שריפה בדירה הזיקה לרכוש המשותף. מי יפצה?

עניין שבשגרה הוא ואף רצוי שיהיה, שבכל בית משותף הדיירים יבטחו את הרכוש המשותף וביטוח צד ג', שאם חלילה קורה אסון לרכוש או נזק לגוף למאן דהו ברכוש המשותף, הדיירים הבודדים לא יאלצו לשלם מכיסיהם סכומים שאין לדעת את גבול התקרה שלהם.

בעלי הדירות נוטים, וגם זה רצוי שיהיה בכל דירה, לבטח את הדירה מכל נזק ובמיוחד נגד נזק לצד ג', אם וכתוצאה מאירוע בדירה ייגרם נזק לרכוש או לגוף של צד ג', אחרת אותו בעל דירה יאלץ לשלם מכיסו סכומי עתק.

ומה קורה כשזה קיים וזה קיים? קרי, הרכוש המשותף מבוטח באמצעות ועד הבית, וגם הדירה המזיקה מבוטחת? מי משלם למי ומי משפה את מי? במערכת היחסים של בעל דירה, נציגות בית משותף, מבטחת הנציגות ומבטחת הדירה?

שאלה פרקטית זו נדונה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי השופט ישעיהו שנלר.

העניין היה בע.א 2546/08 ניסים זוארץ נ' אריה חב' לביטוח בע"מ. בעניין דנן, בדירה של המערער פרצה אש אשר הזיקה לרכוש המשותף, הדירה הייתה מבוטחת ע"י המשיבה במסגרת ביטוח משכנתא. אותה דירה הייתה מבוטחת גם על ידי חברת מנורה לכיסוי נזקים של צד ג'. אותה משיבה ביטחה את נציגות בית משותף (כמוטב), בביטוח על נזקים ברכוש המשותף, לכן המשיבה לא יכולה לתבוע את המבוטח שלה.

המשיבה תבעה את המערער, ויותר נכון: את חברת מנורה, על תשלום בגין נזקים. המערער טען כי הנציגות לא יכולה לתבוע אותו על הנזק, כי בתור בעל דירה בבניין הוא למעשה סוג של מבוטח ומוטב של המשיבה עצמה, באשר למערערים חלקים ברכוש המשותף.

בית משפט השלום, מפי השופט יחזקאל הראל, דחה את טענת המערער וחייב אותו, או יותר נכון את חברת מנורה שביטחה את הדירה המזיקה, לשלם את הנזק - ומכאן הערעור.

השופט שנלר, לאחר בדיקת סוגיית חוזי הביטוח של שתי החברות ומערכת היחסים לפי חוק המקרקעין, מגיע לכדי קביעה כי אין מניעה שנציגות או חברת הביטוח של הנציגות יתבעו את הנזק מבעל הדירה המזיקה. ההוראה הרלוונטית בחוק המקרקעין קובעת כי "הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכח עניין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בעניינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות".

השופט שנלר לומד מסעיף זה, כי ניהול בית משותף משמעו מחויבות של הנציגות לשמור על הרכוש המשותף, ולצורך כך אף לתבוע או להיתבע.

השופט שנלר קבע כי המערער לא יכול להישמע בטענה כי המשיבה כמבטחת רכוש משותף לא יכול לתבוע אותו, כי יש לו חלקים ברכוש המשותף וכי פרשנות זו תרוקן את כוונת הביטוח שעושה נציגות הבית המשותף מכל היגיון.

פסק דין זה מהווה מורה דרך לוועדי בתים ובעלי דירות על אופן התנהלות השיפוי ושיפוי שכנגד בנושא פרקטי מאוד כגון נזק מדירה אחת לרכוש המשותף.