"שביתת הפרקליטים מובלת ע"י צעירים חסרי מנוח"

"לצערנו, הסכסוך נקלע למבוי סתום, בין היתר, בגלל שמדובר בוועד עובדים לא מנוסה בניהול סכסוכי עבודה. להערכתי, מה שהוביל לשביתה הזו היה, בין היתר, הבחירות שנערכו לאחרונה בוועד הפרקליטים, כאשר קבוצה של צעירים חסרי מנוח החליפה סגל בוגר ואחראי, שידע לא לשבות מחד - ומאידך לוודא יחד עם ההנהלה שהשכר מתעדכן באופן ששומר על שכרם המכובד של הפרקליטים".

כך תקף היום (ד') אילן לוין, הממונה על השכר במשרד האוצר, בשיחה עם "גלובס", נוכח החרפת השביתה של פרקליטי המדינה. החל מהבוקר הצטרפו לשביתה גם פרקליטי המחוזות, מנהלי המחלקות והמשנים לפרקליט המדינה.

לוין משוכנע כי שכר הפרקליטים לא נשחק אלא עודכן, אפילו יותר משכרה של כל קבוצת עובדים אחרת: "במשך שנים, המדינה טיפלה ועידכנה את שכר הפרקליטים באמצעות פתיחת דרגות חדשות ומתן הטבות נוספות. שכר הפרקליטים עלה ריאלית במהלך השנים, ואף לעומת כל שאר המגזר הציבורי".

לדבריו, כאשר התחיל הטיפול בפרקליטים לפני שנים רבות, "היה מדובר אכן ביחידת עילית קטנה שמנתה כ-200 עובדים. היום אנו מדברים על מערך שמתקרב ל-1,000 איש, כתוצאה בין היתר מתהליך ה'משפטיזציה' שעובר מדינת ישראל".

"מודל השכר ותנאי השירות של הפרקליטים יוצר אנטגוניזם ודם רע בתוך משרד המשפטים", מסביר לוין. לדבריו, "למעשה נוצרו שתי קבוצות בתוך המשרד: קבוצת המשפטנים (במחלקת ייעוץ וחקיקה), שאמורים להסתפק בשכר ותנאי שירות נמוכים; והפרקליטים, ירום הודם, שלשיטתם אמורים לקבל שכר ותנאי שירות גבוהים יותר.

"לדוגמה, שכר מנהלי מחלקות בפרקליטות עומד על כ-44 אלף שקל. לעומת זאת, שכר יועצים משפטיים של משרדים, הממונים על יותר עובדים, עמלים לא פחות, מקצוענים לא פחות, אמור להיות רק 34 אלף שקל. הפרקליטים אמורים להיות 35 ימים בחופש, בעוד פשוטי העם אמורים להסתפק ב-24 ימים בלבד", סבור הממונה על השכר (נתוני השכר של הפרקליטים שפירסם משרד האוצר - ראו טבלה).

"חזרו בלי סחורה"

באוצר זועמים על התנהלות הפרקליטים. "גם במסגרת התנהלות המשא-ומתן, נתקלנו בתופעה שאין לה אח ורע במערכת יחסי עבודה", מסביר לוין. "ניהלנו משא-ומתן עם הפרקליטים לבקשת משרד המשפטים ויו''ר ההסתדרות עופר עיני, כאשר עיני בכבודו ובעצמו יושב בראש שולחן המשא-ומתן. הגענו לסיכום, שהיה מאוד קשה לאוצר בהיבט הכלכלי, אבל היה לראייתנו הוגן, לאור היתרונות שהיו מופקים למעסיק, כגון מתן תקני רכב שיסייעו לעבודת הפרקליטות ומסלולי קידום למצטיינים. הלכו הפרקליטים הביתה וחזרו בלי הסחורה".

