היכן כדאי לעבוד? צפו ברשימת 100 שיאני השכר במגזר הציבורי

דו"ח השכר: הרופאים ותע"א בצמרת, בנק ישראל נותר מאחור ‏‎‎■ שיאן השכר גם השנה הוא מנהל מחלקת לב וחזה בבית החולים סורוקה, ד"ר גידי סהר ‏‎‎■ ב-159 גופים נרשמו חריגות שכר‏

26/10/2010, 13:14

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אילן לוין, הגיש היום (ג') לשר האוצר, יובל שטייניץ, את דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה ובגופים הציבוריים, המתייחס ל-482,970 עובדים. לפי נתוני הדו"ח, הכי משתלם לעבוד בנמלים. ב-2009 היה שכרם הממוצע של העובדים שם 25,401 שקל. אחריהם נמצאים עובדי רפאל עם שכר ממוצע של 21,502 שקל ועובדי חברת החשמל עם -20,185 שקל. בשלושת הגופים הללו משתכרים הרבה מעל הממוצע של כלל עובדי הציבור - כ-11 אלף שקל.

השכר הממוצע בקרב עובדי שירות המדינה (ממשלה) מעט גבוה יותר - 12,752 שקל. גם ב-2009 השתכרו עובדי משרד הביטחון כמעט כפול מהמורים (18,784 שקל לעומת 9,599 שקל). אבל גם בקרב המורים עצמם נוצרו פערים, בעקבות תוכנית "אופק חדש": המורים העובדים במסגרת התוכנית הרוויחו בממוצע 10,165 שקל, בעוד המורים האחרים השתכרו בממוצע 8,509 שקל. ככלל, שכרם של עובדי המדינה נחשק ריאלית לראשונה זה שנים בשיעור של 1.4%, וזאת בעקבות הפחתת מחצית מדמי ההבראה ב-2009, בהתאם להסכם שהושג בין הממשלה להסתדרות.

‏השנה מדווח משרד האוצר לראשונה על מצבם של עובדי קבלן, ולפי הנתונים הם השתכרו בממוצע 7,532 שקל בממוצע. אם להיות עובד קבלן, משתלם לעשות זאת בחברות כמו רפאל, המשלמת 9,710 שקל בממוצע, לרוב לעובדי ייצור. השיאניות בהעסקת עובדי קבלן הן עיריות ראשון לציון ובני ברק - 932 ו-648 עובדים בהתאמה.

‏‎‎הרופאים מפנים מקום לתע"א

‏‎‎נציגי מערכת הבריאות, שכבשו בשנים האחרונות את ראש טבלת השכר בשירות הציבורי, נאלצו השנה לפנות קצת מקום לעובדי התעשייה האווירית. ב-2008 הורכבה העשירייה הפותחת כולה מאנשי מערכת הבריאות, ואילו השנה התברגו אליה שלושה בכירים בתעשייה האווירית.

‏במערכת הבריאות אין חדש - גם השנה רוב שיאני השכר מתוכה הם רופאים, רבים מהם בעלי שם בעולם. לצמרת טבלת השכר הגיע גם השנה מנהל מחלקת לב וחזה בבית החולים סורוקה, ד"ר גידי סהר (109,918 שקל ברוטו בחודש). ד"ר סהר החליף לפני כארבע שנים את פרופ' עזאי אפלבאום, שהקים את מחלקת הלב בסורוקה והיה בעצמו בעבר שיאן שכר (יותר מ-100 אלף שקל בחודש).

פרופ' גבריאל סנדרו, מנהל המחלקה לכירורגיית כלי דם בבית החולים סורוקה ירד השנה בדירוג - ממקום שני ב-2008 למקום שלישי ב-2009 (89,911 שקל ברוטו). פרופ' סנדרו משמש גם יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם ונחשב מומחה בתחום האולטרסאונד של כלי הדם ובטיפולים אנדו-וסקולריים. ד''ר יצחק לוין, מנהל המחלקה הגסטרואנטרולוגית בבי"ח בילינסון נכנס גם הוא לרשימת השיאנים וניצב במקום הרביעי (87,913 שקל), ואילו שיאן השכר לפני שנתיים, פרופ' דן ערבות, הסתפק השנה במקום החמישי (86,676 שקל ברוטו). ערבות, מנהל מחלקת ניתוחי חזה ולב בביה"ח כרמל בחיפה, הוא מומחה בניתוחי מעקפים ומסתמי לב, ומכהן גם כנשיא החברה האירופאית להשתלות לב וריאה. הוא נחשב מומחה בעל שם עולמי בתחום.

