"נפעל לעגן בחוק את יכולת האכיפה של השימור"

מנכ"ל המיתולוגי ומייסד המועצה לשימור אתרים, יוסי פלדמן (78), פרש מתפקידו אחרי 26 שנות פעילות במהלכן הוביל מהפכה בתחום השימור, תפישתית ותרבותית, בחברה הישראלית (ראו מסגרת). מחליפו בתפקיד הוא המשנה למנכ"ל בשלוש השנים האחרונות, עומרי שלמון (56).

שלמון הוא אלוף משנה במיל', בוגר לימודי א"י והיסטוריה, שהצטרך למועצה לשימור בשנת 1992. בין תפקידיו הבולטים - רכז מחוז הצפון של המועצה, תפקיד בו נתן דגש מיוחד לצפת ולטבריה ששקעו במשך עשרות שנים.

בראיון ראשון בתפקידו החדש מספר שלמון על הכניסה לנעליו הגדולות של פלדמן, ועל הצפוי למועצה בראשותו בתקופה הקרובה.

"יוסי פלדמן הקים את המועצה לשימור אתרי מורשת. הוא הפך אותה ממחלקה בחברה להגנת הטבע לגוף עצמאי כלל ארצי, שנלחם על השימור בישראל. ניתן להגיד שהיום יותר מתמיד שימור מבנים ואתרים הוא נושא מוכר, חשוב ומוערך בציבור הרחב בכלל ובקרב מקבלי ההחלטות בפרט", אומר שלמון.

"יחד עם זאת, ישנם הרבה נושאים בתחום השמור שיש לתת עליהם את הדעת, לדוגמא: כשראש רשות מקיים דיון לגבי בית לשימור, ההכרעה שהוא יקבל תשקף צומת של החלטות ערכיות, תרבותיות, היסטוריות, מבניות וכלכליות, וכל האספקטים האלו נפגשים בתוך תחום השימור. לשיטתי, המועצה צריכה לסמן את עצמה כגוף המוביל את המומחיות והידע לתקוף הכרעות כאלו. אנו צריכים להפוך את הידע והניסיון למקצועיות רחבה המספקת כלים רבים לחשיבה בתחום השימור, ופורסת בפני מקבלי ההחלטות מגמות, גישות וטרנדים של שימור בעולם. יש צורך בדוקומנטציה מגוונת בתחום זה, ולהמשיך ולפתח את מה שאנו כיום - גוף המרכז בתוכו את הידע התיאורטי, המעשי והיכולת בפועל של תחום השימור, לכל היבטיו. לשם פני מועדות".

גלובס: פלדמן נודע בסדר יום לא אנושי. תעמוד בקצב?

שלמון: "סדר היום הלא אנושי הזה מאפיין את כלל עובדי המועצה. הדבר נובע בין השאר מרוחב היריעה של תחום השימור ושלוחותיו, אל מול מיעוט המשאבים וההון האנושי העומד לרשותנו. אני מקבל 400 מיילים ביום".

מהם האתגרים העיקריים שעל הפרק?

"בתחום הרגולציה, תחום השימור צריך להמשיך ולהתפתח. צריך להעמיק בשיתופי הפעולה הקיימים כיום עם מקבלי ההחלטות. ישנם נושאים שאנו מתכננים לעגן בחוק, כגון יכולת האכיפה של השימור וביטויים נוספים לחשיבות השימור. לדוגמא: מתן הקלות כלכליות שונות, יצירת תמריצים לעידוד השקעה בשימור ויכולת התעדכנות ויראלית על הנעשה בוועדות התכנון השונות ברחבי הארץ".

האם צלחו המאמצים להכליל בהצעת חוק התכנון והבנייה החדש התייחסות לנושא השימור?

"אנו מקיימים כרגע דיונים רבים בנושא אכיפת השימור ומתן תמריצים. ישנן דרכים שונות לבצע זאת, וברור שכוונתנו שהחוק החדש ישקף את ההכרעה הנכונה ביותר, וכך יהפוך לכלי עזר משמעותי כמקובל במדינות רבות בעולם".

