אמא אדמה

בהצגה "מעגל הקיר הקווקזי" שכתב ברטולד ברכט, מוצג מאבק הורות בין שתי אמהות כמשל עכשווי לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בראיון ל"גלובס" מספר הבמאי אודי בן משה מדוע בחר להדגיש את האלמנט הפוליטי במחזה

"תהליך העבודה מול שלמה בראבא לא היה קל עבור שנינו, בעיקר בגלל שהאופי שלנו דומה. אנחנו אוהבים לחפור בכל סצנה שוב ושוב בחתירה לשלמות. בכל יום היינו חוזרים על מה שעשינו אתמול, ומנסים לברר מההתחלה אם זה אכן עובד. ברגעים מסוימים זה היה מתיש, כי גם עודף פרפקציוניזם זה סוג של בעיה", כך אומר הבמאי אודי בן משה על עבודתו המשותפת הראשונה עם שלמה בראבא, המגלם את השופט אצדק בגרסה המוזיקלית החדשה למחזה "מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולד ברכט.


נטע גרטי ב"מעגל הגיר הקווקזי"

ההפקה, המועלית לאחרונה על במת תיאטרון הקאמרי, הספיקה בזמן הקצר שבו היא מוצגת לעורר פולמוס נוקב בין המבקרים שצפו בה. היו שגמרו את ההלל והכתירו את העיבוד של בן משה כיצירת מופת, ואחרים טענו שבראבא כאצדק מעלה בפועל מופע סטנד אפ פרוע במסווה של תיאטרון והדקויות במחזה המקורי של ברכט מיטשטשות במצהלות הצחוק של הקהל.

"קצת מקומם שמבקרים מסוימים עדיין רואים בברכט יקה פוץ רק בגלל שהיה גרמני", מודה בן משה. "הוא היה יוצר הרבה פחות שמרן, והרבה יותר ספונטני ופורץ דרך ממה שנוטים לחשוב. כאשר הוא ביים את הגרסה המקורית למחזה, באמצע שנות ה-40 של המאה שעברה, ברכט עצמו דרש מהשחקנים כמה שיותר אלתורים עד שהגיע לטקסט המקורי. באשר לביצוע של בראבא, חלק מגדולתו נמצאת בעובדה שהוא מאלתר רק לכאורה. בפועל הוא נצמד לטקסט הרבה יותר ממה שנוטים לחשוב. נראה כאילו הוא ממציא חלק מהבדיחות במקום, אבל עבדנו קשה על מראית העין הזו".

משייקספיר לברכט

לאודי בן משה רזומה מרשים כבמאי המקים לתחייה מחזות ישנים ומפיח בהם חיים חדשים. הוא עשה זאת בהצלחה אמנותית ומסחרית ב"הנפש הטובה מסצ'ואן", עוד קלאסיקה של ברכט בתיאטרון הקאמרי, וב"תעלולי סקפן" מאת מולייר בתיאטרון החאן. עכשיו הוא עושה זאת ב"מעגל הגיר הקווקזי".

מחזה שנכתב בהשראת משל סיני עתיק על שתי אמהות שרבו על תינוק אחד. ברכט הפך את הילד למשל, כאשר הנמשל הוא מאבק על אדמות. אצדק, קבצן שיכור שראיית העולם הפילוסופית הייחודית שלו מסתתרת מאחורי חזות של ליצן מושחת, מתמנה למשרת השופט כבדיחה פרטית של ראשי הצבא אחרי ההפיכה שבה הודח המושל הקודם.

במפתיע, דווקא הוא מעניק דין צדק לעניים ולנדכאים עד שהוא מתבקש להכריע בעניין הבעלות על הילד מיכאל - בנו של המושל המנוח, שבינקותו נטשה אותו אמו הביולוגית והוא נאסף בידי משרתת חסרת השכלה אך בעלת לב זהב - גרושה (נטע גרטי). שנים אחרי ההפיכה מתגלה הילד, ואמו האמיתית החושקת בירושת המיליונים המובטחת לו כיורש ההון המשפחתי, תובעת אותו בחזרה. מולה מתייצבת גרושה, חסרת בסיס לתביעת האמהות מלבד אהבתה הטהורה. אצדק, רגע לפני שהוא פורש מכס השופט, מתבקש לבחור בין השתיים.

"לא רציתי לביים שוב מחזה של ברכט אחרי 'הנפש הטובה מסצ'ואן'", מודה בן משה. "רציתי לביים דווקא את 'אגדת חורף' מאת שייקספיר, אבל מסיבות שונות זה לא הסתדר ואז הציעו לי בקאמרי את 'מעגל הגיר הקווקזי'. תמיד אהבתי את המחזה, ולפני שש שנים ביימתי גרסה שלו במגמת התיאטרון בתיכון עירוני א' בתל אביב. הרבה אלמנטים ויזואליים מההפקה ההיא, כמו התפאורה שהשחקנים מציירים בגיר על לוחות העץ, הגיעו בפועל משם. רוב השירים שהלחינה קרן פלס (השותפה הקבועה ליצירה של בן משה בשנים האחרונות, ט.פ) הולחנו במקור כבר לפני שש שנים, ורק שלושה חדשים נוספו להפקה העכשווית".

אז למה הסכמת בסופו של דבר?

"כי רציתי לביים מחזה פוליטי. לומר משהו על מה שקורה במדינה. ב'מעגל הגיר הקווקזי' יש כל האלמנטים של סאטירה פוליטית משובחת ואת האלמנט הזה היה לי חשוב להדגיש. ראיתי במאבק על האדמות והשלטון הקבלה לסכסוך הישראלי פלסטיני, וזה הפך את המחזה לאקטואלי לחלוטין לישראל של 2010. בראבא בתפקיד הראשי היה כלי מושלם.

"יאצק, החלוץ ההיפר-אקטיבי שאותו גילם במשך שנים, הוא בעיני דמות פוליטית לכל דבר מאחורי הפטריוטיזם שלו. לשמחתי, בראבא הבין מיד לאן אני מנסה להגיע".

אם הגרסה העכשווית היא הקבלה לסכסוך הישראלי פלסטיני, והאמהות הרבות על הילד הן משל לשני העמים הרבים על האדמה, מי אנחנו בעיניך? "שאלה טובה. אצדק בוחר לתת את הילד למי שתהיה אם טובה יותר, ואני חושב שרק העתיד יקבע מי משני העמים יהיה טוב יותר לאדמה שעליה אנחנו חיים. מי יטפל בה כראוי, ויאפשר לה להניב יותר פרי. התשובה נמצאת בעתיד הסכסוך, בעיקר בפתרונו, ופחות במצב העכשווי שבו מלחמה עדיין נמשכת".

ההצגות הקרובות של "מעגל הגיר הקווקזי" יתקיימו בקאמרי בין ה-11 ל-15 בחודש