כסף קונה תארים? לא בארה"ב

בכל פעם שיעלו לדיון את העניין הספורטיבי ש"אין מה לעשות, בספורט של ימינו כסף ומשכורות קונים תארים", תמיד יהיו פה ושם דוגמאות הפוכות. למשל, גמר צ'מפיונס ליג בין מונאקו לפורטו. או וולפסבורג כזאת שמשום מקום ועם כסף קטן יחסית לקחה את אליפות הבונדסליגה לפני שנתיים.

אבל הדוגמאות האלו הולכות ומתמעטות. פרופסור סטפן סיזמנסקי, כלכלן ספורט מבית הספר הלונדוני לעסקים CASS, שבדק את נתוני הקבוצות האנגליות בשתי הליגות הבכירות בממלכה בין 1997 ל-2008, מצא קורלציה של 89% בין שכר השחקנים שקבוצות משלמות לבין המיקום הסופי שלהן בליגה בתום העונה. המסקנה של סיזמנסקי: כוכבים גדולים, שמקבלים כסף גדול - מביאים תארים.

***

אבל כשזה מגיע לספורט האמריקני, המשוואה של "כסף קונה תארים" רחוקה מלהתקיים. הדוגמה הכי רלוונטית לכך ששכר שחקנים לא קובע כלום היא ה-MLB. הלילה זה היה התור של סן פרנסיסקו ג'איינטס לשבור את המיתוסים לגבי מתאם בין הצלחות לשכר: קבוצה עם תקציב השכר העשירי בליגה שניצחה בוורלד-סירייס את טקסס ריינג'רס (תופעה בפני עצמה: קבוצה עם תקציב השכר ה-27 בגובהו מתוך 30 הקבוצות בליגה).

היכולת לחזות את זהות האלופה על-פי הכסף שנזרק על שחקנים, לחלוטין לא קיימת ב-MLB. בעשר השנים האחרונות זכו באליפות 9 קבוצות שונות. יותר מזה, 14 קבוצות שיחקו בוורלד-סירייס. במלים אחרות, כמעט מחצית מהקבוצות בליגה התמודדו בעשור האחרון בסדרת הגמר.

בחישוב מצטבר, בעשר העונות האחרונות זכו באליפות קבוצות שהמיקום הממוצע שלהן בטבלת השכר בליגה הוא 9.8 (ראה טבלה). כלומר, קבוצות שסוגרות את השליש האחרון בליגה מבינת שכר שחקנים.

 סן פרנסיסקו ג'איינטס חוגגים זכייה באליפות ה-MLB, בייסבול / צילום: רויטרס

גם ביתר הליגות המקצועניות בארה"ב המצב לא שונה. ב-NBA הדירוג הממוצע לאלופה בעשור האחרון הוא מקום 10 מבחינת סעיף השכר, וב-NFL המיקום הממוצע לאלופות מאז תחילת המילניום הוא 13 בלבד.

מתוך 30 הקבוצות שחגגו אליפות בספורט האמריקני בעשור האחרון (עשר אלופות NBA, עשר אלופות NFL ועשר ב-MLB) רק שלוש קבוצות היו אלו שגם שילמו את השכר הגבוה ביותר באותה שנה.

לכל ליגה בארה"ב יש את ההסבר שלה לחוסר המתאם הזה. למה זה קורה ב-MLB? משתי סיבות: הראשונה היא העובדה שמדובר בליגה הכי פרוצה בכל הקשור לרגולציות על שכר השחקנים בהשוואה ליתר הליגות בארה"ב. המס על חריגה מתקרת השכר ב-MLB הוא 40 סנט בלבד על כל דולר חריגה, מה שלא כל כך גורם לחשש אצל בעלי קבוצות להתפרע ולהציע שכר לא פרופורציונלי לשחקנים.

העניין השני הוא צפיפות המשחקים במהלך העונה וההתמקצעות לפי תפקידים, מה שגורם לכך שהמון שחקנים נוטלים חלק במשחקים, וההשפעה של שחקנים "גדולים" (מבחינת שכר) על המשחק היא מינורית.