בתקופת השר ראלב מג'אדלה ותקציבי משרד התרבות והספורט, טיפלה המועצה גם במגזר הערבי. האם אתה מתכוון להמשיך קו זה והיכן?

"המועצה לשימור אתרים מטפלת במגזר המיעוטים מזה שנים רבות, למעשה מיום היווסדה. נכון שבתקופת מג'אדלה קיבלנו תקציב שאפשר לנו להעמיק בשלושה פרויקטים: המצודה בטייבה, המצודה בדיר חנא בשת"פ עם רשות העתיקות, ובג'וליס טיפלנו בבית האירוח של מנהיג העדה הדרוזית, השייח אמין טריף המנוח. כיום אנו ממשיכים לטפל במגזר הערבי גם באמצעות שיתופי פעולה מגוונים נוספים, כמו זה עם המועצה המקומית בעוספיא, פסטיבל תרבותי במסגרתו יפתחו מבנים ואטרקציות שימוריות רבות".

התקציב השנתי של המועצה לשימור, כעמותה וולונטרית, מורכב מכמה מקורות. העיקרי שבהם הוא משרד התרבות, שמקצה 16 מיליון שקל בשנה. מקורות נוספים הם קרן היסוד, קק"ל, רשויות מקומיות ופרטיים - חלקם תורמים לביצוע פרויקט מסוים וחלקם למאמץ הכולל.

"בממשלה הנוכחית גדל תקציבה של המועצה לשימור אתרים באופן משמעותי, דבר שאיפשר לנו להגביר מאוד את פעולות השימור בארץ", אומר שלמון. "כבר עתה ניתן לסכם שהפקנו מהתקציב יותר מכפי שתכננו, וכמובן שלאור העובדה שלנושא השימור בארץ אין זמן ומבנים רבים נמצאים כמעט בנקודת האל חזור שתידון אותם לכליה - כל תקציב נוסף שנקבל כיום הוא משמעותי ביותר".

היכן עומדת התוכנית השאפתנית של הממשלה לשימור 50 אתרי מורשת?

"בשלב זה, לקראת סוף שנת העבודה הנוכחית, נעשית עבודה יסודית מאוד המשותפת לממשלה ולמועצה לשימור אתרים. אנו עובדים באופן צמוד עם משרד ראש הממשלה ועם מר ראובן פינסקי, המרכז נושא זה מטעמה. אין ספק שמעורבותו של מזכיר הממשלה, צבי האוזר, המבין את חשיבות הנושא ובקיא בו למורכבויותיו והיבטיו השונים, עוזרים מאוד להצעיד את התחום קדימה ובכך ישראל מיישרת קו עם מדינות אחרות בעולם. בי באופן אישי זה נוסך אמונה כי שנותיו הטובות של תחום השימור בישראל עוד לפנינו, ואנחנו נמצאים בחלון זמנים והזדמנות לקדם באופן משמעותי את שימור האתרים בארץ".

יוסי פלדמן, מר שימור

יוסי פלדמן, האיש שהפך לאגדה עוד בחייו, נולד בתל אביב. אביו אברהם היה מראשוני עובדי קק"ל. כתלמיד למד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, שבו ייסד לימים את המועצה לשימור אתרים, השוכנת שם עד היום. פלדמן הצטרף לארגון "ההגנה" וסייע בפיתוח מרגמת "דוידקה" המפורסמת, כחניך המגמה למכניקה חקלאית.

בשירותו הצבאי בגרעין נח"ל השתתף בהקמת קיבוץ רביבים בנגב, בו היה חבר בכל שנות ה-50, ונודע כ"שובר לבבות". הדריך טיולים בנגב והשתתף בחפירות ארכיאולוגיות במצדה ובשיחזור שיבטה. ב-1959 עזב את הקיבוץ, הצטרף למייסדי החברה להגנת הטבע, הגה את רעיון בתי ספר שדה וניהל את ביה"ס הראשון, בעין גדי, עד 1973.

