אל תגעו באדמת הכרמל השרופה

במהלך השריפה בכרמל ולאחריה הועלו בפורומים שונים הצעות רבות לשיקום השטחים שנשרפו. חלקן של הצעות אלו מתבסס על גישות אקולוגיות וחלקן על גישות יערניות מקצועיות, שלא תמיד עולות בקנה אחד.

לעיתים המניע להכרזות השונות היה בעיקר יחסי ציבור. בארץ התרחשו בעבר שריפות גדולות בחורש הטבעי וביערות הנטועים, שהלקחים שהופקו מהן ומפעולות השיקום שנעשו לאחריהן אינם באים לידי ביטוי במרבית ההצעות לשיקום הכרמל.

ראשית יש לציין שהר הכרמל הוא גן לאומי, כלומר אתר נוף מוכרז, הנמצא בפיקוח רשות הטבע והגנים (רט"ג). כשלושה רבעים משטח הכרמל הם חורש טבעי והשאר יער נטוע, המורכב בעיקר ממספר מיני אורן.

בכל הגנים הלאומיים בהם קיימים יערות נטועים, להוציא הכרמל, קיים הסכם בין רט"ג לקק"ל, שניהול היערות הנטועים יעשה ע"י הקק"ל. למרות העדר הסכם כזה לגבי הכרמל, בפועל גם ניהול היערות בכרמל נעשה ע"י הקק"ל. ברור שכל פעולות השיקום שתעשנה אינן יכולות להיות חד- צדדיות, אלא מחייבות הסכמה של שני הצדדים.

חילוקי הדעות בין מגישי ההצעות מתמקדות בעיקר בשאלה האם יש לשקם את השטחים שנשרפו רק ע"י חידוש טבעי או גם באמצעות נטיעה. יש להדגיש שהצלחת הנטיעות היערניות בתנאי הארץ אינם דבר המובן מאליו. הסיבה לכך הם תנאי הסביבה הקשים הקיימים בארץ, בעיקר קיץ ארוך חם ויבש, קרקעות רדודות ותחרות אגרסיבית של צמחיה טבעית (עשבוניים ושיחים).

לפיכך, הצלחת הנטיעות מותנית בהכנה מתאימה של בית הגידול ובטיפול אינטנסיבי בשתילים, לפחות בשנתיים הראשונות לאחר הנטיעה. אם בכלל קיימת מחשבה לשקם את שטחי החורש הטבעי גם באמצעות נטיעה, יש לבצע את הנטיעה בכתמים, דבר שיקשה מאד על ביצוע הטיפולים הנדרשים בכדי לאפשר את הישרדות השתילים. דוגמה לבעיות הקיימות בחידוש כזה הוא שיקום יער שער הגיא לאחר השריפה שהתרחשה בשנת 1995.

מכל המינים שניטעו לא נותר כמעט מאומה, והמינים השולטים כיום ביער הם אורן ירושלים ורחבי עלים שהתחדשו באופן טבעי.

הניסיון בארץ הוכיח שחורש טבעי שנשרף מתחדש בהצלחה באופן טבעי. בכרמל החורש מורכב מרחבי עלים, ביניהם מפוזרים עצי אורן ירושלים. רחבי עלים מתחדשים לאחר שריפה או פגיעה אחרת באופן וגטטיבי מפקעים מיוחדים המצויים בצוואר השורש (בסיס הגזע).

מהתחדשות זאת מקבלים עצים מרובי גזעים, שקשה לעצבם לעץ בעל גזע אחד, אולם בד"כ אין צורך בכך. אורנים, להוציא אורן קנרי, אינם מתחדשים באופן וגטטיבי, אלא מזרעים בלבד. מיני אורן רבים שומרים בנק של זרעים באצטרובלים שנשארים.סגורים לשנים רבות, תכונה הנקראת סרוטיניות.

אצטרובלים אלו נפתחים בחום ומפיצים את הזרעים לאחר השריפה, וע"י כך מתחמקים מלהיקטל ע"י האש. בנוסף לשפע הזרעים המופצים בעקבות השריפה, שריפה יוצרת גם תנאים נוחים להתחדשות, כמו חשיפת הקרקע לנביטה. האפר המצטבר מעכב אמנם את הנביטה במידה מסוימת, אולם למרות זאת אפשר לראות התחדשות רבה מאד של אורנים לאחר השריפות.

בשטחים של היער הנטוע, קרי אורנים, שנשרפו קל יותר לבצע את הנטיעה מאשר בחורש הטבעי, בשל רציפותם. עם זאת, כאמור לעיל צפויה התחדשות רבה מאד של מיני האורן באופן טבעי, שתאפשר התפתחות מחודשת של היערות שנשרפו. ישנם בארץ יערות אורנים מוצלחים רבים, חלקם צעירים וחלקם בני כמה עשרות שנים, שמקורם בהתחדשות טבעית בעקבות שריפה.

לאחרונה צוין באחת הכתבות שהתפרסמו באינטרנט מפי אנשי הקק"ל, שבמסגרת שיקום הכרמל תעשנה נטיעות לשם הגדלת מגוון המינים. סביר להניח שעניין זה מתייחס ליערות הנטועים, המבוססים כיום בעיקר על אורנים.

הגישה הזו מאמצת את הדעה המקובלת, שמבחינה אקולוגית יש יתרון למגוון גדול של מינים על פני מין אחד או מספר קטן של מינים. יש לציין שמבחינה מדעית אין הוכחה חד-משמעית שלמגוון מינים יש יתרון ביולוגי. מבחינה מעשית ישנם מספר חסרונות לנטיעה של מספר מינים ליצירת יער מעורב של אורנים ורחבי עלים:

(א) לא תמיד ישנה הצלחה בהקמה של יערות מעורבים.

(ב) ביערות מעורבים, בדומה לחורש הטבעי, ההסתברות של התפרצות שריפות גדולה יותר, בשל קיום פרופיל רציף של חומר צמחי מהקרקע עד לצמרות העצים. צפוי שמצב זה יאפיין גם יערות מעורבים נטועים, שבהם תהיה תוספת של עצים מהתחדשות טבעית.

ביערות אורנים מעל גיל של מספר שנים המנוהלים כהלכה (מניעת התפתחות תת-יער וגיזום הענפים התחתונים), סכנת השריפות קטנה יחסית, בשל הנתק הקיים בין הקרקע לצמרות העצים. זאת, על אף העובדה שאורנים ניצתים בקלות רבה יחסית בהשוואה לרחבי עלים. בארץ ישנם יערות רבים שעברו שריפות קרקע אחדות מבלי שצמרות העצים ניצתו.

לסיכום, לא נראה כיום צורך לשלב נטיעות בשיקום הכרמל, מאחר וצפויה התחדשות טבעית שתאפשר את שיקום השטח השרוף. מן הראוי להמתין מספר שנים, לפחות שנתיים, בכדי לבחון את תוצאות ההתחדשות הטבעית. בשטחים בהם ההתחדשות לא תהיה מספקת, ניתן יהיה להשלימה ע"י נטיעה.

יתכן שרק בשטחים מצומצמים מאד, כמו חניונים, כדאי לבצע כיום נטיעות, בכדי לשקמם במהירות. אין גם צורך לנקוט באמצעים למניעת סחף קרקע, כפי שהוצע ע"י מספר אנשים. הניסיון מהשריפות שפרצו בעבר בכרמל מלמד, שלהוציא מדרונות תלולים מאד, לא צפוי סחף מסיבי בעקבות השריפה.