יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, פנה היום (א') למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בבקשה שיורה לבצע חקירה מקיפה על התנהלות תאגידי המים. לטענת בוחבוט, מאז הקמת התאגידים התייקרו מחירי המים פי שלושה לעומת התעריפים שנגבו מתושבי הערים בזמן שהאחריות על אספקת המים הייתה באחריות הרשויות המקומיות. לטענתו, פשר ההתייקרות אינו במחסור במים ובהימשכות הבצורת בישראל, אלא בהקמת התאגידים ובצורך לממנם - מכיסם של האזרחים: "מדובר בתאגידים מיותרים שהקימו מנגנונים מנופחים הכוללים מנכ"לים, סמנכ"לים, יועצים משפטיים, אנשי הנהלת חשבונות, מזכירות ועוד. כל אלה כוללים מערך שלם של משרדים, חברות גבייה וכלי רכב. צריך לממן את זה, והמימון נעשה באמצעות העלאת התעריפים. הכל נופל על כתפיו של האזרח", טען היום בוחבוט בשיחה עם "גלובס".
מחר יפגין מרכז השלטון המקומי, בהשתתפות ראשי רשויות מקומיות מכל הארץ, מול משרדי הממשלה בירושלים, בדרישה להסיר את המע"מ בגובה 16%, שאותו גובים התאגידים בחשבונות המים שנשלחים לתושבי הערים: "לא בכדי התנגדו הרשויות המקומיות להקמת התאגידים האלה: התרענו כבר בעבר שמדובר במהלך שיוביל להפרטת המים, וזה מה שקרה בפועל", טען בוחבוט.
רווח של עשרות מיליונים
במרכז השלטון המקומי טוענים כי חישובים שעשו כלכלנים מטעמו, מצאו שרוב תאגידי המים רווחיים, בשיעורים של מאות אחוזים ובסכומים שנאמדים בכמה עשרות מיליוני שקלים. בפנייתו אל המבקר טען היום בוחבוט כי מדובר ב"טירוף מערכות שממומן כולו בידי הציבור": "הייקור בתעריפי המים נובע מהצורך לממן את ביטול הסבסוד הממשלתי על משק המים בשל המעבר לניהול המשק בידי התאגידים העירוניים. כשהמים נוהלו בידי הרשויות המקומיות, הצרכן הביתי לא חויב במע"מ על המים שצרך, בשל היות הרשויות המקומיות מוסדות ללא כוונת רווח. אין הצדקה שבמקומות שבהם יש תאגידי מים, האזרחים יחויבו בתשלום מע"מ. כמי שפוגשים מדי יום את האזרחים הרבים שאין ביכולתם לשלם חשבונות מופקעים, שממשיכים להתייקר בשל סיאוב התאגידים, אנו קוראים לחקור את חטא הקמת התאגידים הללו", כתב בוחבוט למבקר.
בניסיון להמחיש את האמרת מחירי המים בשלוש השנים האחרונות, סיפרו היום במרכז השלטון המקומי כי העלות האמתית של קוב מים אחד לצריכה ביתית עומד על כ-3 שקלים. מדובר במים המסופקים בידי חברת מקורות עד לכניסה לערים. אלא שמשם מועברת האחריות על הזרמת המים אל הצרכן לתאגידים העירוניים - וכך מזנק המחיר הממוצע לאותו קוב ל-10-12 שקלים.
על-פי רשות המים, בישראל כ-50 תאגידים עירוניים האמונים על אספקת המים לערים וליישובים. מדובר בתאגידים המשותפים למספר רשויות מקומיות, והם מספקים לתושבים את שירותי המים, עוסקים בגביית הכסף על צריכתם ואמונים בעיקר על השקעת הכסף הנגבה מהתושבים לחידוש של תשתיות ההולכה.
"הממשלה קיבלה החלטה שלפיה היא מפסיקה לסבסד את משק המים בישראל, ולכן התושבים נושאים בעלויות", טען היום בראיון ל"גלובס" יו"ר פורום תאגידי המים, דוד קוכמייסטר, המרכז את פעילותם של 33 תאגידי מים מתוך 51 תאגידים בכל רחבי הארץ: "אין שום קשר בין הפעלת המנגנונים של תאגידי המים לבין ההתייקרות של התעריפים מהשנה האחרונה. כל תאגיד מים מפעיל מנגנון קטן יותר מזה שהופעל בכל רשות מקומית כדי לטפל רק בנושאי המים והגביה של החשבונות מהתושבים".
ועדיין, במרכז השלטון המקומי טוענים שמדובר במנגנונים מנופחים למימון עלויות שכר של עובדים בכירים.
