ביום חמישי לפני שבועיים נהרו אלפים לאוניברסיטאות, כוססים ציפורניים ומתפללים לטוב. הם נבחנו בבחינה הפסיכומטרית, אותו שאלון חורץ גורלות שעתיד לקבוע את עתידם האקדמי. בסך-הכול נבחנים בישראל כ-70-80 אלף איש בשנה. רבות דובר על מאות המיליונים שמזרימים הנבחנים לכיסי מכוני ההכנה. הרבה פחות נהוג להתעכב על הוצאה נוספת, שלה נדרשים הנבחנים: התשלום עבור הבחינה עצמה, הנאמד היום בסכום הנאה של 465 שקלים, ו-697 שקלים לנרשמים באיחור.
לאן הולך הכסף, המסתכם בעשרות מיליוני שקלים בשנה? לגוף שכותב ובודק את הבחינה, המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. למרות הסכומים הנאים שמתגלגלים אליו, מעט מאוד ידוע על-אודותיו בציבור. בדיקת G מעלה סימני שאלה סביב השימוש בכספי הנבחנים: כ-80% מדמי הבחינות (פסיכומטרי ושאר הבחינות שעורך המרכז), מתברר, מופנים להוצאות שכר. ובאיזה שכר מדובר? שכרם הממוצע של חמשת הבכירים במרכז, שהסתכם אשתקד בכ-35 אלף שקלים לחודש. השכר הממוצע למשרה במרכז, בחישוב הכולל גם חוקרים בכירים וגם מזכירות ועובדי מנהלה וניקיון, מסתכם בכ-15 אלף שקלים לחודש, למעלה מפי שניים מהשכר הממוצע במלכ"רים ציבוריים, ויותר מהממוצע בבנקים ובענף הביטוח. הוצאות השכר הללו, שאליהן מצטרפות דרישות שונות מהמרכז לשיפור השירות - מביאות לעלייה מתמדת במחיר הבחינה לציבור.
לפני שנמשיך, קצת היסטוריה: בתחילת שנות ה-80 קידמו האוניברסיטאות כלי חדש למיון מועמדים ללימודים - הבחינה הפסיכומטרית. לצורך כך יזמו את הקמת המרכז הארצי, עמותה שמתפעלת מאז את המערכת על היבטיה המנהליים והמקצועיים.
מלבד כתיבת הבחינה, שעליה אמונים כ-25 עובדים, מועסקים בעמותה אנשי מנהלה, חוקרים, אנשי מחשב, ועובדים שאחראים על פרויקטים שונים. בסך-הכול הועסקו אשתקד 141 עובדים קבועים, שאיישו 110 משרות, עשרות מתרגמים ומגיהים במשרה חלקית ומשגיחים בימי הבחינות.
על רקע היקף הפעילות הגדול ורזרבות שהצטברו, נשלח למרכז ביוני 2007 מכתב מרשם העמותות שבו נטען כי "נראה כי העמותה מנהלת עסק". בעמותה הכחישו והשיבו ש"העמותה הייתה ועודנה גוף שפועל למטרה ציבורית... (העמותה) אינה מחלקת רווחים לחבריה". בהמשך להתכתבות מינה הרשם את משרד רו"ח ברייטמן אלמגור לבצע בדיקה במרכז. המבקרים התרשמו שהעמותה "אינה מקיימת פעילויות עסקיות", אבל העלו גם ממצאים בעייתיים. התברר, למשל, שעובד בעמותה השתכר כ-40 אלף שקלים בחודש, ושחמשת הבכירים השתכרו בממוצע כ-33 אלף שקלים בחודש. אשתקד, אגב, נאמד שכר חמשת הבכירים בכ-35 אלף שקלים בממוצע (כולל שעות נוספות והחזרים. אחרי הניכויים, לטענת המרכז, היה הממוצע 28,700 שקלים).
עוד ממצאים גרסו כי העמותה אינה מגישה דוחות כספיים בהתאם להוראות מחייבות של לשכת רואי החשבון, ואינה מפרידה בדיווחיה בין הוצאות "הנהלה וכלליות" (משכורות בכירים והוצאות מנהלתיות) לבין שאר ההוצאות, בניגוד לכללים המקובלים ולהנחיות הרשם. כמו כן, לאור העודפים הכספיים הניכרים, נכתב בדוח שעל העמותה להכין תוכנית מפורטת לניצולם, "לצורך מעקב ובקרה של רשם העמותות". במרכז אומרים שתוכנית כזו הוכנה - אך זו לא הוגשה לרשם.
במרכז מתעקשים שחלק מההערות שגויות, ומסרבים לתקנן: הפרדת הוצאות הנהלה, למשל "אינה מתאימה לאופי הארגון" בשל מסגרת כוח האדם שלו. התוצאה, כפי שנמסר ממשרד המשפטים: "לעמותה אין אישור ניהול תקין, ולא היה לה מ-2008. בעקבות דוח בדיקת העומק ותגובת העמותה, נערכה בדיקה מטעם הרשם באשר לתיקון הליקויים, שבהתאם לתוצאותיה יוחלט בדבר מתן אישור לעמותה".