קחו לדוגמה שחקן כמו אלכס רודריגז שמקבל 33 מיליון דולר לעונה בניו יורק יאנקיז (השכר הגבוה בליגה העונה) - הוא ממלא תפקיד מוגדר וספציפי כ-Third Baseman - השחקן שמוצב באיזור הבסיס השלישי. אין לו את יכולת ההשפעה "לקחת את הקבוצה על הגב" שאנחנו מכירים מענפים אחרים (לברון לוקח את מיאמי על הגב, מסי את ברצלונה, רונאלדו את ריאל וכו'). בסופו של דבר זהו משחק של סטטיסטיקות, שגם הן לא מבטיחות כלום. במקרה של רודריגז הסטטיסטיקה עבדה העונה הפוך, כמו שקורה בהמון מקרים: הוא לא שיחק בעונה הסדירה 24 משחקים. מה היה המאזן של היאנקיז באותם משחקים? 21 ניצחונות ו-3 הפסדים, הרבה יותר טוב מהממוצע כשהוא כן שיחק.

הדבר נכון לגבי כל העמדות: הפיצ'רים (זורקים) הטובים בליגה, אלו שמקבלים משכורות של 15-20 מיליון דולר, נאלצים בגלל עומס המשחקים להשתתף בכמות אפסית של משחקים. סי.סי סבאטיה שמקבל ביאנקיז 24 מיליון דולר השנה כפיצ'ר (השכר הכי גבוה לפיצ'ר בליגה), שיחק בעונה הסדירה 34 משחקים בלבד מתוך 162 משחקים. גם סבאטיה, כמו הפיצ'ר הכי זול בליגה, חייב לתת ליד שלו לנוח 5-6 משחקים לפני שיוכל לעלות עוד פעם לזרוק. כך שההשפעה של הפיצ'ר היקר בליגה על הנעשה במגרש היא במקרה הטוב מוגבלת פוטנציאלית רק ל-15%-20% מהזמן.

יש עוד נתון שכמעט ולא קיים בכל ענף אחר, וההשפעה שלו על שחקנים היא עצומה: עונת בייסבול היא סיוט מתמשך שבו שחקנים מבלים מחוץ לבית באופן מעשי בסביבות 210 יום בשנה. מהיום שנפתחה העונה, שיחקו שחקני הג'איינטס 177 משחקים ב-30 מקומות שונים. ממוצע של משחק בכל 28 שעות. תוסיפו לזה את העובדה שמשחק בייסבול ממוצע נמשך שעתיים ו-55 דקות, תוסיפו טיסות, נסיעות למשחק, את החימום וכו' וכו' - ואפשר להבין איך נראים החיים של שחקן בייסבול מיום שהעונה נפתחת, ועד כמה אי אפשר לדעת איך הדינמיקה המופרעת של עונה שלמה שמתנהלת ככה תשפיע על שחקנים.

 ענפי הספורט האמריקני - האלופות בעשור האחרון

***

עד כמה משמעותית הזכייה בוורלד-סירייס מבחינה כלכלית לשחקנים? לפחות באספקט הזה, זו הליגה שהמשמעות שלה מבחינת בונוסים היא הגדולה ביותר מכל הליגות המקצועניות בארצות הברית. עד כדי כך שהנתח שמקבלים השחקנים במקרה של זכייה, שווה במקרים מסוימים עבור חלק מהם ליותר מהשכר השנתי שלהם.

הקבוצות שמגיעות לפלייאוף מתחלקות ב"פול" מיוחד, שנצבר מההכנסות ממכירות כרטיסים בפלייאוף. ב"פול" הזה ייצברו השנה כ-55 מיליון דולר, כאשר האלופה לוקחת 36% מהקופה הכוללת שנאספה (הסגנית תקבל 24%). כך ששחקני סן פרנסיסקו צפויים לקבל העונה בסביבות 20 מיליון דולר בונוסים עבור הזכייה, מה שיבטיח לכל אחד מהשחקנים כ-400 אלף דולר.

ב-NBA מתחלקים כל שחקני האלופה ב-3 מיליון דולר בלבד, מה שמשאיר להם בסביבות 50 אלף דולר לשחקן. ב-NFL, הליגה הכי פופולארית והכי מכניסה, יקבל כל אחד מהשחקנים שיזכה בסופרבול 83 אלף דולר בלבד.