ישראל הצטרפה ל"פרוטוקול מדריד" - הסדר לרישום סימני מסחר

ההצטרפות ל"פרוטוקול מדריד" תאפשר רישום סימני מסחר בישראל למספר רב של מדינות במרוכז ■ מומחים: המהלך, שיקצר ויוזיל את הרישום, הוא מהפכה בתחום הקניין הרוחני

13/09/2010, 06:32

ביולי השנה הצטרפה ישראל להסדר הבינלאומי של רישום סימני מסחר במסגרת "פרוטוקול מדריד". החל מ-1 בספטמבר, מועד כניסתו לתוקף של ההסדר בישראל, יכולים בעלי מותגים ישראליים להגיש בקשות לרישום סימני מסחר בינלאומיים, וכן לתבוע הגנה של סימן מסחר רשום במדינות אחרות על-סמך סימן מסחר ישראלי.

בשבוע שעבר הגיש משרד עורכי הפטנטים ריינהולד-כהן, מהוותיקים והמובילים בישראל לטיפול בפטנטים ובסימני מסחר, את הבקשה הישראלית הראשונה לרישום בינלאומי של סימן מסחר.

עו"ד רונית ברזיק-סופר, שותפה וראש מחלקת סימני מסחר במשרד ריינהולד-כהן, מבהירה את משמעות ההצטרפות להסדר. "כעת קל וזול יותר לחברה ישראלית לרשום סימני מסחר ולהגן על המותגים שלה, לרבות שם החברה, שמות המוצרים שלה והסמלים שבהם היא משתמשת בעולם. זאת באמצעות בקשה לרישום בינלאומי, שחוסכת את הצורך להיעזר בעורכי דין מקומיים בכל מדינה שבה מבקשים להגן על המותג ואת העלויות הכרוכות בכך".

תועלת כלכלית

לדברי עו"ד ברזיק-סופר, באמצעות האמנה, ישראל מצטרפת למועדון מכובד ומתקדם. "מדובר בחלק ממגמה עולמית. ב'הסדר מדריד' חברות יותר מ-80 מדינות, לרבות: ארה"ב, האיחוד האירופי, בנוסף על מדינות ספציפיות באיחוד, סין ושווקים חשובים רבים אחרים. גם הודו על הפרק, וייתכן שגם ברזיל".

בהקשר של ההגנה על סימני מסחר ומותגים, היא אומרת, מדובר ב"צעד מרחיק לכת בכיוון של גלובליזציה של ההגנה על מותגים".

מומחים לתחום הקניין הרוחני מסכימים, ומגדירים את ההצטרפות להסדר כלא פחות מ"מהפכה", אבל מה בעצם יוצא לנו מזה?

לדברי עו"ד דניאל לרנר ממשרד ריצ'רד לוטי, המתמחה בקניין רוחני, קשה לכמת את התועלת הכלכלית של מהלך כזה. "חברה שמבקשת לרשום סימן מסחר בכמה מדינות, תיהנה מחיסכון של כמה מאות דולרים עבור כל מדינה מיועדת. ככל שמספר המדינות גדול יותר - כך גם החיסכון המצטבר, והוא אף יכול להגיע לעשרות אלפי דולרים".

כפיר לוצאטו, ממשרד עורכי הפטנטים לוצאטו את לוצאטו, מוסיף כי "השינוי לא דרמטי במונחים של מדינה, אך בכל זאת משמעותי למבקש בודד. לדוגמה, מי שהיום מבקש להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בארה"ב ובאירופה ישלם כ-5,000 דולר עבור הרישום, בעוד שההגשה דרך פרוטוקול מדריד צפויה לעלות לו כ-2,000 דולר בלבד. מובן שהחיסכון הכללי נגזר מכמות הסימנים שרושם כל מבקש".

