גז צחוק

איזה כיף לקבל בשעה האחרונה של שבוע העבודה סרט ששולח אותך אל הוויקאנד עם חיוך על הפנים, וכשנזכרים שמחר (שישי) האנשים הקטנים שדרו אצלך בחודשיים האחרונים ודרשו אוכל ושעשועים, יבלו לפחות 4-5 שעות בבית הספר, החיוך הזה הופך אפילו לחיוך ניצחון.

הקריירה של מת'יו פרי, כמו של רוב שותפיו לסיטקום המצליח ביותר בתולדות הטלוויזיה "חברים", לא ממש נסקה אחרי תום הסדרה ההיא. הסרט הזה (טוב בהרבה מסרט ההמשך הסביר שמשודר אצלנו משום מה בתדירות גבוהה באופן משמעותי) הוא אחת ההבלחות הבודדות של הכישרון הקומי שלו: רופא שיניים מצליח בפרבר קנדי שקט, מגלה לפתע שהשכן החדש שלו (ברוס וויליס) הוא המתנקש הבכיר ביותר בשורות העולם התחתון. סדרה של צירופי מקרים, גורמת לו לחשוד שהוא היעד הבא של המחסל (בעוד שבעצם מי ש"הוציאה עליו חוזה" היא דווקא אשתו, רוזאנה ארקט) ומכאן מתחוללת קומדיה של טעויות שגורמת, לי לפחות, לגעות בצחוק רם מול הטלוויזיה. מת'יו פרי מתגלה בגדולתו בתפקיד רופא השיניים הנוורוטי, כך שלא נותר אלא להצטער על כך שהבחור כמעט ונעלם מהנוף ההוליוודי.

שוב, גרמניה

"יום אחד בספטמבר", ו' 18:00, "5 גולד"

לא בכל יום משודר בערוץ ספורט סרט זוכה אוסקר. "יום אחד בספטמבר" שזכה באוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר לפני כשנתיים, שודר כאן בעבר בערוצי דוקו, אבל ערוץ הספורט ראוי להערכה על שיבוץ הסרט הזה בלוח משדרי סוף השבוע שלו: יש דברים שראוי לזכור ולהזכיר. מכל הסרטים שנעשו על רצח 11 הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, זהו ללא ספק הסרט המקיף והמעניין ביותר ו... גם המתסכל: את הטרגדיה הזאת, לפחות ברובה, ניתן היה למנוע אלמלא אוזלת היד המוחלטת של ממשלת גרמניה, צבאה ומשטרתה. הנושא הגרמני ראוי לעיון נוסף: ממרחק של 38 שנים, קשה מעט לזכור את עוצמת הרגשות שעורר הפיגוע ההוא, לא רק בגלל הדינמיקה של האירועים, חלקה לעין המצלמות, כי אם גם בשל העובדה שהתרחש על אדמת גרמניה כשרבים מצופי הטלוויזיה בישראל, באותה תקופה, הם ניצולי שואה.

עוד מתסכל הוא מה שלא מופיע בסרט המרתק והמקומם הזה: הוא העלה על סדר היום המערבי, כמעט לראשונה, את העניין הפלסטיני והוכיח שלפחות במקרה שלהם, הטרור משתלם.

אני והחבר'ה

"הפמליה", עונה חדשה, ש' 19:20, "יס קומדי"

במקור ייעדתי את המשבצת הזאת לגמר כוכב נולד, אבל ההתרפסות של "קשת" בפני גופים אנטי-ציוניים בעניין השבת, גרמה לי לנדוד למחוזות רחוקים יותר, כמו "לה לה לנד" שבה חיה "הפמליה" (וחוץ מזה, ממילא דיאנה, הזמרת הגדולה ביותר בתולדות "כוכב נולד", תנצח). כמי שאוהב מאוד את הסדרה הזאת, קצת קשה לי להודות, אבל האמת מוכרחה להיאמר: קצת כמו בת דמותה הישראלית "מסודרים", היא איבדה הרבה מכוחה לאורך הזמן.

חבורה של חברי ילדות שמגיעה משום מקום לכל מקום, במקרה הזה בזכות וינס שהופך לכוכב הוליוודי ענק ומפרנס את חבורת הזבל שמסביבו: אריק האינטליגנטי והאלגנטי, טרטל הסטלן החביב ודרמה, האח הגדול והמתוסכל. אחרי שהבנו מה עושה חברות בנים שלפתע נופל עליה עושר גדול (מכוניות, נשים, סמים וכיו"ב), החלה הסדרה הזאת לכלות את מקורותיה ועברה מהומור אבסולוטי להומור פנימי שמתמקד ביחסים בין החבורה לארי גולד, הסוכן של וינס, או אפילו בינו לבין עוזרו המוכה (שק החבטות המושלם: אסיאתי, נמוך, שמנמן, הומוסקסואל) שבפרק האחרון של העונה שעברה, הועלה לדרגת סוכן, אחרי שעבר סדרת השפלות משעשעת במיוחד.

"הפמליה" נותרה עדיין אחת הקומדיות האפקטיביות על המסך (שנייה רק ל"30 רוק" העולה, אבל מי בכלל יכול להתחרות בטינה פיי, היוצרת הקומית החשובה ביותר בתולדות הטלוויזיה?). או בשלוש מילים: פחות, אבל מצחיק.