לוין רואה בהתקפלות מול הפרקליטים תופעה שלה השלכות רוחביות הרסניות במגזר הציבורי כולו: "תאר לך אם זה היה קורה עם קבוצת עובדים אחרת. איך אפשר להגיע כך לסיכומים, כאשר הוועד מעז לחשוב שיש סיבובים נוספים אחרי סיכום עם יו"ר ההסתדרות? לכן המצב שאליו נקלענו אינו עוסק רק בעולם הפרקליטים, אלא פירושו האם מדינת ישראל אמורה במו-ידיה לפרק את מערכת יחסי העבודה ולשדר לציבור הישראלי שכוח מנצח - ורק כוח".

נאמן: לסיים השביתה

שר המשפטים, יעקב נאמן, קורא לארגון הפרקליטים לסיים את השביתה מיד - ורק לאחר מכן הוא יתייצב לצידם ויפעל למען דרישות השכר הצודקות שלהם.

פרקליטי המחוזות ומנהלי המחלקות בפרקליטות שיגרו אתמול (ג') מכתב לנאמן, ובו טענו כי מערכת המשפט תיאלץ להתמודד עם הנזקים הנגרמים כתוצאה מהשביתה ומדחיית דיונים ודחיית טיפול בתיקים, עוד חודשים ארוכים לאחר סיומה.

"אני מסכים, ואין לי מה להוסיף על הנזק החמור שהשביתה גורמת למערכת המשפט ולשלטון החוק", השיב נאמן לפרקליטים הבכירים. "אני מקווה כי עם סיומה המיידי של השביתה תימצא הדרך והאפשרות להיענות לבקשות המיוחדות והראויות של הפרקליטים, הנובעות בשל הייחודיות של עבודתם המסורה. מיד עם סיומה של השביתה אני מוכן לקחת חלק פעיל בדיון רצוף עם משרד האוצר על התנאים שיינתנו לפרקליטים".

בדיון שהתקיים אתמול בכנסת בנושא אמר נאמן: "אני בהחלט בדעה שצריכים לסיים את השביתה, ואני גם בדעה שהנזק שנגרם למדינה הוא נזק חמור ביותר. אני גם בדעה שיש לתת לפרקליטים ולהיענות לדרישות הגיוניות וצודקות, אבל אני בדעה שלא זו הדרך לגורם כל-כך חשוב, ושדורש את אמון הציבור".

נשיאת העליון, דורית ביניש, הביעה היום גם היא צורך להביא לסיום השביתה בהקדם. לדבריה, "השביתה גורמת נזק עצום למערכת בתי המשפט ולציבור. בתי המשפט מתנהלים באופן בלתי אפשרי, ללא אפשרות לקיים דיונים בתיקים רבים, שמועד הדיון בהם נקבע זמן רב מראש. אנו צפויים להרגיש את השלכות השביתה על ההליכים המתנהלים בבתי המשפט לאורך זמן רב לאחר שהשביתה תסתיים. בתי המשפט והשופטים עומדים חסרי אונים".

בשבוע הבא תקיים ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת דיון מיוחד בנושא השביתה, שאליו הוזמנו שר המשפטים, יעקב נאמן; מנכ"ל משרד המשפטים, גיא רוטקופף; והיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

 11

תנאים ייחודיים לפרקליטים

* העסקה במסגרת הסכם קיבוצי בלבד

* מסלול קידום רחב מבחינה מספר הדרגות הקיימות

* ברמות הבכירות - הקבלה לשכר שופטי מחוזי

* זכאות ל-25 ימי חופשה ו-10 ימי בחירה בשנה (כאשר הזכאות במדינה היא ל-22 ימי חופשה ויומיים בחירה).

* ביצוע שעות נוספות מחוץ למשרד - עד 50 שעות

* מכסה של עד 50 שעות נוספות בחודש לכל פרקליט

* זכאות לצבירת 3% לשנה, למבוטחים בפנסיה תקציבית

* אין זכאות למשפטנים מחוץ למשרד המשפטים להשתתף במכרזים פנימיים בפרקליטות