יעקב אגמון, המנהל החדש של התיאטרון הערבי-עברי: "אני עדיין בגיל הרך"

בעקבות מינויו אומר המפיק הוותיק בן ה-81 בראיון ל"גלובס": "אחרי קרוב ל-60 שנות פעילות בתחום, מעטים הדברים שאני יכול לומר עליהם: 'את זה עוד לא עשיתי'"

01/11/2010, 13:56

"אני מאמין שבניית גשר תרבותי היא שלב מכריע בקרוב לבבות בין הציבור היהודי והציבור הערבי בישראל", אומר המפיק הוותיק יעקב אגמון (81) בעקבות מינויו השבוע למנכ"ל התיאטרון הערבי-עברי ביפו. אגמון, שרזומה העבר המפואר שלו כולל גם עשר שנים (1995 עד 2005) שבמהלכן כיהן כמנכ"ל ומנהל אמנותי של התיאטרון הלאומי הבימה, ייכנס לתפקידו החדש החל בינואר 2011 ובמקביל ימשיך לנהל את חברת "בימות" ולהפיק במסגרתה את פסטיבל התיאטרונטו השנתי להצגות יחיד.

התיאטרון הערבי עברי ביפו הוקם לפני 12 שנים וכולל, בפועל, שני תיאטראות הפועלים במבנה בית אחד במתחם יפו העתיקה. תיאטרון אל-סארייא, בניהולו האמנותי של אדיב ג'השאן, והתיאטרון המקומי בניהולם האמנותי של יגאל עזרתי וגבי אלדור.

יעקב אגמון, מנכ

במהלך השנה החולפת החלו הנהלות התיאטראות במהלכים לקראת מעבר לניהול משותף, כך הסכים אגמון לשמש מנכ"ל במטרה למנף ולהגדיל משמעותית את היקף הפעילות במקום.

חדש: באפשרותכם לסמן קטע מהמאמר ולשתף רק אותו. סמנו קטע ושתפו.
"כמו כל אזרח החי במדינה, גם אני עוקב במשך שנים רבות אחרי הסכסוך הישראלי-ערבי", אומר אגמון. "הגעתי למסקנה שאני יכול לעשות אחד משני דברים: להמשיך לקטר על 'המצב', או לעשות משהו כדי לשנות אותו בכלים הטובים ביותר העומדים לרשותי: הבנה בניהול תיאטרון ובאמנויות הבמה".

כלומר השיקול המכריע מבחינתך היה אידיאולוגי.

"היה לזה משקל רב, כאשר בנוסף קיים האתגר המקצועי והאמנותי. אחרי קרוב ל-60 שנות פעילות בתחום מעטים הדברים שאני יכול לומר עליהם: 'את זה עוד לא עשיתי'. הפעילות של תיאטרון ערבי עברי בלב גוש דן היא נקודת מוצא לפעילות תרבותית ייחודית, מרגשת ובעלת פוטנציאל להשפעה חברתית גדולה. אני נרגש מאד לקראת כניסתי לתפקיד הזה".

כבר החלטת על ראשי פרקים לגבי מהות עבודתך במקום? מה תשנה, מה תקבע, אילו נתונים כלכליים עתידיים ייחשבו בעיניך כהצלחה?

"אני נוסע בימים הקרובים לגרמניה בענייני עבודה שכבר התחייבתי לגביהם, ומיד עם שובי אתחיל בהכנות לתפקידי בתיאטרון הערבי עברי שיכללו לימוד מפורט של כל המערך הניהולי, הפיננסי והאמנותי של המקום. רק אחרי שאשלוט בפרטים אלה אוכל לבנות תוכנית עבודה מסודרת ולקבוע מטרות.

"באופן טבעי, השאיפה העיקרית היא להפוך את ההצגות המועלות לאבן שואבת לכל חובב תיאטרון איכותי באשר הוא, יהודי או ערבי".

בעוד כחצי שנה אמורה להסתיים בניית משכן הבית החדש של התיאטרון הלאומי הבימה. תוכנית שהחלה במקור כיוזמה שלך בשנים שבהן ניהלת את התיאטרון. האמנת שהתהליך יימשך שנים רבות כל-כך?

"בכנות? לא. תאריך היעד המקורי לסיום הבנייה היה לפני קרוב לשנתיים, וכמי שתיאטרון הבימה יקר מאד לליבו אני מקווה שהפעם יעמדו בתאריך היעד החדש והמבנה אכן ייפתח לקהל הרחב באביב 2011.

"מי כמוני יודע שלתפעל תיאטרון בסדר גודל כזה במשך חמש שנים, ועוד בלי אולם בית קבוע, זו משימה לא פשוטה".

זה לא סוד שתיאטרון הבימה מתמודד לאחרונה עם קשיים כלכליים, לא מעט בגלל העלויות העצומות הכרוכות בתשלום דמי השכירות לבעלי אולמות חלופיים שבהם ההצגות מתקיימות עד השלמת הבנייה.

"אני אומר את זה כבר שנים, ולצערי המצב לא משתנה. חובתו של משרד האוצר לתת תמיכה רחבה יותר לתחומי האמנות והתרבות בארץ, כולל תמיכה בתיאטרון לאומי בתקופה שבה הנסיבות מחייבות אותו לנטל כלכלי יוצא דופן הנובע מעיכובים בהשלמת אולם הבית החדש.

"עדיין אני מאמין שהמהלך יסתיים בטוב, היות ולאחרונה הגעתי לסיור באתר הבנייה ובחנתי את ההתקדמות והאולמות החדשים ויצאתי בתחושה אופטימית מאד".

זו שאלה קבועה המופנית אליך בשנים האחרונות, ועדיין אי אפשר להימנע ממנה. יש לך עדיין הכוחות לעמוד במשימה המתישה של ניהול תיאטרון?

"גם תשובתי היא קבועה. כל עוד אני מתרגש ומאותגר מהמשימות העומדות בפניי, יש בי כל האנרגיות הנדרשות למלא אותן. עד כמה שזה תלוי בתחושות האישיות שלי, אני עדיין בגיל הרך".

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>ועידת ישראל לעסקים 8-7 בדצמבר 2014 – לפרטים והרשמה >>
 
 
חזרה למעלה