תהיה יפה ותנצח

כולנו אנשים רציניים, וברור ששיקולים כמו המראה החיצוני של מועמד בבחירות, לא אמורים משפיעים על ההחלטה שלנו אם להצביע לו או לא. את הקביעה שמופיעה במשפט הקודם עשוי להפריך מחקר חדש, שנערך ב-MIT וצפוי להתפרסם בכתב העת World Politics"". כותרת המחקר היא "נראה כמו מנצח", והשורה התחתונה שלו היא שלמראה החיצוני של מועמדים בבחירות בהחלט יש השפעה על הסיכויים שלהם להיבחר. המחקר גם מצביע על כך שלמצביעים במדינות שונות יש תפיסה דומה לגבי המראה המועדף של נבחרי הציבור שלהם.

את המחקר ערכו ארבעה חוקרים, ובהם פרופ' גבריאל לנז מהמחלקה למדעי המדינה ב-MIT. הם הראו למתנדבים מארה"ב ומהודו תמונות של מועמדים בבחירות שנערכו במקסיקו ובברזיל, ושאלו אותם מי להערכתם (רק על בסיס התמונה, כמובן) המועמד שיתאים יותר לתפקיד. החוקרים גילו שגם האמריקנים וגם ההודים נטו לבחור באותם מועמדים. כאשר השוו זאת לתוצאות הבחירות האמיתיות בברזיל ובמקסיקו, התברר שרובן היו זהות לבחירת האמריקנים וההודים. מסקנת החוקרים: מראה חיצוני חיובי, כפי שנתפס על-ידי הציבור, מועיל למועמדים בבחירות.

החוקר לנז הודה שהתוצאות, ובעיקר הדמיון של הלאומים השונים בבחירה, הפתיעו אותו מעט. למתנדבים במחקר הוצגו תמונות של שני מועמדים בכל פעם והם התבקשו להחליט מי מתאים יותר. הבחירה של האמריקנים וההודים היתה זהה ב-75% מהמקרים, וב- 80% בקרב האמריקנים והמקסיקנים.

תופעה מעניינת נוספת שהתגלתה היא שהמועמדות שהתמונות שלהן הוצגו - 6 מקסיקניות ו-16 ברזילאיות - קיבלו "תוצאות" טובות יותר במחקר מאשר במציאות. לכאורה, זה סותר באופן חלקי את תוצאות המחקר, אך לחוקר יש הסבר מעניין לכך - נבדקים גברים לא רצו להיתפס כבעלי דעה קדומה, ונטו להצביע על נשים כמתאימות יותר לתפקיד. בבחירות האמיתיות זה לא בהכרח קרה.

על בדיקות לחץ דם

בחור צעיר מבצע בדיקת לחץ דם, והתוצאה תקינה. הוא חוזר לביתו שמח וטוב לב, בלי לדעת שיכול להיות שהערכים הנורמליים שהתקבלו בבדיקה יכולים דווקא לחזות את הסיכון שלו לפתח יתר לחץ דם בעתיד. מחקר שנערך בישראל ופורסם בכתב העת "Hypertension" של האגודה האמריקנית למחלות לב, מצביע על אפשרות שלחץ דם אשר נחשב לנורמלי בגיל 17 יכול לחזות יתר לחץ דם בגיל מבוגר יותר. במקביל, נמצא במחקר כי הסיכון של בנים לפתח יתר לחץ דם, גבוה פי 3-4 מהסיכון של בנות.

את המחקר הובילו פרופ' איריס שי מהמחלקה לאפידמיולוגיה ופרופ' אסף רודיך מהמחלקה לביוכימיה קלינית בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בצד ד"ר אמיר תירוש מהמרכז הרפואי שיבא תל-השומר. החוקרים התמקדו דווקא בבנים ובנות שערכי לחץ הדם שלהם נמצאו כתקינים בגיל 17, במטרה להעריך מה הסיכון שלהם לפתח יתר לחץ דם במשך השנים. ואיזה מקום מתאים יותר למחקר כזה אם לא בהתייצבות לצו ראשון בלשכת הגיוס? צוות המחקר בחן את התפתחות לחץ הדם ומדד מסת הגוף (BMI) בקרב 23,191 בנים ו-3,789 בנות שלא היה להם יתר לחץ דם בבדיקה הראשונה. לאחר הבדיקה בלשכת הגיוס, נערך מעקב אחר הנבדקים עד שהגיעו לגיל 42. החוקרים גילו שבתקופת המעקב 3,810 איש, שהם כ-14% מכלל הנבדקים, פיתחו יתר לחץ דם.

ערכים תקינים של לחץ דם סיסטולי (הערך הגבוה במדידת לחץ דם) בקרב בני נוער, הם 100-110, ואף 120. החוקרים מצאו שבקרב נערים רמות לחץ הדם גבוהות מאשר אצל נערות, ובשני המקרים נמצא קשר חזק בין ערכי לחץ הדם שנחשב תקין בגיל 17 לסיכון לפתח בהמשך יתר לחץ דם, ללא ערך סף ברור. כלומר, לחץ דם סיסטולי של 110 מעיד על סיכון גבוה יותר ליתר לחץ דם מערך של 100, למרות ששני הערכים נחשבים כיום לתקינים.

החוקרים התמקדו במה שהם מכנים קבוצת "הבוגר הצעיר" - משמע עד גיל 45. לדבריהם, מדובר בקבוצה שלעתים קרובות חומקת מהשגחה וממעקב רפואיים, במיוחד כאשר הפרט מוגדר על-פי קריטריונים "אובייקטיביים" כבריא.

"רופאים צריכים להגביר את המודעות בצורך לפקח על המשקל ועל לחץ הדם גם כשהם נחשבים 'נורמליים'", אמרה פרופ' שי. "לאדם המסוים 'ערך נורמלי' יכול להיות מקושר לסיכון גבוה למחלה, וחייב להילקח בחשבון בשילוב BMI, מין האדם וגורמי הסיכון האישיים. הגיע הזמן לשקול הגדרה יותר אינדיווידואלית של הערך התקין".