בשנת 1984 הקים פלדמן את "המועצה הציבורית לשימור מבנים ואתרי התיישבות". מאז הקמתה טיפלה המועצה בכ-120 אתרים, חלקם ניצלו מהריסה ורובם שומרו, שוקמו והועמדו לרשות הקהל בכל רחבי הארץ. הפרויקט הגדול האחרון בו עסק, בשיתוף קק"ל, הוא שיקום ושימור 50 אתרי התיישבות ותקומה ציונית.

ב-1991 הצליח להביא לחקיקת "חוק השימור" בתיקון 31 לחוק התכנון והבנייה, אשר הגדיל את יכולת ההגנה וההצלה של מבנים חשובים שעמדו בפני הריסה. פלדמן השכיל לרתום קבוצה גדולה של אנשי ציבור, רוח ותרבות, בכירים באקדמיה, אדריכלים ומשפטנים לתמיכה בנושא השימור. פעילותו העלתה את נושא השימור בארץ, שהיה מוזנח ושולי, לעידן חדש.

ב-2005 יצאה המועצה בראשותו מהחברה להגנת הטבע לדרך עצמאית. המועצה לשימור אתרים מהווה כיום כתובת לרשויות ולפרטיים בכל הנוגע לשימור, ומשמשת באמצעות רכזיה האזוריים כגורם היוזם הראשי לשימור ושיקום מבנים.

בכל שנות תפקידו הקפיד פלדמן על עצמאות המועצה הן מפני מוסדות השלטון והן מפני אינטרסים פרטיים. יוסי פלדמן היה ממדליקי המשואות ביום העצמאות האחרון.

מה על הפרק? כל המאבקים והאתגרים של המועצה לשימור בשנה הקרובה

אמיר מזאריב, מנהל מחוז המיעוטים:

• כפר כנא - שקום בית הספר היסודי שהיה מיועד להריסה. בהתערבות המועצה תקציב ההריסה הוסב לשיקום.

• כפר בועינה נוג'ידאת בגליל התחתון - מבנה שמשמש נשים לעבודות יד, כניסה לעבודות הצלה ושיקום

• כפר עילוט ליד נצרת - מעיין מים ששימש את כל היישוב. בשלבים ראשונים של בדיקת אומדנים, התכנות לשימור וגיוס משאבים

• ארמון שיח סלימאן אלהוזייל בישוב רהט - הבית הראשון שנבנה ברהט ושלימים הוביל את פיתוח האזור בעזרת ביקורי אישים בכירים מהארץ ומהעולם כגון דוד בן גוריון ואלינור רוזוולט. בימים אלו אנו מתחילים בהערכת אומדנים והתכנות לשימור.

אורי בן ציוני, מנהל מרחב צפון והעמקים:

• העלאת המודעות והכנסת הגנה טובה יותר למתחמי שימור עירוניים (צפת, בית שאן, טבריה) ושל המושבות הראשונות (מנחמיה, מטולה, מגדל וכו').

• התנעה מעורבות וליווי של שני פרויקטים גדולים של סקרי שימור אזוריים: במועצה האזורית של הגליל העליון (ניהול הפרויקט: אורי אמיר ואמנון לוין) ובוועדת התכנון והבנייה של יזרעאלים (הכוללת את המועצות האזוריות עמק יזרעאל ומגידו) תחת ניהול מהנדסת יזרעאלים- עפרי דגני ובשיתוף בית הספר לארכיטקטורה של ויצ"ו חיפה.

רן חדוותי, מנהל מרחב זכרון יעקב והעמקים:

• מגדל המים בכרכור - מגדל שספק מים ליישובי האזור, מבאר שנקדחה ע"י החלוץ אברהם לובזוסקי, נמצא כיום בסכנת קריסה והתמוטטות.