השכר - 80% מההכנסות
עיון בדוחות הכספיים העדכניים מגלה כי הוצאות השכר, שבתחילת העשור הסתכמו בסכומים הנעים בין 19 מיליון ל-21 מיליון שקלים, טיפסו בשנת 2009 לכ-32 מיליון שקלים, עלייה של כ-50% ושל כ-80% מסך ההכנסות מדמי הבחינות. ב-2008, בשל הוצאות חד-פעמיות, הן היו גבוהות יותר והסתכמו בכ-34 מיליון שקלים - קרוב ל-90% מסך ההכנסות. במקביל, הלך מחיר הבחינה ועלה. מ-2007, למשל, חלה התייקרות של כ-22%, מ-380 שקלים ל-465 שקלים - יותר מעליית המדד.
"אני מאוד מעריך את המרכז כגוף מקצועי", אומר ערן שטיין, בעל מכון ההכנה לפסיכומטרי סמארט, "אבל עלויות השכר שם מופרכות, וזה מייקר את הבחינה באופן שמהווה חסם עבור חלק מהציבור". שטיין (שיש לזכור את היותו בעל אינטרס פרסומי-מסחרי) מתכנן ליזום עצומה בדרישה להוזלת מחיר הבחינה. "זה לא גוף פרטי. ההכנסות שלו הן מדבר אחד: נבחנים. מדובר בכ-75 אלף איש בשנה, כלומר העניין משפיע על הרבה מאוד אנשים. לא לכולם יש את הכסף, ובניגוד לשכר לימוד פה אין ועדת מילגות. הבעיה מתחילה בכך שהמרכז סוברני להחליט על עלות הבחינה, בעוד שראוי שהדבר יצטרך לקבל אישור מגורם מפקח", הוסיף שטיין.
אגב, בפרוטוקול אסיפה של המרכז, מדצמבר 2008, נכתב שהוועד המנהל "הונחה לתקן את התקציב באופן שיאפשר העלאה מתונה יותר של מחיר הבחינה הפסיכומטרית, וכן לפעול ככל שניתן להקטנת ההוצאות". ב-2010, אומרים במרכז, תקטן מסגרת כוח האדם ל-105 משרות.
מהמרכז נמסר בתגובה: "ב-1984 עמד מחיר הבחינה על 17.5 שקל, שווה ערך ל-404 שקל היום. ההתייקרת מאז עומדת על כ-%15 במונחים ריאליים". מאז, אומרים שם, חלו שינויים שהשפיעו על המחיר: כיום הנבחנים מדווחים על ציוניהם בדואר ובאינטרנט, נוספו מועדי בחינות לזכאים לתנאים מיוחדים, המרכז חויב בארנונה שלא נדרשה בעבר, פותחו נוסחי מבחן ממוחשבים לדיסלקטים ועוד. במרכז מסבירים גם כי הגידול בשכר נובע מהקמת מערכי בחינות חדשים בעשור החולף (עבור מוסדות רפואה, מכינות ועוד) וגידול במספר הנבחנים שהצריך גידול בכוח האדם. בהתחשב בגידול זה ובעלייה במדד, אומרים שם, חלה "עלייה מזערית של 2.4% בשכר הריאלי בתשע שנים".
בנוגע לשכר הבכירים: "מבקר המרכז מצא שהבכירים הינם בעלי שנות ותק רבות, ולפיכך נמצאים בדירוג מקצועי גבוה, נתון המשפיע על שכרם, הגבוה בכ-14% מהממוצע במוסדות ציבור. זה נתון סביר בהתייחס לוותק, ולרוב נמוך משכר הבכירים באוניברסיטאות. יש לציין שעובדי המרכז אינם נהנים מקביעות ומועסקים בחוזים אישיים. חלק מהבכירים ועובדים אחרים הנם מומחים ברמה בינלאומית בעלי תואר דוקטור, המבצעים במקביל לפעילות ניהולית גם פעילות מחקרית ומדעית, ברמה המקבילה לסגל בכיר באוניברסיטאות".
בנוגע לאופן הדיווח הכספי: "גילוי הדעת של הלשכה אינו חל על מוסדות מחקר ומוסדות להשכלה. בהתאם, רואי החשבון של העמותה סבורים שאין להחילו על המרכז ושהחלתו אינה מתאימה לדיווח החשבונאי של המרכז. ביטוי נכון יותר של פעילותו מתקבל בלעדיה. המרכז הבהיר את העמדה הזו לרשם".
בנוגע ליתרות המרכז: "רמת היתרות ואופן ניצולן מפורטים במדויק בדוחות הכספיים. לא התקבלו הערות על אופן ניצולן. כיום היתרות ברמה מינימלית, ונצטרך בשנים הבאות להגדילן כדי לקיים רזרבה מספיקה לצורך המשכיות פעילותנו בעיתות משבר. קיום היתרות מאפשר לאזן באופן רב שנתי מצב שבו יש צורך בביצוע השקעות מהותיות בתשתיות, ובכך מצליח המרכז לשמור על עלות בחינה יציבה. אלמלא קיום רזרבה תקציבית היה צורך להעלות באופן קיצוני את דמי הבחינה, בשנים מסוימות שבהן נדרשות השקעות חיוניות אלה".
סטודנטים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
