המחירים עולים, ואתם קונים

שוק הרכב הישראלי מציב אתגר רציני בפני כל כלכלן שמנסה להסביר את התנהגותו בכלים מקובלים, כמו עקומות ביקוש-היצע וניתוח רגישות למחיר. אפילו מדדים בסיסיים כמו רגישות הביקוש לרכב החדש ביחס למחירים (במחירונים) ורגישות הביקוש כפונקציה לעלות החודשית לעובדים שמקבלים רכב צמוד, אינם מספקים הסבר ראוי.

בשנת 2006, למשל, עמד המחיר של משפחתית יפנית טיפוסית על 114 אלף שקל. שווי השימוש החודשי ששילמו עליה מקבלי הרכב הצמוד ממשכורתם, היה 1,330 שקל. מכירות הרכב החדש באותה שנה הסתכמו בכ-150 אלף יחידות בלבד.

שנת 2010 נפתחה עם התייקרות לרוחב השוק, שהביאה את מחיר המחירון הרשמי הממוצע של אותה משפחתית יפנית טיפוסית לכ-119 אלף. שווי השימוש התייצב השנה על רמתו הגבוהה ביותר אי פעם, ונע סביב 2,350 שקל בחודש (בהתאם למחיר הרכב).

למרות זאת, נתוני מסירות הרכב של נובמבר, שפורסמו בשבוע שעבר, מראים כי ענף הרכב סיים את 11 החודשים הראשונים של 2010 עם נתוני שיא. בהנחה שקצב המכירות הרגיל יימשך בדצמבר, המכירות צפויות להסתכם בסוף דצמבר בסביבות 215 אלף כלי רכב.

מכיוון שלמיטב ידיעתנו המדינה לא התחילה לחלק בנזין בחצי חינם כמו בסעודיה (נהפוך הוא), האגרות השנתיות לא בוטלו, וגם המדדים הסוציו-אקונומיים עדיין לא מראים שישראל הפכה השנה לשווייץ, ניתוח בכלים כלכליים מקובלים יכול להוביל למסקנה שהלקוחות הישראליים פשוט אדישים למחיר. עובדה: המחירים נסקו והמכירות זינקו.

המציאות, כמובן מורכבת יותר. רמזים לחלק מהכוחות שהשפיעו על השוק ב-2010 אפשר למצוא בפילוח הפרטני של המכירות ב-11 החודשים הראשונים.

הקטנות חוגגות

אחד הנתונים שמזנקים מיד לעין בעת ניתוח המכירות הוא השפעת המיסוי "הירוק" על שוק הרכב, שהתבטאה בשני מישורים. המישור הראשון והגלוי היה צמיחה מיידית, כמעט יש מאין, של פלח המכוניות "המיני-עירוניות", שבעבר לא היתה לו כמעט נוכחות בישראל.

למי ששכח נזכיר שהמיסוי הירוק בא לידי ביטוי בזיכוי במס הקנייה של הרכב בהיקף כספי קבוע שגובהו משתנה בהתאם לרמת הזיהום. ההשפעה של הטבת המס "הירוקה" גדלה ככל שמחירו של הרכב לפני מס נמוך יותר והפליטה שלו נמוכה יותר. המשמעות של הטבת מס "ירוק" בגובה כ-15 אלף שקל על רכב "מיני", שעלות הבסיס שלו במחירי FOB ליבואן נעה סביב 5,000-7,000 אירו, היא מס קנייה אפקטיבי של פחות מ-60%.

אלו מבין יבואני הרכב שעמדו לרשותם מכוניות מתאימות, מיהרו למנף את הטבת המס, והציעו לראשונה מכוניות מיני חדשות במחירים של משפחתיות משומשות בנות שלוש שנים - כ-60 עד 70 אלף שקל במחירון הרשמי, תוך שמירה על מרווחים גדולים מספיק להנחות מוסדיות.

התוצאה של טווח המחירים החדש היתה תוספת "נטו" למכירות בשוק הרכב. מחירי הרצפה, יחד עם הפיתוי של רכב "חדש מהניילונים", שמגיע עם אחריות ועלויות תחזוקה מינימליות, משכו ב-2010 לשוק הרכב החדש הרבה לקוחות חדשים שעד היום רכשו משומשות בלבד. הם גם עודדו רכישה של רכב שני או שלישי במשפחה, ושיכנעו "סרבני רכב צמוד" להצטרף לחגיגת הליסינג. ידוע לנו עם מקרים ספציפיים שבהם העלות הנמוכה של כלי רכב בקטגוריה החדשה הביאה ארגונים להרחיב את רשימת הזכאים לרכב צמוד ולהוסיף קטגוריה של "תת קבוצה 1".

גם חברות ההשכרה זינקו על המציאה, והתוצאה היתה שהקטגוריה הזו לבדה ריכזה ב-11 החודשים הראשונים של השנה כ-7,400 מכירות. לא נופתע אם היא תסתכם עד סוף השנה בעשרת אלפים יחידות.

השפעת המס הירוק על פלח המיני בנתה מחדש מותגים שלמים, כמו סוזוקי שזינקה השנה למקום הרביעי הכולל בדירוג המסירות. סוזוקי "אלטו" לבדה הוסיפה למכירות של סוזוקי בינואר-נובמבר 3,366 יחידות, ואילו סוזוקי "ספלאש" - גם היא מקטגוריית המיני - הוסיפה למותג עוד 1,366 מסירות.