• גבעת הפועל בבנימינה - הגבעה שנמצאת ליד ביתו של אהוד מנור ז"ל הוציאה דורות רבים של חלוצים ועומדת כיום בשממונה. אנו מבקשים להקים בה מרכז זמר עברי לזכרו של אהוד מנור.

• הרפת בגן שמואל - הרפת ההסטורית מיוחדת במינה, המבנה בנוי מקשת גדולה שמכסה את החלק התחתון ועשויה מרעפי מרסל צרפתיים. בימים אלו התחלנו בעבודת התחקיר ההסטורית - בניית "תיק תיעוד".

• בית המעין בזכרון יעקב - המבנה הוקם באזור היקב ויושב על מאגר מים תת קרקעי. בנוסף למשאבת המים הקיימת במקום במבנה ארבעה אגפים נוספים:בית בד לייצור שמן, טחנת קמח, חצר מרכזית למנוע הקיטור ולמשאבת המים, מחסן לאחסון החיטה והשמן. עבודות השימור במתחם מרתק זה החלו ובימים אלו מגייסים ממון נוסף על מנת להשלימם ולהתחיל בשלב ההקמה ופתיחתו לצבור.

אדריכלית נעמה נאמן-מזרחי, מנהלת מחוז חיפה וגליל מערבי:

• העמקת תיקי תיעוד מקדים ותיעוד מלא בביה"ס כדורי.

• נהריה - צריף ראשונים.

• מגידו- מרכז מבקרים אתר לאומי.

• חיפה - פרויקט שיקום בוסתן כיאט.

• בשת"פ עם מכללת ויצ"ו ויחידת השימור בעיריית חיפה, יפתח קורס תיעוד וסקר שכונה בהדר הכרמל.

• מוזיאונים - עבודות שיקום ושימור בחניתה ובראש הנקרה, מנהרות קו הרכבת לביירות

• לב הכרמל - בניין לשימור שמבקשים לחולל בו שינויים נדל"ניים שיפגעו בשימור, מאבק שנמצא בעיצומו. הוגשה התנגדות, תוגש חוות דעת מומחית של האדריכלית פאר גולדמן.

תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב והמחלקה לקשרים בינלאומיים:

• רמת גן - המשך פעילות להבטחת מתחמי שימור בליבה ההיסטורי של העיר, כולל תל בינמין, פרבר הגנים, ע"פ התוכנית של ריכארד קאופמן. כרגע מקודמות תוכניות בינוי שאינן נותנות את הדעת על כך.

• תל אביב - מתחם נוה שלום ובו מתחם שערי תורה. הפעילות בהמשך להחלטת הוועדה המחוזית לשמור על ערכי השכונה ולפעול להבטחת קיום הדבר, כמו גם הבטחה שמתחם שערי תורה יהיה בעל זיקה ציבורית שישומר ויציג את מורשת הרב קוק והיישוב העיברי בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.

• המשך מעקב על מבנים ומתחמים לשימור שפעלנו להצלתם: מתחם שרונה, נמל יפו, יריד המזרח.

• הבטחת שימור היכל התרבות - בימים אלה נערכים לדיון בעתירה המנהלית בבית המשפט.

• מחלקה לקשרי חוץ - המשך שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמים, לקיים חילופי סטודנטים, סיור בחו"ל למקבלי החלטות, פתיחת סדנאות ללימוד טכנולוגיות בנייה בשיתוף מומחים שיביאו ידע מחו"ל.

טל בן נון גלז, מנהלת מחוז מרכז:

• מיגון נגד רעש בבני עטרות - פסיקת ביהמ"ש שרשות שדות התעופה תמגן על חשבונה את המיגון האקוסטי בבני עטרות, משמעותה החלפת החלונות, הדלתות, הטיח וחלקים מהגגות ההיסטוריים של מבני המושבה הטמפלרית. הוועדה המחוזית ורש"ת טרם נענו לפנייה לערב יועץ שימור בתהליך המיגון. למעלה מ-10 מבנים טמפלרים בבני עטרות יעברו את המיגון הזה.

