מבצע רשות המסים למיסוי תרומות למקובלים יוכרע בביהמ"ש

ברשות המסים קבעו כי כל תשלום שהתקבל בידי המקובלים ייחשב הכנסה מעסק, מלבד במקרים נדירים ■ גורם ברשות: "יהיו מלחמות, זה ברור לי. מבחינתנו שבית המשפט הוא זה שיקבע הלכה מחייבת"

לפני שנה בדיוק יצאה רשות המסים במבצע שמטרתו להתחקות אחר הכנסותיהם של מקובלים ורבנים ספרדים ידועים. במסגרת אותו מבצע נשלחו אל אותם מקובלים ורבנים דרישות להגשת דו"חות מס והצהרות הון על הכנסותיהם ב-7 השנים האחרונות בארץ ובחו"ל. ברשות חשדו כי הם אינם מדווחים על כספים המועברים אליהם וכי מדובר בסכומים המוערכים ב-1-2 מיליארד שקל בשנה.

לאורך שנים בחרה הרשות שלא לטפל בסכומי הכסף שמגיעים לידי המקובלים, מאחר שהם נוהגים לברך את הפונים אליהם ולייעץ להם ללא דרישה לתמורה.

ככלל, מתנות ותרומות אינן חייבות במס, ולכן לא היה ברור כיצד יש להתייחס לתרומות ולמתנו שפונים רבים מעניקים למקובל או לחצרו - האם מדובר למעשה בתשלום על מתן שירות במסווה של תרומה - או שמדובר אכן במחווה תמימה של רצון טוב?

גם למבצע הנוכחי יצאה הרשות מבלי להבהיר כיצד ימוסו כל אותן תרומות שמקבלים המקובלים, והרי התוצאה הצפויה: המקובלים ככל הנראה לא ידווחו עליהן, והרשות תיאלץ לפתוח בחקירות סבוכות.

יתרה מכך, רשות המסים עלולה למצוא עצמה מבלה בבתי המשפט בוויכוחים בלתי נגמרים או לסגור תיקים בפשרות מגוחכות, שאם ידלפו החוצה יגררו אחריהן לא מעט עתירות לבג"ץ.

אין הנחיות ברורות

המקרה הראשון והיחיד עד כה שבו התמודדה רשות המסים עם סוגיית מיסוי מקובלים התרחש לפני כ-6 שנים: בעקבות חקירות שביצעה הרשות בחצר הרב המקובל אלעזר אבו-חצירא, המוכר יותר בכינויו באבא אלעזר, החליט מס הכנסה להוציא לרב שומה על הכנסות מתרומות שלא דווחו, בסך של 100 מיליון שקל. המס בגין תרומות אלה אמור היה להגיע ל-40 עד 50 מיליון שקל.

הרב טען להגנתו כי הוא אינו מנהל עסק, וכי הרוב המכריע של מקבלי הברכות כלל אינו משלם תמורתן. מי שמעביר את הכסף, טען הרב, עושה זאת כתרומה במחווה של רצון טוב ולא תמורת שירות, ומכאן שמדובר במתנה שאינה דורשת דיווח או תשלום מס בגינה.

משום הקושי לבסס את חיוב המס של המקובל, הסתיים עניינו בעסקה מקלה מאוד: הרב שילם 15 מיליון שקל בלבד לקופת המדינה, ו-5 מיליון שקל נוספים למטרות צדקה.

דבר העסקה דלף, והמרכז לפלורליזם יהודי והעיתונאי יוסי בר-מוחא הגישו נגד רשות המסים עתירה, שבה טענו כי הסכם השומה שנחתם עם הרב קבע שיעור מס מגוחך בסכום של 3%, וזאת בשעה שכל אזרח אחר מחויב במס שולי של כ-50% על הכנסות בסדר גודל כזה. העותרים חזרו בהם לבסוף מהעתירה, לאחר שלא הצליחו לשים את ידיהם על ההסכם עצמו.

בעקבות אותו מקרה, שלח היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, מכתב לצדדים, ובו קבע כי רשות המסים תאכוף את נושא מיסוי הרבנים בדרך הבאה: במקרה שבו ברור כי הכסף המועבר לרב או למקובל אינו רק לשם צדקה אלא עבור השירות שניתן - יש לגבות עליו מס, ולא - יש להתייחס אליו כאל תרומה.

עם זאת, היועץ המשפטי סירב לתת הנחיות פרטניות וטען כי על הרשות לעשות זאת.

