כחלון לא רוצה להיות חלק מאירופה

השימוע שערך משרד התקשורת לחברות הסלולר בשבוע שעבר בנושא הפחתת דמי הקישוריות בסלולר הסתיים, נכון לעכשיו, בקול ענות חלושה. זה קרה מפני ששר התקשורת, משה כחלון, הצליח למתן את עוצמת הלחצים שהפעילו החברות על-ידי הכרזה פשוטה: אם יתגלו טעויות בעבודה של חברת הייעוץ הבינלאומית NERA שעשתה את העבודה, , המשרד לא יהסס לתקנן.

במילים פשוטות, כחלון אמר שהוא לא נאחז באף מספר, ושהמחיר הראשוני שנקבע (4.14 אגורות) נתון לשינוי אם אכן יתגלה שהוא לא משקף עלויות. ובכן, שגיאות אכן התגלו ובשבועיים הקרובים הן יתוקנו. האם אלה שגיאות שעשויות להביא את המספר לרמה של יותר מ-10 אגורות, או כפי שטוענות החברות - לפחות ל-12-13 אג' לדקה? אנחנו בספק.

סביר יותר להניח שכל מספר נמוך מ-10 אג' יוביל את החברות לבית המשפט. ברור כי משרד התקשורת מעדיף להימנע מכך, משום שהדיונים יכולים להתארך ולעכב במידה רבה את ההחלטה על ההפחתה, שהיא חיונית מאוד להרחבת התחרות בשוק הסלולרי. מן הסתם, זה יפעל לטובת החברות.

מה המודל הנכון?

אלא שפנייה לבית המשפט יכולה לעבוד גם נגד חברות הסלולר. אם הן רוצות מאבק, משרד התקשורת יכול להחליט שהוא משנה את המודל של חישוב דמי הקישוריות ממודל של TSLRIC למודל של Pure LRIC.

מה ההבדל? המודל הכלכלי הנוכחי לקביעת דמי הקישוריות (TSLRIC) שונה מהמודל הכלכלי המומלץ באירופה (Pure LRIC) בכמה נקודות מהותיות, מה שגורם להעלאה מלאכותית בתעריפים. במודל של משרד התקשורת משוקללים עלויות נוספות בהקמת הרשת, ולכן התוצאה מובילה למחיר גבוה יותר. לעומת זאת, המודל האירופי מנטרל עלויות אלה ובודק רק את העלות הנוספת שתהיה למפעיל החדש כדי לייצר דקת שיחה, ובכך מפשט בצורה רבה את החישובים והוויכוחים סביב ממוצעי העלויות של המודל הישן.

אז למה בכל זאת החליטו במשרד ללכת על המודל הישן במקום לאמץ את המלצות האיחוד האירופי? כדי להבין זאת ראוי להיזכר בדברים שאמר סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, ד"ר אסף כהן, בראיון ל"גלובס" בעת פרסום השימוע.

"העיקר במה שקורה באיחוד האירופי זה שברור להם שיש בעיה בשיחות הנכנסות ושצריך להוריד אותן לרמת העלות. הרגולטורים במדינות האיחוד אמנם הולכים להפחתה, אבל בקצב שלא נראה לאיחוד האירופי מספק. לכן, בדקו מחדש את השיטות, ועכשיו ממליצים על שיטת תמחור יותר דרסטית (Pure LRIC - ג' פ'). כיום, הרגולטורים האירופים בוחנים את האפשרות לעבור לשיטה הזאת".

לדברי כהן, "המשמעות של השיטה הזו היא שהעלות מאוד נמוכה. NERA, לעומת הרגולטורים האירופים, בחרה בשיטה המקובלת עד היום גם באיחוד וגם פה, שהיא שיטת ה-TSLRIC. כיוון שהעלויות בארץ נמוכות מאשר העלויות באירופה אנחנו מקבלים מחירים מאוד נמוכים, אפילו בהשוואה לשיטה החדשה שהאירופים מנסים ליישם עכשיו".

מהדברים של כהן לא ברור (והוא גם מסרב להסביר) מדוע לא כפה על NERA את המודל החדש שאימצו באיחוד האירופי, שכן מדבריו עולה כי NERA היא זו שהחליטה על המודל. בדיעבד, נראה שאם כהן היה מוכן להעז יותר, ההחלטה הזו הייתה משתנה והתהליך היה יכול להיות יותר פשוט.

בתשובה לשאלה אם בעתיד משרד התקשורת יצטרך לשנות את המודל, הוא השיב כי "צריך לחכות ולראות מה יקרה באירופה. הרגולטורים עכשיו בשימועים סביב העניין הזה, וודאי שאנחנו לא רוצים לחכות עד שהם יסיימו את המהלך, ורק אז להתחיל בעבודה פה. לכן, אנחנו הולכים על המודל שנבחר. בתוצאות שמקבלים כבר לא יהיה הבדל גדול מדי. זה ישרת אותנו כמה שנים, ועד אז נראה מה קורה בכלל באיחוד האירופי".

באיחוד קבעו רק את המודל

בעניין ההמתנה למה שקורה באירופה, טוענות חברות הסלולר שהן מוכנות לאמץ את הרגולציה האירופית, ומה שייקבע שם ייקבע גם אצלנו. זו לא טענה מופרכת, אם מביאים בחשבון את העובדה שישראל הצטרפה לארגון מדינות ה-OECD ורואה את מדיניות האיחוד האירופי ככזו שראוי לחקותה.

אלא שהאיחוד לא קבע מעולם תעריף דמי קישוריות, שאיתו צריכות כל המדינות להתיישר. הוא רק קבע את המודל המומלץ, וגם עליו יש שימועים בימים אלה. לכן, כשמתפרסמים מספרים על מה שקורה באירופה רצוי לשים אותם בפרופורציה - אין מספר מומלץ אלא מודל מומלץ וכל מדינה תצטרך להתאים את עצמה למסגרת המודל.

לפיכך, אין צדק מוחלט באף טענה של הצדדים. חברות הסלולר לא רוצות את המודל המומלץ באיחוד האירופי, אבל מוכנות לאמץ את המספר הממוצע של דמי הקישוריות במדינות האיחוד, שהוא כמובן יותר גבוה ממה שהומלץ על-ידי משרד התקשורת. מצד שני, משרד התקשורת לא מוכן לאמץ את מדיניות האיחוד האירופי, את המודל או את ממוצע דמי הקישוריות, אז עם מה נשארנו?

ההצטרפות של ישראל לארגון ה-OECD והרצון שלנו להתקרב לרגולציה הנהוגה באירופה מחייבים לקחת ברצינות את המסקנות המומלצות שם. יש הרבה הבדלים בין מה שקורה בישראל למה שקורה באירופה (שם דמי הקישוריות גבוהים יותר), אבל צריך לזכור שגם מבנה השווקים שונה.

במדינות רבות באירופה מתירים שיתוף אתרים בין רשתות, ובישראל זה אסור. גם העובדה שישראל היא מדינה קטנה וצפופה, בעלת משתמשי סלולר רבים, פועלת לטובת הפחתה משמעותית יותר בעלויות, ומכאן גם לדמי קישוריות נמוכים יותר. בקיצור, יש מחיר להצטרפות לאיחוד האירופי, אנחנו רק צריכים להחליט אם אנחנו רוצים להיות חלק מהם או לא.