקרה אצלו בשכונה. לא רק בגלל שהדירה הנוכחית אמורה להיות המקפצה לדירה הבאה, אלא בגלל שכולם נהנים להתבשם מהמחירים הגבוהים - שמשביחים את הנכס היקר ביותר שברשותם וגם מביאים אוכלוסיה מבוססת לשכונה.
עכשיו, תעלו טיפה לרמת רשות מקומית, ותבינו לבד למה למשל ביהוד או בראש העין לא ממש ששים להיות המוקד של פרויקט הצפת הקרקעות של השר אטיאס. הרי בשקט בשקט, תושבי יהוד וראש העין די מבסוטים מהעובדה שקשה למצוא בעירם דירה בפחות ממיליון שקל. זה לא מפריע להם לקטר על המחירים הגבוהים, אבל סוף סוף גם הם יכולים לחוש מה זה לגור בעיר "יוקרתית".
חשוב להבין, שלראשי ערים בישראל יש מגוון רחב של כלים לווסת את פתרונות הדיור המוצעים לתושבים חדשים (שכאמור, יותר מדי מהם עלולים להוריד את מחירי הדירות): תמחור מוגזם של עלויות פיתוח, סטנדרטים מחמירים של בנייה או של גודל דירה, עיכוב פיתוח התשתיות העירוניות ועוד.
לכן, הכוונות הטובות של שר השיכון נטחנות לא פעם בין הפטיש לסדן. כשמלמעלה שר אוצר עם יד קפוצה, ומלמטה ראשי רשויות שלא ששים לשתף פעולה, קשה להפוך את הסיסמאות לעובדות ולבניינים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
