השופט אליעזר ריבלין מזהיר משינויי חקיקה בדיני הנזיקין

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, מזהיר מפני עריכת שינויים בחקיקה של דיני הנזיקין, וקורא להסתמך על הפסיקה רבת השנים של בית המשפט העליון בתחום המשפט האזרחי.

ל"גלובס" נודע כי עיקר התנגדותו של ריבלין מכוונת כלפי יוזמה המתגבשת במשרד המשפטים לשינוי בפקודת הנזיקין, ולפיה יחושב נזק ממוני באמצעות נוסחאות.

באחרונה הופיע ריבלין, כמומחה למשפט אזרחי, בפני הוועדה והביע את חששו מפני חקיקה שתעגן באמצעות נוסחאות את חישוב הנזק הממוני.

יצוין כי במדינות שונות בעולם יש ניסיונות לקבוע נזק לא-ממוני באמצעות נוסחאות בחקיקה, ואולם גם על ניסיונות אלה מובעת ביקורת רבה בקרב מומחים לנזיקין מקרב האקדמיה.

ריבלין הדגיש כי איננו מתנגד לכל שינוי בדין, אלא הוא קורא לבצע שינויים מהותיים שכאלה לאחר מחקר מעמיק ורחב.

שלשום (ג') הופיע ריבלין בכנס של מחוז דרום של לשכת עורכי הדין בבאר-שבע, ובדבריו שב על עמדתו ולפיה הצעות לרפורמות בחקיקה בתחום האזרחי יש לעשות תוך זהירות רבה, ומתוך הבנה ששיטת המשפט הישראלית היא "חלק בלתי נפרד משיטות המשפט האוניברסליות".

"לאחרונה הועלתה לסדר היום הציבורי הצעה לרפורמה בתחום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים", אמר ריבלין. "הדין האזרחי בישראל - דיני הנזיקין, דיני החוזים ודיני החברות - מצטיינים בהישגים המשמשים אות ומופת לקהילות משפטיות אחרות בעולם. הם פותחו בעמל דורות, נדבך על גבי נדבך. כל שינוי הנשקל בדין - אל לו לפגוע בהם במחי-יד. יש להישמר מפני כל משגה שאין ממנו חזרה ולשקול כל שינוי בזהירות, באחריות ובמקצועיות".

ריבלין גם מתנגד לחלקים מהצעת הרפורמה בדיני הפיצויים על תאונות דרכים, שהוגשה לשר המשפטים יעקב נאמן לפני כשנה על-ידי הוועדה הציבורית בראשות השופט בדימוס עזרא קמא.

הוועדה הציעה מספר שינויים במטרה לייעל את ההתדיינויות בנושא זה בבתי המשפט, ואף כללה טיוטה של תזכיר חוק, ואולם נאמן לא פעל לקדם את ההצעה וככל הידוע החליט שלא לאמצה, נוכח התנגדות מצד עורכי דין העוסקים בתחום.

בין היתר המליצה הוועדה להגביל את הגדרתה של תאונת דרכים, כך שתאונה שהתרחשה במקום שלא הוכשר לתנועת כלי רכב לא תיחשב לתאונת דרכים; וכן הומלץ על סטייה מהלכת "השנים האבודות" וקביעת סכום בסיס בחוק בגין אובדן השתכרות בשנים שבהן קוצרה תוחלת חייו של הנפגע.