לילה טוב לילדים

סביר להניח שכל מי שהיה תלמיד שנאלץ להגיע לבית הספר בשעת אפס זוכר את החוויה באופן שלילי למדי; הצורך לקום מוקדם, הפיהוקים מול המורה וההרגשה של יום לימודים שלא נגמר. משרד החינוך בישראל כבר ביטל לפני שנים אחדות את הנוהל הזה, ומחקר חדש שנערך בארה"ב והתפרסם בכתב העת Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine בהחלט מחזק את ההחלטה הזאת.

המחקר, שבוצע על-ידי שלוש חוקרות בראשות ד"ר ג'ודית אוונס, מומחית לבריאות הציבור מבית החולים לילדים Hasbro, נערך בתיכון פרטי בשם סנט ג'ורג' ברוד איילנד, שבו לומדים 201 תלמידים בכיתות ט' עד י"ב. כחלק מהמחקר, שעת הלימודים הראשונה נדחתה משעה 8:00 בבוקר והלימודים החלו חצי שעה מאוחר יותר. התלמידים התבקשו לדווח על הרגלי השינה שלהם ועל שינויים שחלו בהם.

אוונס ציינה שתלמידים רבים, שבמהלך השבוע ישנים מעט מדי, משלימים את שעות השינה בסוף השבוע, אז הם ישנים שעות ארוכות, ובכך תורמים להפרעה בקצב הביולוגי של הגוף. השינויים בשעת התחלת הלימודים שיפרו את המצב.

בעקבות השינוי בשעת הלימודים, נמצא ששנת הלילה הממוצעת של תלמידי התיכון התארכה ב-45 דקות, בעוד שעת השינה נדחתה ב-18 דקות בממוצע. מספר התלמידים שישנו פחות מ-7 שעות בלילה ירד בלא פחות מ-79.4%, וחלקם של אלה שישנו יותר מ-8 שעות עלה מ-16.4% ל-54.7%.

כך, בעוד מחסור בשינה גורם למצבי רוח ירודים ולפגיעה בריכוז ובזיכרון, התלמידים שהשתתפו בניסוי דיווחו על סיפוק רב יותר מהשינה שלהם והמוטיבציה שלהם בלימודים גברה. בתוך כך בפרמטרים כמו עייפות, נמנום במהלך היום ומצב רוח ירוד נרשמה ירידה. בנוסף, הנוכחות בכיתה עלתה, כשמספר ההברזות והאיחורים בשעת הלימודים הראשונה ירד ב-36%. החוקרות סיכמו את תוצאות המחקר בכך שדחייה מתונה בזמן תחילת הלימודים שיפרה משמעותית את הערנות של התלמידים, את מצב רוחם ואת בריאותם.

ילדים זו שמחה, אבל יקרה

עוד מחקר על ילדים שמגיע מארה"ב, וסביר להניח שלפחות חלק מהממצאים שלו תקפים גם בישראל, נערך על-ידי ד"ר מארק לינו מהמרכז לתזונה במשרד החקלאות האמריקני. המחקר, המתעדכן ומתפרסם מדי שנה מאז 1960, מצא כי גידול ילד אחד מהלידה ועד גיל 17, עלה ב-2009 בממוצע 222,360 דולר (כ-860 אלף שקל). עלויות אלה מדדו את כלל ההוצאות על הילד של משפחה בעלת הכנסה ממוצעת, לא כולל שכר לימוד בקולג'.

המחקר התבסס על נתוני סקר הוצאות שנערך ב-2005-2006 בקרב יותר מ-15 אלף משפחות, מתוכן כ-22% משפחות חד-הוריות. הנתונים עודכנו בהתאם למדד המחירים לצרכן של שנת 2009. מהמחקר עולה עוד כי יש שוני רב בין העלויות של גידול ילדים. כך לדוגמה, ילד במשפחה של שני הורים ושני ילדים "עולה" 8,330-9,450 דולר בשנה בממוצע, כשההורים מרוויחים פחות מ-57 אלף דולר בשנה.

לעומת זאת, על ילד במשפחה דומה, שבה השכר השנתי של ההורים גבוה מ-98 אלף דולר, ההוצאה השנתית מגיעה ל-19,380-23,180 דולר. בכל המשפחות חינוך הילדים היה אחראי בממוצע ל-16% מההוצאה הכוללת על הילד, כשההוצאה הגדולה ביותר היתה על דיור (כ-32%), וההוצאה על מזון עמדה על כ-19%.

בכל מקרה, ההוצאה השנתית הכוללת גדלה ככל שגילו של הילד עלה, וגם מבנה ההוצאות משתנה מעט עם הגיל. למשל, ההוצאה על ביגוד גדולה יותר בגיל 0-2 ובגיל 15-17 לעומת גיל 9-11. המחקר גם מראה הבדלים בהוצאות על בסיס גיאוגרפי בתוך ארה"ב. לדוגמה, האזור שבו מוציאים הכי הרבה כסף על גידול ילדים הוא ערים בצפון-מזרח ארה"ב, והמקומות שבהם מוציאים הכי פחות הם האזורים הכפריים.

החוקר השווה את התוצאה של שנת 2009 לזו של שנת 1960. הוא מציין כי ב-1960 ההוצאה הממוצעת על גידול ילד מהלידה עד גיל 17 היתה 25,229 דולר, שווה ערך ל-182,857 דולר ב-2009. כלומר, במונחי המטבע של 2009, הגידול בהוצאות היה 21.6% בין 1960 ל-2009. השינוי הגדול בין התקופות הללו היה גידול משמעותי בחלקו של החינוך בהוצאות, מ-2% ל-17%, וכן גידול בהוצאות הבריאות. לעומת זאת, ההוצאה על מזון קטנה מ-24% ל-16%, והחוקר מסביר זאת בשינויים בחקלאות.