אפילו במקומות שנחשבים למידיים ביותר, נעים לגלות שיש תופעות שהזמן עושה להן רק טוב. אני מדבר כמובן על גלן קלוז, כלומר פטי יוז, עורכת-הדין חדת העין והלשון, השחקנית שלעולם תישאר אלכס המתולתלת, בת זוגו לסוף השבוע של מייקל דאגלס ב"אינסטינקט בסיסי", זאת שמבשלת את הארנב של ביתו.
מאז אותו תפקיד, הקריירה של קלוז הפכה למצבור של דמויות נשיות עצמאיות וחזקות לכאורה, אך גם פגומות מאוד: מאפוס היסטורי כמו "יחסים מסוכנים" ועד ל "101 דלמטיים".
למרות קריירה מפוארת על המסך הגדול, נדמה שקלוז, קצת כמו בן-דורה אלק בולדווין בקומדיה "30 רוק", הגיעה למיצוי של ניסיונה העשיר ב"דמאג'ס".
אני מודה שאיני מחסידי הז'אנר: סדרות מתח מעולם לא היו כוס הוויסקי שלי ואיני מתיימר לדלג עתה באחת מימי "קוז'אק" גיבור ילדותי, אל העולם המתוחכם של הסדרות העכשוויות, כמו "דאמג'ס", אבל צפייה בחלק מהפרקים של העונה הקודמת, כמו גם בפרק הפתיחה של העונה הנוכחית, הובילה אותי למסקנה שלו הייתי מחסידי הז'אנר, כנראה שהייתי חוגג הערב כהוגן עם פתיחת העונה החדשה.
אין צורך בהכנה מוקדמת לעונה הנוכחית, גם אם לא יצא לכם לעקוב אחר הסדרה עד כה, תשמחו לדעת שחלק מהעלילה ייראה לכם מוכר: סיפור הפתיחה של העונה מזכיר מאוד את פרשת מיידוף (לדעתי מדובר בסדרה ההוליוודית הראשונה שמנסה לגעת בפרשה): זה קורה לאחר שמישהו פוגע בעוצמה רבה ברכב של פטי יוז, הרכב אינו רשום על שמה, מה שמעלה את החשש שאולי ניסו לפגוע כאן במישהו אחר. איך זה קשור לתואם מיידוף? ובכן, אחד מהקטעים בסדרות מתח הוא שלא מגלים מה הולך לקרות...
מעבר לקלוז, יש כאן גלריה שלמה של ותיקים: אמנם הרכש החדש והבולט ביותר של העונה החדשה הוא מרטין שורט ("סאטרדיי נייט לייב"), אבל לצידה של קלוז, יש כמה שמות מן העבר כמו טד דנסון, קית' קארדין ולילי טומלין.
בשתי מילים: כיף גדול.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.