העלות הכרוכה בהגשת בקשה בינלאומית לרישום סימן מסחר במספר מדינות, נמוכה לעיתים בעשרות אחוזים מהעלות לרישום סימן המסחר בכל מדינה בנפרד, אומרים המומחים. "עד כדי שליש או רבע מהעלות להגנה נפרדת בכל מדינה", מעריכה ברזיק-סופר.

לדבריה, ככל שמספר המדינות שבהן מדובר עולה - כך גדל הפער בין העלות של רישום בינלאומי ובין העלות של הגנה נפרדת בכל מדינה. "מעבר לכך, הרישום הבינלאומי פשוט הרבה יותר לתחזוקה ולניהול. הרבה יותר קל לחברה להבין ולשלוט בפרטי תיק סימני המסחר שלה, ולדאוג שישקף נאמנה את הפעילות שלה ויענה על הצרכים המסחריים שלה, כשהתיק מורכב מרישומים בינלאומי של סימני מסחר, במקום אסופה של רישומים מדינתיים, עם כיסויים שונים, מתקופות שונות, עם מועדי טיפול וחידוש שונים".

ראש שקט

עד היום היו החברות הישראליות במצב של נחיתות מבחינה זו. לדברי ברזיק-סופר, "חברות גדולות, בעלות מוניטין עולמי ומן הראשונות בעולם בתחומן, עמדו לעיתים במצב שחקיין, או להבדיל גורם שניסה לכפות עליהן שיתוף-פעולה עסקי, ממדינה שחברה בהסדר לרישום בינלאומי של סימני מסחר, ניכס לעצמו, בעלות זולה יחסית, את סימן המסחר שלהן בעשרות מדינות, והעמיד אותן בפני הברירה להשקיע כספים רבים (עד מאות אלפי דולרים) במאבק על המותג, או לאבד את המותג בהקשר הבינלאומי.

"לעיתים זה הגיע עד כדי חסימתן מלהשתמש במותג שלהן עצמן באותן מדינות. כיום יכולה גם חברה ישראלית להגן ביעילות על המותג שלה, בפשטות ובעלות נמוכה יחסית, ברחבי העולם".

ברזיק-סופר מציינת כי גם חברות מתחילות שטרם צברו מוניטין במותג שלהן, יצאו נשכרות מההסדר לרישום בינלאומי של סימני מסחר.

הגנה נאותה

לדבריה, "משאביהן של חברות סטארט-אפ מוגבלים בדרך-כלל, ועקב העלויות הניכרות הכרוכות ברישום סימני מסחר בכל מדינה בנפרד ובמספר רב של מדינות, בהיותו של השוק גלובלי, הן נוטות 'להרים ידיים' ולדחות את הטיפול בהגנה על המותג שלהן. לכן הן נתקלות בשלב מאוחר יותר בקשיים - החל בטענות הפרה מצד חברות אחרות עד כדי הכרח להחליף את המותג, וכלה בחוסר אפשרות למנוע מאחרים שימוש בסימנים דומים שלהן, שגורמים לצרכנים להתבלבל בין המוצרים והטכנולוגיה של החברה בעלת המוניטין ובין מוצרי חברות אחרות.

"האפשרות לרשום סימני מסחר בעלות נמוכה יחסית, בפשטות וביעילות, תאפשר גם לחברות סטארט-אפ לבחור ולהשתמש בסימני המסחר שבחרו ביעילות וב'ראש שקט', וליהנות מהודאות בדבר זכויותיהן, בלי להסתבך בהליכים משפטיים מיותרים".

נוסף לתועלת הכלכלית וההתייעלות, כך ברזיק-סופר, ניתן לחשוב על עוד יתרון משמעותי של ההסדר. "רישום של סימן מסחר מבעוד מועד ימנע הסתבכות בהליכים משפטיים, שעלותם עלולה להגיע לעיתים, למשל בארה"ב, למאות אלפי דולרים ויותר. לכן, אם עלות הרישום עצמו תפחת בעשרות אחוזים, ועשויה להגיע לרבע מהעלות להגנה בכל מדינה בנפרד, או אף פחות מכך - ככל שגדל מספר המדינות שבהן מדובר, הוזלת הליכי הרישום ופישוטם תעודד רישום של סימני מסחר והגנה נאותה על המותגים, ותחסוך בסופו של דבר משאבים רבים".