למקום השישי הגיע הרדיולוג יעקב לוי (84,059 שקל) ואחריו מדורג הקרדיולוג מיכאל ברנט (81,881 שקל). למקום השמיני הגיע ד"ר זאב אהרונסון, מנהל האגף הרפואי בקופ"ח מאוחדת (81,595 שקל). כל הרופאים, למעט לוין, הופיעו גם בשנה שעברה בעשירייה הפותחת ותפסו את מקומם של מנכ''ל קופות החולים מאוחדת ומכבי שמואל מועלם ואהוד קוקיה. ב-2009 נדחקו השניים למקומות 12 ו-14 בהתאמה.

השיאן הראשון שאינו שייך למערכת הבריאות נמצא במקום השני בטבלת השכר: היועץ המשפטי של התעשייה האווירית, יעקב גלזן (101,384 שקל). מצטרפים אליו לעשירייה הפותחת שני בכירים נוספים מהתעשייה האווירית - ‏

אריה פנסו, סמנכ''ל משאבי אנוש במקום התשיעי (81,121 שקל) ויהושע (שוקי) אלדר, סמנכ''ל לפיתוח עסקים בתע''א במקום העשירי (80,526 שקל).

עובדי הממשלה אמנם גם השנה לא התברגו לעשירייה הפותחת, אך רמת השכר שלהם מקבילה לעשירייה השנייה ברשימת עובדי הגופים הציבוריים. גם ברשימת הממשלה בולטים הרופאים ומנהלי מערכת הבריאות. במקום הראשון מדורג גם השנה פרופ' יהודה ליס, הרופא המשפטי הראשי (73,932) שקל. במקום השלישי ניצב כמדי שנה נציב תלונות הציבור על השופטים. מאז 2008 מכהן בתפקיד השופט ומבקר המדינה בדימוס אליעזר גולדברג (67,876).

השינוי המשמעותי ביותר ברשימת עובדי הממשלה הוא דחיקתם של בכירי בנק ישראל מצמרת השיאנים. שיאן השכר בבנק ישראל מופיע רק במקום ה-127 בכלל הדירוג.

‎‎חריגות שכר באוניברסיטאות

‏ ‎‎ברבע מהגופים הנתמכים נמצאו ב-2010 חריגות שכר לכאורה, כלומר תוספת או רכיב שכר שניתנו שלא כדין וללא אישור הממונה על השכר. כך עולה מנתוני יחידת האכיפה, שבראשות שמואל נחמני. פעילות יחידת האכיפה נגד תופעת חריגות השכר התמקדה ב-2010, בין היתר, באוניברסיטאות, בחברת החשמל וברשות השידור.

‏ ברשימה השחורה של יחידת האכיפה נמצאים 24 גופים שהיו בהם חריגות שכר לאורך ארבע שנים ברציפות: מועצה אזורית אשכול, אילת, בני ברק, מעליא, ת"א-יפו, איגוד ערים לכבאות אשקלון ונתניה, חב' חשמל לישראל, מכון התקנים, אגרקסקו בע"מ, רשות השידור, המועצה לענף הלול, רכבת ישראל, קופת חולים מאוחדת, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן גוריון בנגב.

עוד עולה מהנתונים כי ב-2009 נמצאו חריגות שכר ב-159 גופים מתוקצבים, לעומת 180 ב-2008. מאפייני החריגות חוזרים על עצמם: הענקת דרגות שלא כדין ובניגוד להסכמים, פדיון ימי חופשה ומחלה שלא כדין ותוספת דרגות לא מבוקרת של גמלאים.

‏בעקבות פעולות יחידת האכיפה בשנת 2010 (עד 31.8.10) נחסכו לקופה הציבורית כ-70 מיליון שקל. מאז הקמת יחידת האכיפה באגף השכר והסכמי עבודה לפני כ-12 שנים, נחסכו לקופה הציבורית יותר מ-4 מיליארד שקל. ‏‎‎‏

‏‎‎איפה הכי משתלם לעבוד?

שיאני שכר 2009

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>
 
חזרה למעלה