"קח לדוגמה את תאגיד המים 'התנור' שפועל כיום בקרית שמונה, מטולה וקצרין: הוא מעסיק מהנדס מים אחד ואיש תחזוקה אחד, וזאת במקום שכל אחת מהרשויות המקומיות החברות בתאגיד הזה יפעילו מחלקה ייעודית לטיפול בענייני מים. ככל שהתאגיד הוא אזורי יותר, כך הוא מעסיק פחות עובדים וכך גם העלויות והייעול שלו בכל הקשור לתשתיות המים טובים יותר".
הכל טוב ונפלא, רק שהאזרח משלם יותר.
"התושב בסופו של דבר מרוויח: כל הכסף שהוא משלם לתאגיד מושקע בסופו של דבר רק בענייני מים, וזה בשונה מהמצב שקדם להקמת התאגידים - אז התושב שילם על צריכת המים והכסף הושקע בידי הרשות המקומית בדברים אחרים. כאן התאגידים פועלים להשקיע את אותו כסף בשיקום של תשתיות, בטיפול בפחת של מים ובמקומות שבהם יש תאגידים פעילים - וכבר רואים את השיפור. בכל הקשור לפחת במים, הכמות המתבזבזת הולכת וקטנה - וגם אחוזי הגבייה עולים".
לאזרח פלוני אלמוני זה לא משנה: הוא קיבל את אותם מים גם מהעירייה, ועכשיו הוא פשוט משלם הרבה יותר.
"הוא משלם יותר וזה לא בגלל תאגידי המים: המחירים עולים וזה לא כיוון שהתאגידים העלו אותם: הממשלה קיבלה החלטה, שבאמצעות העלאת המחירים יועבר המימון לתוכנית הפיתוח וההשקעה של חברת מקורות. אם אנחנו כתאגידים גובים כ-10 שקלים לקוב מים אחד, 5 או 6 שקלים מהם הולכים למען התוכניות של מקורות; עוד 1.60 שקלים הולכים למע"מ, והשאר נשאר בתאגידים כדי שאפשר יהיה לפעול ולחדש תשתיות, ולמלא את הייעוד שלנו".
אז אם נשאר לכם כל כך מעט, איך אתם עומדים בכל התוכניות לחידוש התשתיות? לטפל בבעיות צנרת סבוכות? לצמצם את הפחת?
"בכל זאת, אנחנו עובדים ביעילות גבוהה מאוד ומכלכלים את מהלכינו בצורה נכונה. עובדה שכל תאגיד שעובד כשנתיים שלוש מראה כבר תוצאות חיוביות".
אז מרכז השלטון המקומי שוב מגזים בכך שהוא טוען שהתאגידים הם זללני כסף?
"המרכז צריך להפסיק לנגח אותנו ולמקד את מאבקיו במשרד האוצר, שקבע את המצב הקיים. גם אנחנו מתרעמים על כך שבאמצעותנו צריך לממן את מקורות ואת תוכניות הפיתוח שלה. פשוט קל לאנשי המרכז לשלטון מקומי לתקוף אותנו ולטעון שכל המצב יצא מכלל שליטה. למי שיש טענות, שיפנה לשר האוצר".
רשות המים: "הכול מופנה לטובת משק המים"
חרף הביקורת של הרשויות המקומיות על תאגידי המים, ברשות המים מתעקשים להבהיר את המקום שממנו בא גל ההתמרמרות של ראשי הרשויות: "במשך שנים נשאו הרשויות המקומיות באחריות על אספקת המים לתושבים והזניחו את כל עניין התשתיות.
"לכמה ראשי ערים בישראל יש אינטרס לפתוח כביש למשך שמונה חודשים, להכניס בתוכו צנרת מים חדשה, לכסות אותו ולכאורה - מבחינת התושב לא קרה דבר? הרי מדובר בעבודות שממילא עולות כסף רב, והתושב יעריך בקלפי הרבה יותר את זה שבנה לו נדנדה לילד ליד הבית. השינוי כאן הוא שהתאגידים מנהלים את משק המים במעגל סגור: מה שנכנס לקופתם - הולך לטובת משק המים", אומר בכיר ברשות.
לפני כחודש וחצי התפוצץ בשדרות רוקח שבתל אביב צינור מים שגרם לפקקי תנועה ארוכים, שתקעו את נתיבי איילון למשך שעות. ברשות המים אוהבים להשתמש בדוגמה הזו, כדי להמחיש את הצורך בתאגידים: "לרשויות פשוט נגזל מקור הכנסה טוב, והן רוטנות על כך. יותר מזה: כיום הן צורכות מים לטובת מוסדות ציבור ולטובת גינון, והן משלמות לתאגידים על המים האלה פחות או יותר את אותו התעריף שמשלם גם האזרח. זה מעיק עליהן, והן יוצאות למאבקים.
"הרשויות רק שוכחות שכשהן ניהלו את משק המים, הגענו לקטסטרופה ולהזנחה כוללת", אומר גורם אחר ברשות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
