ארדן: "ישראל התרגלה שצמיחה מחייבת פגיעה בסביבה"

"ישראל התרגלה לגישה כלכלית קלאסית שאומרת שעבור צמיחה והתפתחות כלכלית צריך לשלם את המחיר של פגיעה בסביבה, גישה זו צריכה להשתנות", כך אמר היום (ג') גלעד ארדן, השר לאיכות הסביבה, בכנס פורום הכספים הראשיים (CFO) שהתקיים בתל-אביב.

לדברי ארדן, כבר היום רואים את השינוי בגישה בכלכלה הסינית: "השלטון הסיני אוסר לייצר חומרים שמשמשים את תעשיית ההייטק והננו טכנולוגיה. כל מדינה שרוצה להתחרות בכלכלה מודרנית ומפותחת, מבינה שהעלויות על סחורות הגלם במחסור יעלו דרמטית ויש צורך להפנים את ההתנהגות הכלכלית המתאימה ולנסות לוותר על הפגיעה הסביבתית של תהליכי הייצור בחברות במשק", אמר ארדן.

לדבריו, ההשלכות של שינוי האקלים על הכלכלה העולמית הן עצומות: "יש כאלה שנמצאים במיעוט שחושבים שנושא ההתחממות הגלובלית הוא לא מעשה ידי אדם אלא קונספרציה שנועדה להעביר כספים למדינות מתפתחות כמו סין. אבל גם לטובת כל אלה שלא מאמינים בתופעה, חשוב לזכור את העובדות בשטח. אם עד היום רק מיליארד מתושבי העולם חיים בסגנון מערבי אמריקאי שמאפיין החלפת רכבים וקניית מוצרי צריכה לא בגלל שצריך אלא בגלל שמדובר באופנה מתחלפת, הרי שבעשור הקרוב יחיו בסגנון הזה כ-3 מליארד מתושבי העולם", אמר ארדן והזכיר כי לסגנון הזה יש השלכות כלכליות לא רק על הדורות הבאים, אלא על הדורות הנוכחיים. "אם לא נשנה את הכלכלה המודרנית כדור הארץ לא יוכל לייצר משאבי טבע בהיקף שבו אנחנו נזדקק לו", ציין ארדן.

ארדן הזכיר במהלך דבריו את תקנות רשות ניירות ערך שעברו לפני מספר שבועות בוועדת הכספים ומלמדים על שינוי הגישה הכלכלית בעקבות שינויי האקלים: "התקנות מחייבות את כל החברות הנסחרות בבורסה לדווח ולא באופן וולנטרי רק כדיי להיראות ירוקות וסביבתיות, אלא מחייבות אותן לדווח לציבור את כל הסיכונים הסביביתיים שאותו ארגון חשוף אליו. כי אם בעבר ניתן היה לזהם ולצרוך חומרי גלם באופן חופשי, היום חברה שלא תתן את המידע עלולה לחשוף עצמו בעתיד לעלויות גבוהות", אמר ארדן.

בהקשר הזה הזכיר ארדן את פרשת הזיהום של חברת בריטיש פטרוליום במפרץ מקסיקו: "אם פעם לא חשבו שאפשר להגיד תביעות נגד החברה, הרי שהיום בעקבות הזיהום ירדו המניות של החברה ב-50 אחוז ויש מוסדיים שסבלו מהפסדים ניכרים כתוצאה מההשקעה שלהם", אמר ארדן והזהיר כי אם חברה לא נערכת לסיכונים סביבתיים היא תפסיד כלכלית: "השינוי הכלכלי לא צריך להיות רק בחברות שמגדירות עצמן כמחבקות עצים, אלא גם כלפיי מדינות שצריכות להתכונן למחסור עתידי".

ארדן ציין כי מדינת ישראל חייבת להיערך ולהפנים את המחירים הכלכליים העתידיים: "אנחנו קוברים באדמה כל שנה מיליארד שקל שניתן היה לעשות אתם שימוש חוזר. בכל המדינות המתקדמות יש הפרדת פסולת ואני מוביל מהפכה דומה באמצעות המשרד להגנת הסביבה", אמר ארדן והזכיר את חוק האריזות שמחייב אחריות מורחבות על כל החברות במשק הישראלי. בנוסף הזכיר ארדן כי העיריות אמורות לחלק בקרוב שני פחי אשפה לתושבים, פח אחד לפסולת אורגנית ופח שני לפסולת יבשה: "זאת דוגמה לחקיקה סביבתית בעלת השפעה כלכלית שתחייב את התעשיות להקים מערכת מחזור".

השינוי הכלכלי הירוק מתייחס לדברי ארדן גם לשימוש בכלי מס שנועדו להעלות את המיסוי על דלקים מזהמים ומצד שני להוריד את המיסוי על תעשיות שהשפעתם הסביבתית פחותה: "היום הממשלה משלמת כסף כדיי לגרוע רכבים בני 20 ומעלה, ועבור רכבים חשמליים לא ישולם מס עד שנת 2014", אמר ארדן

במהלך דבריו, התייחס ארדן גם להיבט הכלכלי של השריפה בכרמל: "הסיבה המרכזית לאסון היא שלא הפנימו שבחודש דצמבר יכולה להתרחש שריפה ולהתפשט כל כך מהר וזו הסיבה העיקרית מדוע לא הצטיידו במטוסים. אף אחד לא העריך את מצב היער, העצים היו יבשים והאש התפשטה במהירות. זאת אחת הדוגמאות לקשר לבעיה הסביבתית". ארדן ציין כי בשבוע שעבר העביר לכנסת תוכנית לשיקום הכרמל בעלות של 200 מליון שקל לארבע השנים הבאות. "עיקר האמצעים לשיקום הכרמל לא מופנים לשיקום הטבע כי הוא משתקם בעצמו. אנחנו מדברים על שיקום עתידי שלוקח בחשבון את המשבר הסביבתי. ההמלצה היא לכרות עצים במרחק של 100 מטר מישובים, ביקשתי גם להטמיע מערכות שיזהו שריפות בתחילתן, היום אי אפשר להיבנות רק אל אזרח טוב או פקח רשות שמורות הטבע", סיכם ארדן.