הצד השני של המטבע הוא שמעתה גם לחברות זרות קל וזול יותר להגן על סימני המסחר שלהן בישראל, ומרשם סימני המסחר הישראלי צפוי להיות "צפוף" מתמיד.

לסיכום, ממליצים המומחים, אם יש לכם סימן מסחר רשום - אל תהיו שאננים. "טוב יעשו בעלי עסקים ישראליים, גם מקומיים, אם יזדרזו ויגנו על סימני המסחר שלהם בישראל".

פרוטוקול מדריד - מהפכה פרוצדורלית

פרוטוקול מדריד הוא אמנה בינלאומית מ-1996, המנוהלת במסגרת "הסדר מדריד" על-ידי "הארגון העולמי לקניין רוחני" (WIPO) - סוכנות של האו"ם המאגדת יותר מ-80 מדינות.

לדברי עו"ד לוצאטו, מבחינת ניהול סימני המסחר של מבקשים ישראליים "זאת ממש מהפכה, מאחר שכל שיטת העבודה משתנה ונעשית פשוטה הרבה יותר". זהו אחד השינויים היותר משמעותיים בעולם הקניין הרוחני. "העולם הזה משתנה בהתמדה ובמהירות, אולם כאן מדובר על הצטרפות לאמנה שמשנה את הדרך שבה אנו פועלים מול העולם, וזהו שינו נדיר יותר.

"ניתן להשוות את השינוי הזה בעולם סימני המסחר לשינוי שחל בשנת 1996 בעולם הפטנטים עם הצטרפותה של ישראל לאמנת ה-PCT, שמאפשרת להגיש בקשות פטנט בינלאומיות ולבצע את השלב הראשון של התהליך בצורה מרוכזת במקום אחד. בדומה למה שצפוי ביחס לפרוטוקול מדריד, ההצטרפות לאמנת ה-PCT הביאה לייעול ולחיסכון משמעותי עבור המבקשים הישראליים. השינוי המשמעותי הקודם מבחינתנו כישראלים חל לפני 14 שנה, אך מאז היו כל הזמן התפתחויות 'קטנות' יותר, שבכל זאת שינו בצורות שונות את הדרך שבה אנו פועלים מול העולם".

עוה"ד דניאל לרנר ועו"ד עידית פוטוק ממשרד ריצ'רד לוטי מסכימים. "הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול מדריד היא בגדר מהפכה פרוצדורלית בכל הנוגע לרישום סימני מסחר ברחבי העולם. עם זאת, אין מדובר במהפכה בדינים המהותיים של סימני מסחר, שכן ההצטרפות לא משנה מהותית את ההגנה הניתנת לסימנים. ההצטרפות משפרת מאוד את תהליך השגת ההגנה על סימנים בחו"ל, מייעלת את התהליך ומוזילה אותו משמעותית".

גם לדברי עו"ד דור צדק-לצר, ממשרד פרל-כהן-צדק-לצר, "מדובר במהפכה אדירה בתחום הקניין הרוחני בישראל. מצד אחד חברות ישראליות יוכלו להגיש בקשות במחירים נמוכים יותר ולהגדיל את תיק סימני המסחר שלהם תוך צמצום העלויות הכרוכות בכך, מצד שני, הצפי הוא כי חברות בינלאומיות יגישו יותר בקשות בישראל, שכן גם במקרה שלהן הן מצמצמות עלויות הגשה".