דגמים נוספים שבשנים עברו כדאיות היבוא שלהם הוטלה בספק, עשו השנה חיל בסיוע המס הירוק. יונדאי I10 הקטנה תרמה למסירות המותג יונדאי 1,764 יחידות, ואפילו אירופאיות זעירות דוגמת פיאט 500 ופז'ו 107 עשו השנה חיל, עם מכירות של 488 יחידות ו-562 יחידות בהתאמה.

השפעת המיסוי הירוק התגלגלה גם למכוניות מקטגוריית הסופר-מיני, במיוחד במקרים שבהם היבואן הסכים "לחלוק" עם הציבור את הטבת המס, ולגלם אותה במחיר המחירון הרשמי של הרכב, תוך התעלמות מהשוק המוסדי. למשל, הסיאט איביזה החדשה מינפה את הטבת המס הנכבדה על המנועים "הירוקים" המודרניים שלה וחתכה את המחירים לצרכן באחוזים רבים. כתוצאה זינקו מכירותיה ב-158% לעומת 2009 והסתכמו מתחילת השנה ב-2,453 יחידות, נתוני מכירות כמעט "יפניים".

סבסוד צולב עמוק יותר

ההשפעה השנייה של המיסוי הירוק על מכירות הרכב ב-2010 היתה העמקה משמעותית של הסבסוד הצולב, שהמריצה את המכירות בפלח המוסדי. המנגנון פשוט למדי: רוב המשפחתיות השנה הגיעו עם מנועי יורו 5, שזכו להטבת מס מוגדלת בהשוואה ל-2009. לרוב מדובר בירידה מ"קבוצה ירוקה" 8 או 9, ל"קבוצה ירוקה" 6 עד 4. לפי חישובי האוצר, משמעות השינוי היא ירידה לא מבוטלת של 10% עד 14% במס הקנייה האפקטיבי על כלי הרכב הללו.

כפי שאמרנו, ההטבה הזו לא מצאה את ביטויה במחירי המחירון הרשמיים של הרכב, נהפוך הוא. החסם של השוק המוסדי שמונע הורדת מחירים רשמית פעל ביעילות גם השנה. לפיכך, חלק מהטבת המס הירוק "נעלם" בתוך המרווחים המוגדלים של היבואנים וחלק אחר התגלגל לשוק בדמות הגדלת ההנחות המוסדיות.

מדובר אמנם רק בקטגוריה אחת של המכוניות המשפחתיות, אולם הקטגוריה הזו לבדה ריכזה ב-11 החדשים הראשונים כ-54% מכלל מכירות הרכב - למעלה מ-100 אלף מכירות בשווי כ-10 מיליארד שקל. בשורה התחתונה, הטבת המס הירוק סייעה להגדיל את הפער בין המחירים האמיתיים שמקבל השוק המוסדי, לבין המחירים הרשמיים שמשלם הצרכן הפרטי. במילים אחרות, הסבסוד הצולב העמיק.

מי שמחפש נקודת אור, יכול להתנחם בכך שלפחות חלק מהסבסוד הצולב קוזז במהלך השנה באמצעות "מבצעי מכירות סקטוריאליים" שהעבירו לסקטורים מוגדרים בציבור, כמו מועדון "חבר" ו"הוט", חלק מהטבות המס. מותגים דוגמת קאיה ויונדאי ערכו לאורך השנה רצף של מבצעים כאלה, ואת התוצאות אפשר בהחלט לראות כאשר משבצים את העיתוי של המבצעים הללו על גרף המכירות החודשיות.

רוצים שחור

העיוות של השוק הזה ניטרל בצורה אפקטיבית מאוד את אחד האפקטים החיוביים ביותר שאמורים להתלוות, תיאורטית, למיסוי ירוק לסוגיו: חינוך מושכל של הלקוחות לרכישת כלי רכב נקיים ויעילים יותר. יותר ישראלים רכשו אמנם כלי רכב שמחירם הוזל בשל הטבת המס הסביבתית, אבל השיקול הכמעט בלעדי היה ונותר המחיר, ולא נתוני הפליטה או החיסכון.

הנתונים ניתנים לפרשנות: יש מי שרואה בירידה הבולטת שנרשמה השנה במכירות של "משפחתיות גדולות" מקבוצה 4, סימן לחשיבה יותר "ירוקה וחסכונית". מנגד, עיון בטבלת המכירות מגלה שחלק לא מבוטל מ"פליטי קבוצה 4" בחרו לנדוד דווקא "הצידה", לרכבי כביש-שטח בטווח מחירים דומה, או "למעלה" לכיוון של כלי רכב גדולים ומזהמים יותר.

ב-11 החודשים הראשונים של השנה זינוק של 25% בפלח ה-SUV ומותגים אמריקניים דוגמת ביואיק וקרייזלר, ש"ירוק" הוא לא שמם הנרדף, אם לומר זאת בעדינות, רשמו ב-2010 את השנה הטובה בתולדותיהם.

זו בהחלט בעיה לא קטנה למדינה שמחויבת כיום לעמוד ביעדים בינלאומיים מוגדרים וקשוחים מאוד של הקטנת פליטת גזי חממה, ושמתיימרת להציג את עצמה בעולם כמובילה בתחום התחבורה הירוקה.