גורם בכיר ברשות המסים אמר השבוע ל"גלובס" בעניין זה: "היועץ בזמנו לא אהב את ההסכם שנחתם וכתב את דעתו בעניין, הוא הבטיח שיהיו הנחיות ברורות, ומאז היינו בתכתובות עם משרד המשפטים. זה נזרק כל הזמן חזרה אלינו, אמרו לנו שאנחנו המקצועיים ואנחנו צריכים לתת את ההנחיות. באופן מהותי היועץ צודק, יש לנו סוג של חוות-דעת שהעברנו לפקידי שומה, אבל להפיץ הנחיות זה כמעט בלתי אפשרי".

כספים רבים מתקבלים מהילולות, טוען אותו גורם, "ויש רבנים שמקיימים פגישות אישיות ומקבלים עליהן הרבה מאוד כסף. יש מקרים שבהם למשל איש עסקים מחו"ל תורם לאחד המקובלים מבלי שהכיר אותו, רק מתוך מחשבה שזה יסייע לו בעסקה כלשהי. תרומה מחו"ל ללא היכרות מוקדמת עם המקובל היא נדירה ולדעתי אינה חייבת במס, אלא שמדובר במקרה קיצוני. לי אין ספק שהכספים המתקבלים בהילולות דינם כמתן שירות, משמע עסקה החייבת במס בדיוק כמו מתן ייעוץ כלכלי או רפואי".

במצב עניינים לא פתור כזה, איך יוצאים למבצע? ובכן, ברשות החליטו לפתור את הבעיה וקבעו כי כל תשלום שהתקבל בידי המקובלים ייחשב הכנסה מעסק, מלבד במקרים נדירים.

"יהיו מלחמות, זה ברור לי, ויהיו גם חקירות. מבחינתנו שבית המשפט הוא זה שיקבע הלכה מחייבת", אומר אותו גורם ברשות.

"מאבק שיוביל לכישלון"

החלטת הרשות להתייחס גם לתרומות מהילולות כחייבות במס זוכה לביקורת חריפה מצד פרופ' דוד גליקסברג, מומחה למיסוי מהאוניברסיטה העברית. "לבוא ולהגיד שכל תקבול הוא בגדר הכנסה חייבת במס, זה לא נכון. חלק הארי, אם לא כל הסכומים האלה, הוא מתנות, זה לא יעמוד בפני שום ביקורת שיפוטית ועומד בניגוד גמור לקביעת היועץ המשפטי לממשלה", הוא אומר.

גם בכיר לשעבר ברשות המסים, שהיה מעורב בפרשת אבו-חצירא, סבור כי מיסוי כולל אינו הדרך לפתור את הבעיה. "ללא הנחיות ברורות, מה שיקרה הוא שיתחילו לבחון כל מקרה לגופו כדי להוכיח שאותן תרומות הן עבור ייעוץ. חשוב לדעת כי יש מקרים רבים שבהם אותם מקובלים זוכים לכספים ללא מתן ייעוץ ישיר, ממאמינים שסבורים באמת ובתמים כי התרומות הללו יסייעו להם. במקרה הזה תהיה בעיה להוכיח כי מדובר בהכנסות חייבות במס", אומר הבכיר, ומוסיף כי גם להערכתו קיימת סבירות גבוהה שבית המשפט הוא זה שייאלץ להכריע בסופו של דבר במחלוקת.

ברשות המסים מציעים פתרון אחר לבעיה. שם טוענים כי המקובלים יכולים להקים מלכ"ר (מוסד ללא מטרות רווח), וכך הכספים שיועברו אליו יהיו פטורים ממס באופן חוקי לחלוטין.

לדברי הגורם ברשות המסים, המקובלים הם שדוחים את הפתרון הזה. "הם לא רוצים שהכספים ייכנסו לתאגיד, כי אז זה יוצא מהמישור האישי ולא יעבור לילדים שלהם", הוא אומר.

בחצרות המקובלים טוענים המקורבים כי דווקא ברשות לא מעוניינים שהכספים יעברו לעמותות, ואם הדברים השתנו, היא צריכה לצאת בהנחיות ברורות בעניין.

"הרשות בחרה ללכת על בעיה תוך שהיא יודעת שהפתרון לה לא ברור לחלוטין", אומר אחד המקורבים ומוסיף: "זה מאבק שיוביל לכישלון, הוא לא הוגן ציבורית, ורשות המסים צוברת בכך יחסי ציבור גרועים".