• שימור בית בצלאל בכרם בן שמן (ליד כפר הנוער בן שמן) - מבנה שנבנה ע"י בוריס ש"ץ, מייסד בצלאל, כבית מלאכה יחד עם שכונה עבור בעלי המלאכה של בצלאל כדי שתהייה להם פרנסה ממשקי עזר ומעבודתם. המבנה תוכנן ע"י האדריכל ברסקי, שתכנן את גימנסיה הרצליה, ונבנה ב-1910. עבודות תכנון והצלה בתהליך. הבעלות של מועצה אזורית חבל מודיעין.

• בי"ס פיק"א בפתח תקווה עומד לעבור שימור ולהפוך למוזיאון לתולדות המושבה בדגש על חינוך. נמצא בשלב בחירת אנשי מקצוע לתכנון, בבעלות עיריית פ"ת.

איציק שוויקי, מנהל מרחב ירושלים:

• תחנת הרכבת בעמק רפאים - אחד ממבני הציבור היחידים שהוקמו בירושלים בתקופת השלטון העות'מאני. התחנה הוכנסה לשימוש בשנת 1892, כאשר הופעל קו מסילת הברזל מיפו לירושלים. התחנה עומדת נטושה ועזובה, ואנו מקדמים שיתופי פעולה להתחיל בעבודות הצלה ושימור במקום.

• ארזה בשדרת הנשיאים - בית הבראה הסטורי שנמצא במוצא. המקום עומד מוזנח ומופקר.

• שנלר, הבניין המרכזי - מתחם בית היתומים הסורי, מוסד חינוכי ידוע ומוערך, בית המשפחה הראשון מחוץ לחומות. המבנה המרכזי במתחם - קידום עבודות לתחזוק ושימור המבנה.

עפר יוגב, מנהל מרחב באר שבע והדרום:

• באר שבע:תחנת הרכבת התורכית - מעקב אחר תחילת עבודות התכנון, הצטרפות לצוות היגוי. סטטוס: לקראת בניית פרוגראמה ותחילת תכנון תוכניות.

• מעקב אחר גמר שיקום ושימור ביה"ס לילדי השייחים בב"ש. מבנה המשולב בפארק המדע העתידי בעיר. סטטוס: באמצע מהלך העבודה.

• ניצנים: גמר אתר יד לאישה הלוחמת - מתחם אנדרטה לאישה הלוחמת ומבואה בארמון שבניצנים הישנה. סטטוס: מתחם בסוף עשייה, למעט חדר מבואה.

• אשקלון: שיקום ושימור בית אמידים בעיר - שימור המבנה בהתאם לפרוגרמה. מבנה מרשים בעיר העתיקה. סטטוס: בהליך האישורים הסטוטוריים ותכנון ראשוני.

• גבעה 69: שיקום מגדל מים במסגרת פיתוח החורשה ומתחם האנדרטה. חשיבות: חטיבת גבעתי ומורשת קרב צה"לית. סטטוס: רה תכנון.

• רוחמה: שיקום אתר ראשונים: השתלבות בפרויקט שידרוג האתר. סטטוס: פרוגרמה מוכנה, רה תכנון.

• מחנה העובדים סדום: שיקום ושימור המחנה, שיחזור מסילת הרכבת והרכבת שעבדה במקום. סטטוס: באמצע העשייה. חשיבות לאומית, אחד המפעלים הראשונים בארץ ישראל.

• עיו גדי: שיקום ושימור אתר הקיבוץ הישן וביה"ס שדה. חשיבות: ביה"ש השדה הראשון בארץ (אותם הגה יוסי פלדמן ב-1959). סטטוס: רה תכנון.