העליון רומז: אילנה דיין לא הוציאה את דיבתו של סרן ר'

כזכור, השופט נעם סולברג פסק כי דיין חייבת בלשון הרע בגין כתבה ב"עובדה" על פרשת סרן ר' ווידוא ההריגה ■ דיין ערערה ■ העליון: אפשר שדבריה של דיין בכתבה היוו "אמת לשעתה"

האם שופטי בית המשפט העליון נוטים לקבל את ערעורה של העיתונאית אילנה דיין על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, שחייב אותה בפיצוי בסך 300 אלף שקל לסרן ר', בגין לשון הרע בכתבה בנושא "וידוא ההריגה" במוצב גירית? גישה זו מצד שופטי העליון נשמעה בדיון שהתקיים היום (ב') בבית המשפט העליון, בערעורים ההדדיים שהגישו דיין וסרן ר'.

קיראו עוד ב"גלובס"


הערעורים הוגשו לפני למעלה משנה, בעקבות פסק דינו של השופט נעם סולברג מבית המשפט המחוזי בירושלים, שמצא את דיין חייבת בלשון הרע, בכתבה ששודרה ב"עובדה" בנושא התנהלות החיילים במוצב גירית בציר פילדלפי ברצועת עזה, בפרשה שבה נהרגה הילדה הפלסטינית איימן אל-האמס.

בדיון שהתקיים היום הודיעו השופטים אליעזר ריבלין, עוזי פוגלמן ויצחק עמית כי צפו בכתבה של דיין ששודרה ב"עובדה", וציינו כי הסוגיה המרכזית היא האם בכתבה נאמר כי סרן ר' ידע בעת שירה כי מדובר בילדה קטנה ולא חמושה.

"לא נאמר שהוא ידע ושהוא שמע", אמר השופט יצחק עמית, "זו נקודה שנשארה בערפל. אולי זו הנקודה המרכזית".

"אמת לשעתה"

עוד ציינו השופטים כי אפשר שדבריה של דיין בכתבה, והאופן שבו נערכה, היוו "אמת לשעתה", כלומר העובדות שנודעו עד אז, לפני פסק דינו של בית הדין הצבאי, שזיכה את ר'. "הדברים התבררו בדיעבד", אמר השופט עמית, "השאלה אם תחקיר טלוויזיוני יכול לגלות יותר".

השופט עמית גם ציין בפני באי-כוחו של סרן ר' כי אפשר שהם "מחפשים" בכתב את האי-דיוקים, מקום שהצופה הסביר מתרשם מתמונה כוללת אחרת.

"אפשר לתפוס את הכתבה הזאת בהרבה עניינים, אבל אתם באתם ממקום שאתם מאוד מחפשים את האי-דיוקים לגביכם. השאלה אם זה מה שהצופה הסביר רואה בסוף", אמר עמית. "לפחות בהתחשב במה שקיים, זה הספק שדיין נתנה לו ליהנות ממנו. מי שצופה בכתבה נותר עם שאלה אם ידע או לא ידע. לא היתה קביעה פוזיטיבית בכתבה". (ע"א 751/10).