משרד רוגל, בן-עמי, רוזנבוים צירף 5 עורכי דין חדשים

המשרד מתמחה בייעוץ לרשויות מקומיות ■ עו"ד מיכל רוזנבוים: "בקרוב ראשי רשויות יצטרכו לתת דין וחשבון לא רק לבוחריהם - אלא גם למשרד הפנים, לממונה על השכר ולפרקליטות"

09/11/2010, 17:39

משרד עורכי הדין רוגל, בן-עמי, רוזנבוים, המתמחה בייעוץ לרשויות מקומיות ובדיני שלטון מקומי, מתרחב. בחודשים האחרונים הוא צירף לשורותיו 5 עורכי דין חדשים.

עו"ד עדי סופרסקי (37) הגיע ממשרד עוה"ד א. בן-דור, ויעמוד בראש מחלקת הליטיגציה. עו"ד כוכבה גבזה-חרס (32), הגיעה ממשרד סטריקובסקי, גל, ברוך, והצטרפה למחלקת דיני עבודה. עו"ד ורד וייסלר (31) הגיעה למשרד לאחר התמחות במשרד מ. זליגמן, והצטרפה אף היא למחלקת דיני עבודה. עו"ד הילה הררי-דורון (30) הגיעה מפרקליטות המדינה, והצטרפה למחלקת תכנון ובנייה. עו"ד רביד ברנר (30) הגיע ממשרד עו"ד נמרוד טפר, והצטרף למחלקת ייעוץ רגולטרי. עם הצטרפותם, מונה המשרד 18 עורכי דין ועוד 4 מתמחים.

משרד רוגל מייצג עיריות ומועצות מקומיות רבות, ביניהן עיריות ירושלים, רמלה, בני-ברק, באר-שבע, חדרה, רמת-השרון, גבעתיים ועוד.

השותפים הבכירים במשרד הם עורכי הדין שחר בן-עמי (43) ומיכל רוזנבוים (35). בן-עמי מתמחה בנדל"ן, ברשויות מקומיות ובתכנון ובנייה, ומעניק ייעוץ משפטי לחברות ממשלתיות, ועדות מקומיות לתכנון ובנייה וללקוחות פרטיים מתחומים שונים.

חדש: באפשרותכם לסמן קטע מהמאמר ולשתף רק אותו. סמנו קטע ושתפו.
רוזנבוים מתמחה בתחומי תאגידים עירוניים, מלכ"רים, רגולציה וליווי ביקורות. רוזנבוים שימשה בעבר כאחראית על היחידה לחיוב אישי באגף לביקורת במשרד הפנים וכמנהלת מחלקת פירוקים ברשם העמותות. בנוסף, היא מרצה בקורס לניהול עמותות במרכז הישראלי לניהול (מי"ל) ובפורומים שונים בענייני חיוב אישי וביקורת.

לדברי עו"ד בן-עמי, גידול המשרד נובע מכך שהוא הצליח לבסס את עצמו בשלטון המקומי, ולאור השינויים שחלו בתחום זה בעת האחרונה. "מכיוון שהמגזר הציבורי עתיר בהסכמים קיבוציים, כל מהלך הנוגע ליחסי עובד-מעביד מחייב ייעוץ משפטי. בשנים האחרונות ישנה התרחבות משמעותית של הרגולציה בנוגע לרשויות מקומיות.

"כך למשל, לפני כשנה הוקמה במשרד האוצר יחידה שעוסקת באכיפת דיני המשמעת על רשויות מקומיות בהקשר של חריגות שכר, והיא החלה לפעול באינטנסיביות. היחידה בודקת את האחראים לאישור חריגות שכר ברשויות, ובמקרים שבהם גזבר או מנכ"ל של רשות מקומית מאשר חריגת שכר, הוא יחויב באופן אישי להחזיר את התשלום החורג.

"נוסף לחיוב האישי עלולים בכירי הרשויות במקרים כאלה, לעמוד לדין משמעתי בבית דין מיוחד למשמעת. ההוראות האלה באופן חריג חלות גם על תאגידים עירוניים (חברות עירוניות, תאגידי מים וביוב וכדומה). התוצאה היא שכל נושא הטיפול המשפטי ברשויות קיבל קפיצת מדרגה".

עו"ד רוזנבוים מציינת כי דו"ח מבקר המדינה - שיצא לפני מספר שבועות והעלה ממצאים קשים על בזבוז כספים, אבטלה סמויה ומינויים לא כשרים ברשויות המקומיות - "מכוון את האש" ישירות אל ראשי הרשויות. מדובר בשינוי משמעותי וב"צלצול השכמה" לראשי רשויות ומועצות מקומיות, שמעתה ימצאו את עצמם חשופים הרבה יותר מהעבר לביקורת אישית.

לדבריה, "בעתיד הלא רחוק ראשי רשויות יצטרכו לתת דין וחשבון לא רק לבוחריהם - אלא גם למשרד הפנים, לממונה על השכר באוצר ולפרקליטות, שתגביר את קצב הבירורים והביקורת שהיא עורכת בעקבות המידע שנחשף בדו"ח המבקר. לראשונה נבחנה בדו"ח מבקר המדינה פעילותה של היחידה לחיוב אישי במשרד הפנים, ואחד המסרים המשמעותיים שעולים מביקורת זו הוא הקריאה למשרד הפנים להגביר משמעותית את כוח-האדם והמשאבים לפעילות היחידה".

- מה הם, אם כן, הצעדים שבהם צריכים ראשי הרשויות לנקוט כדי להיערך לשינוי?

"מניסיוני, כמי שמייצגת ראשי רשויות ובכירים בשלטון המקומי מול היחידה לחיוב אישי, ניתן להניח כי ראש רשות שינקוט את הצעדים הבאים יקטין (אם לא יבטל) את הסיכון להיות מחויב אישית:

ידאג כי הצוות לתיקון ליקויים יתכנס באופן שוטף כדי לדון בתדירות גבוהה בכל הליקויים שעלו בדו"חות הביקורת המונחים על שולחן הרשות; ינקוט צעדים כדי לתקן את כל הליקויים שעלו בדו"ח המבקר; יפעל לתיקון ליקויים שעלו בדו"ח הביקורת של משרד הפנים; יטפל באופן מיידי בליקויים הנוגעים לתהליכים שבביצוע, לדוגמה התקשרויות עם קבלנים ללא מכרז; יתעד את כל ההחלטות והצעדים שנקטה בהם הרשות לתיקון הליקויים; יבקש מהמבקר הפנימי של הרשות לקיים בתדירות גבוהה יותר ביקורת מעקב על הליקויים המרכזיים שעלו; יגבה כל פעולה שלו בחוות-דעת משפטית, וידאג לתעד זאת".

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>ועידת ישראל לעסקים 8-7 בדצמבר 2014 – לפרטים והרשמה >>
 
 
חזרה למעלה