ההצטרפות לפרוטוקול מדריד היא חלק ממגמת הגלובליזציה המאפיינת את תחום הקניין הרוחני בעולם. ישראל שואפת להשתלב במגמה זו. בתחום הפטנטים התרחש בעבר שינוי דומה, כאשר ב-1996 הצטרפה ישראל ל-PCT (Patent Cooperation Treaty - אמנה בינלאומית להגשת בקשות בינלאומיות לרישום פטנטים), אשר פועלת במתכונת דומה, אם כי לא זהה, למערכת מדריד.

- איך השפיעה ההצטרפות להסדר הבינלאומי הנ"ל על מדינות אחרות?

עו"ד צדק-לצר: "מהסטטיסטיקות נראה כי בסופו של דבר תהיה עלייה בכמות הבקשות המוגשות בישראל, ובשל כך עלייה בכמות ההתנגדויות ובקשות הביטול. להערכתי, תהיה גם עלייה בכמות ההגשות שחברות ישראליות יבצעו בחו"ל".

חיסכון בעלויות

* מהו סימן מסחר?

סימן המשמש או מיועד לשמש לאדם לעניין הסחורה או השירותים שהוא מייצר או עוסק בהם. אותיות, מספרים, מילים, דמויות, או אותות אחרים, או שילוב שלהם, ב-2 או 3 ממדים, יכולים לשמש כסימני מסחר (לדוגמה: "Reebok" ו-"NIKE" או "במבה").

* מהי בקשת סימן מסחר בינלאומי?

בקשה במסגרת פרוטוקול מדריד מאפשרת לכלול בתוכה בקשות במספר רב של מדינות, תוך הורדה משמעותית בעלויות ההגשה, הרישום והתחזוקה של סימן המסחר. הבקשה מוגשת על בסיס בקשה קודמת במדינת המקור (לדוגמה, על בסיס בקשה בישראל) ונשלחת לבדיקה ראשונית ב-WIPO (World Intellectual Property Organization), ומשם מופצת לכל המדינות שסומנו בה כמיועדות.

* מהם היתרונות של הגשת בקשות בינלאומיות?

- צמצום תיק סימני המסחר.

- יכולת עתידית להגיש בקשת הרחבה של הרישום הבינלאומי למדינות נוספות.

- רישום אחד הכולל בחובו מספר רק של מדינות.

- חידוש אחד ובמידת הצורך הגשת בקשה אחת לשינוי שם או העברת בעלות.

- חיסכון בעלויות.

* מה הם חסרונות השיטה?

קיימת תלות בין בקשת המקור (הבקשה שהוגשה בישראל) לבקשה הבינלאומית. במהלך 5 שנים מיום הרישום הבינלאומי, הרישום הבינלאומי יהיה תלוי בגורל של הבקשה המקורית, כך שאם הבקשה המקורית תידחה או תבוטל - הדבר יגרום אף לביטול של הרישום הבינלאומי. מהלך שינסה לעקוף את הבעיה יגרור הוצאות נוספות.

העבודה מול WIPO ישירות מצריכה הבנה בדיני סימני המסחר, כך שרצוי להיעזר בשלב ההגשה הבינלאומית במשרד הבקי בתחום כדי למנוע אובדן של זכויות.

עדיין נדרשת בחינת הסימן בכל מדינה בנפרד, כך שמשרדי סימני המסחר במדינות שאותן מייעדת הבקשה עדיין ממלאות תפקיד חשוב.

גם לחברות זרות קל וזול יותר להגן על סימני המסחר שלהן בישראל, ומרשם סימני המסחר הישראלי צפוי להיות "צפוף" מתמיד.

* מה צריך לעשות כדי להגיש בקשה בינלאומית?

ישראליים יכולים להגיש בקשה בינלאומית על בסיס הבקשה או הסימן הרשום שלהם בישראל מ-1 בספטמבר השנה.

על בסיס מידע שניתן ממשרד פרל-כהן-צדק-לצר, ריינהולד-כהן וריצ'רד לוטי.

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>