המחוזי: אתר Alljobs רשאי להעתיק מודעות דרושים מהעיתונים

‎‎המשפט לא יכול להגן יותר על המודל העסקי של פרסום מודעות בתשלום בעיתונות הכתובה, שהיה מקובל טרם עידן האינטרנט - כך קבעה היום (א') שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, שדחתה את תביעת עיתון "מעריב" נגד חברת "אול יו ניד" ומנהליה, מפעילי אתר האינטרנט ‏Alljobs‏, הכולל מידע אודות משרות פנויות בשוק העבודה.

"מעריב" ביקש מבית המשפט למנוע מהחברה להעתיק את מודעות הדרושים המתפרסמות בעיתון, אך השופטת קבעה כי "מעריב" ו-‏Alljobs‏ מבוססים על מודלים עסקיים שונים, שיש לאפשר להם לפעול במקביל.

"האינטרנט הביא עמו מודלים כלכליים חדשים של פרסום ושיווק, כך ככלל, כך בתחום המודעות. בתביעה ביקש 'מעריב', בעילות שונות, כי בית המשפט יגן על המודל העסקי-כלכלי טרום עידן האינטרנט, אז פורסמו כל המודעות בעיתונות הכתובה. במקרה זה אין מקום למשפט להתערב. יש לתת למודלים הכלכליים החדשים בעידן האינטרנט ולכוחות השוק לעשות את שלהם", קבעה אגמון-גונן.

‏השופטת הסבירה את ההבדל בין המודל הכלכלי באתר לבין זה של העיתון: "המודל הכלכלי של ‏Alljobs‏ מאפשר גישה חופשית למודעות, אך דורש מהגולש להצטרף כמנוי בתשלום לצורך יצירת קשר עם המעסיק, והוא שונה מהמודל הכלכלי של 'מעריב', שם קיימת אפשרות לגישה בחינם לכל מודעות הדרושים. דיני עשיית עושר ולא במשפט אינם אמורים להעדיף מודל כלכלי אחד על משנהו".

אגמון-גונן הוסיפה כי "העובדה שהתחרות החופשית עלולה להניב תוצאה של העדפת החדש על פני הישן - אין בה כדי להצדיק את מניעת התחרות. עידן האינטרנט, עידן המידע, מחייב התייחסות שונה לכללי התחרות העסקית".

‏‎‎אינטרס ציבורי

‏‎‎מזה שנים מפרסם "מעריב" מודעות דרושים בעיתון ובאתר האינטרנט שלו, ‏NRG‏, וגובה כסף מהמעסיקים המפרסמים. אתר ‏Alljobs‏, לעומת זאת, מאפשר צפייה במרוכז בכל המשרות הפנויות המתפרסמות על-ידי מעסיקים בעיתונות הכתובה ובאתרי האינטרנט השונים. האתר מעתיק מ"מעריב" וממקורות רבים נוספים, כמו חברות השמה ואתרי אינטרנט, את מודעות הדרושים, וגובה כסף ממחפשי עבודה שמבקשים ליצור קשר עם המעסיקים השונים.

‏‏"מעריב" טען כי השימוש של ‏Alljobs‏ בתוכן מודעות הדרושים שפורסמו אצלו מהווה העתקה אסורה, וטען בתביעה המקורית לזכויות יוצרים במודעות. ואולם, בהחלטה בצו ביניים קבע בית המשפט כי לכאורה אין זכויות יוצרים בתוכן המודעות, ולכן "מעריב" התמקד בטענה שהתבססה על חוק עשיית עושר ולא במשפט.

העיתון טען כי "אול יו ניד" ומנהליה התעשרו על חשבונו ועשו שימוש בפרי עמלם, תוך שהם משתיתים את המוניטין של אתרם, בכך שהם נוטלים מהם את המידע ללא רשות וגוזלים את מאמציהם באופן בלתי צודק.

מנגד טענו הנתבעים כי ל"מעריב" אין זכות כלשהי במידע הכלול במודעות הדרושים שהוא מפרסם, וככל שקיימת זכות כזו - היא שייכת למפרסמים בלבד, שהפרסום ב-‏Alljob‏ משרת את מטרתם. "הענקת סעד ל'מעריב' במקרה זה, והגנה על המידע הכלול במודעות הדרושים, אינה משרתת את האינטרס הציבורי", סיכם בית המשפט.