תקן ישראלי לבנייה ירוקה נכשל; חברה מחו"ל תכתוב אותו מחדש

מכון התקנים והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה שכרו את חברת BREEAM הבריטית לצורך גיבוש תקן חדש, שיקבע אמות מידה קשיחות לבנייה ירוקה בארץ. הפנייה לחברה הבריטית נעשתה אף שכבר לפני כחמש שנים גיבשו שני הגופים את תקן 5281, הקובע שורה של תנאים מחייבים לקבלת תו תקן רשמי של בנייה ירוקה. מלאכת עדכון התקן תושלם ככל הנראה עד חודש מארס הקרוב.

ההחלטה לכתוב מחדש את התקן התקבלה על רקע קשיים בהטמעתו בקרב ציבור רוכשי הדירות בארץ וקבלנים. במועצה לבנייה ירוקה אמרו כי לחברה הבריטית ניסיון רב בתחום, והיא הטמיעה את עקרונותיו בהצלחה רבה ברחבי אנגליה.

בנייה ירוקה בכאילו

למרות המודעות הסביבתית המתפתחת, נתוני המועצה הישראלית לבנייה ירוקה חושפים מציאות עגומה: מאז הושק תקן 5281, רק שבעה מבנים הוקמו ברוחו ברחבי הארץ, וזאת בעוד מדינות מערביות רבות מתהדרות בנתונים שאין אלא להתקנא בהם.

"התקן שלנו טוב", טענה בשיחה עם "גלובס" מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, הילה בייניש. "הבעיה היא שצריך להתאים אותו לצרכים המקומיים ולתת במסגרתו ביטוי רחב יותר לחיסכון במים, למשל, ולתנאי האקלים בישראל. אני מעריכה שלאחר מכן יהיה קל יותר לשווק אותו ולהטמיע אותו בציבור. לא ניתן יהיה לחייב קבלנים לבנות על פי תקן זה, והביקוש לכך צריך לעלות מתוך הציבור".

בייניש ועמיתיה למועצה מקווים שלצד תקן עדכני יותר, ניתן יהיה לקדם גם סל של תמריצים לקבלנים, כדי לעודד אותם לבנות בכפוף לעקרונותיו. "לא ניתן לקיים בנייה ירוקה אמיתית בלי תשתית חזקה, הכוללת חינוך למודעות רחבה בנושא והיא אמורה לכלול גם תמריצים ורגולציה טובים בתחום. אנחנו עוד רחוקים מזה, ולפיכך יש לאן לשאוף ויש עוד מה לעשות", אמרה בייניש.

מי שהזדמן לו לבקר בעת האחרונה באתרי בנייה ברחבי הארץ ונחשף כעת לנתונים על היקפה הזעום של הבנייה הירוקה, עשוי להתבלבל: קבלני בניין רבים מבינים את הלך הרוח בציבור ואורזים את מיזמיהם בעטיפה ירוקה שקוסמת להמונים. בפועל, אומרים במועצה הישראלית לבנייה ירוקה, ספק אם מדובר בבנייה ירוקה מושלמת.

"בנייה ירוקה אמיתית היא מתודה שלמה", מסבירה בייניש. "היא כוללת תפיסה ירוקה כבר בשלבי התכנון המוקדמים של בניין ומביאה בחשבון את השיקול הסביבתי בכל חלון שנפער בקירות הבית; כיווני אוויר; התחשבות מרבית בכיוון קרני השמש בשעות השונות של היום - כל אלה כדי לחסוך כ-40%-50% בתצרוכת החשמל. בית שתוכנן באופן שיאוורר בצורה נכונה וחלונותיו מאפשרים חדירת אור טבעי בשעות היום יצרוך הרבה פחות חשמל. רוב הקבלנים שבונים שכונות המוצגות כירוקות, אינם בונים אותן על פי העקרונות הקשיחים שהופכים בנייה לבנייה ירוקה. ייתכן שהם משלבים במיזמים שלהם כל מיני מרכיבים מהעקרונות האלה, אך זה לא הופך מבנה לירוק בהתאם לרוח התקנים, שהושקעה בגיבושם מחשבה רבה".

הקבלנים ייענו לדרישת הציבור

בין עקרונות תקן 5281, שסביר שיימצאו גם בתקן העתידי שתגבש החברה הבריטית, דרישה לבנות בחומרי גלם כמו לבנים ואריחי ציפוי בעלי יכולת בידוד מוכחת בין חום לקור; התקנת מערכות מים ואינסטלציה נפרדות, כך שתתאפשר הדחת אסלות, למשל, ב"מים אפורים" שמקורם בכיורים ובמקלחות; התקנת מערכות להפרדת אשפה; שתילת צמחייה חסכנית במים בגינות הבניין ועוד.

אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר מקיבוץ החורשים, לא מחכה לתקן הקשיח לבנייה ירוקה ולהשלמת הטמעתו. כהן, בין חברי המועצה הארצית לבנייה ירוקה ופעיל בולט בתחום במכון התקנים, כבר התאים את קווי הייצור שלו לעידן של בנייה ירוקה. לדבריו, בכוחם של מוצרים שהוא מפתח ומייצר לתרום לבידוד בניינים באופן שיצמצם את היקף צריכת החשמל. בינתיים, הוא מתאזר בסבלנות, לקראת היום שבו ישראלים שאוהבים להגדיר עצמם ירוקים יבינו שההגדרה היפה גם מחייבת.

"אנחנו נמצאים בעיצומו של התהליך. כמו שעם ישראל עבר למידה בנוגע למכשירי חשמל חסכוניים, זה יקרה לו כשיבקש לקנות דירה. כיום, כשפלוני אלמוני ניגש לחנות חשמל כדי לרכוש מכונת כביסה, הוא ידרוש מכונה בדירוג A, כי הוא יודע שזה הדירוג החסכוני ביותר. בעוד כשנתיים, יותר ויותר אנשים ידרשו מהקבלנים השונים דירות בהתאם לתקן הירוק, ולא תהיה להם ברירה אלא לבנות ברוחו של התקן הזה. אם הם לא יוכלו להציע זאת, הרוכש הפוטנציאלי יפנה אל המתחרה. כולנו יודעים שאף אחד לא רוצה להפסיד בתחרויות", אמר.

כ-25 חברות פרטיות וגופים ציבוריים שותפים במועצה הישראלית לבנייה ירוקה, הכפופה לרשות עולמית המאגדת מועצות דומות בכ-70 מדינות. בין הגופים חברות בנייה, משרדי ממשלה, אדריכלים וחברות תחזוקה ושירותים. בעבר, ניסתה המועצה לקדם את עיגון הבנייה הירוקה בחקיקה בכנסת.

"המחוקק טען שהגישה הזאת עדיין לא בשלה לעיגונה בחוק", מתלוננת בייניש. בינתיים, לא נותר לה אלא להסתכל בתסכול על הנתון ולפיו ברחבי בריטניה הוקמו לא פחות מ-115 אלף בתים על פי התקן האנגלי המקביל ולמצוא נחמה בשבעת המבנים הירוקים היחידים שהוקמו בארץ.

בנייה ירוקה בדלת האחורית

קבוצת גיאוקרטוגרפיה, בניהולה של ד"ר רינה דגני, זכתה באחרונה במכרז של המרכז לשלטון מקומי לקידום היוזמה להפחתת גזי חממה בתחומי הרשויות המקומיות. תוכנית שגיבשה בנושא שמה לה למטרה לשלב יסודות של בנייה ירוקה בשיפוץ בניינים קיימים, במסגרת תמ"א 38.

מחקר שעשתה חטיבת גיאו-גרין מהקבוצה והושלם בשבועות האחרונים, חשף את פוטנציאל ההטמעה של עקרונות הבנייה הירוקה במבנים קיימים. לפי ממצאי המחקר, ניתן לשלב את הציבור במימוש אחד מיעדיה של ישראל - צמצום פליטת גזי החממה - באמצעות דרישה מהקבלנים המשפצים מבנים קיימים להתחשב בצריכת החשמל העתידית של המבנה.

"בכל הקשור להפחתת גזי חממה, משקי הבית בישראל הם החלק הקשה ביותר לטיפול והם גם צרכני האנרגיה הגדולים ביותר", אומרת ד"ר דגני. "ההצעה שאני מגבשת בנושא מתבססת גם על השיקול הסביבתי וגם על ראייה של חיסכון משמעותי בהוצאות החשמל. אם חשבון חשמל ממוצע במשק בית ישראלי עומד על כ- 400 שקל בחודש, אחרי התייעלות ירוקה, אפשר לחסוך כמעט 500 שקל על אותה דירה בשנה".

חישובים שעשתה ד"ר דגני העלו כי אם רק 2% מכלל משקי הבית ישפצו את בתיהם ברוח הבנייה הירוקה, ייחסכו מדי שנה כ-27 מיליון קוט"ש בשנה, כלומר, חיסכון של לפחות 13.5 מיליון שקל למשקי בית אלה.

ניתוח של המחקר, שנעשה בידי צוות רחב של אדריכלים, מתכנני ערים, כלכלנים אורבנים, יועצים סביבתיים ומומחים נוספים בתחום, הוצג בימים האחרונים בפני ראשי המרכז לשלטון מקומי ויימסר גם לעיון פורום 15 הערים הגדולות בישראל.