צפו: מכוניות אספנות נדירות - רולס רויס במחיר של מאזדה

לא רק יפניות-שלוש-קופסאות עלו ב-2010 על כבישי ישראל, אלא גם כמה מכוניות אספנות נדירות

קרוב לעשרים אלף כלי רכב ביבוא אישי הגיעו ארצה ב-3 השנים שחלפו מאז ההקלות שהנהיג המכס ביבוא האישי. כצפוי, רוב כלי הרכב הללו הם רכבי פאר ויוקרה מ-3 השנים האחרונות, שיובאו כדי לחסוך במחירי הרכישה. אבל פתיחת סכר היבוא האישי היוותה גם זריקת מרץ לשוק המנומנם של רכבי האספנות בישראל, עם מאות מכוניות שהגיעו ארצה ויצרו סצנה פעילה ומגוונת, כמעט בסטנדרטים בינלאומיים.

אספני רכב מתחילים וסתם אנשים, שמתרפקים בחיבה על עברם ועל זיכרונותיהם, גילו שבעידן המכרזים באינטרנט והשילוח הבינלאומי הגשמת חלום האספנות היא כבר לא סיפור כל-כך יקר בישראל, והיא גם אינה דורשת יותר מדי ידע. במחיר של מכונית משפחתית או של רכב פנאי צנוע בישראל (30 עד 50 אלף דולר אחרי מסים), אפשר לקנות באירופה - ובעיקר בארצות-הברית דגמים מרתקים, שתופסים מקום של כבוד בפנתיאון הרכב. אפילו במחיר של משפחתית משומשת אפורה אפשר לקנות מכונית קלאסית בת 40, וליהנות מתענוגות שכמעט נעלמו מהעולם.

הנה כמה עולות חדשות וקשישות שעלו על כבישי ישראל ב-2010.

גאז Volga 1962

גאז Volga 1962
 גאז Volga 1962

לא מעט אספנים מונעים על-ידי זיכרונותיהם ולאו דווקא על-ידי קריטריונים מקובלים של אספנות כגון עיצוב או נדירות. אנחנו משערים שזה גם היה השיקול של מי שייבא בשנה שעברה את אחת המכוניות הפחות-שגרתיות בסצנת האספנות המקומית שלנו.

מפעל Gaz הרוסי, שייצר את הוולגה 21 וממשיך לייצר את מחליפותיה הוקם בסיוע ידע ומכשור מיושנים, שנרכשו מחברת פורד האמריקאית. העיצובים שהפיק המפעל תמיד פיגרו בדור אחד (או בארבעה) אחרי העיצובים האמריקאיים הטרנדיים. גם הוולגה מודל 1962 נראית כמו פליטה אמריקאית מראשית שנות ה-50. אבל עם אורך של 4.83 מטרים ובסיס גלגלים נדיב באורך 2.7 מטרים היא זכתה לביקוש ער של מקורבים לשלטון הקומוניסטי. בתחום ההנעה היא הסתפקה במינימום ההכרחי: מנוע 2.4 ליטרים בהספק צנוע של שבעים כוחות סוס, שנרתם לתיבה ידנית בת 3 מהירויות ונייד את המכונית עד ל-130 קמ"ש, רצוי בירידה.

המכונית עדיין זמינה במזרח אירופה, ובימינו, כאשר מזכרות רוסיות נחטפות על-ידי אוליגרכים עשירים ברחבי העולם, יכולות מכוניות וולגה 1962 שמורות היטב להשיג במכירות פומביות באירופה מחירים שנעים סביב ה-7,000 אירו.

פונטיאק Chieftain 1955

פונטיאק Chieftain 1955
 פונטיאק Chieftain 1955

האמריקאיות הקלאסיות של שנות ה-50 וה-60 היו, ונותרו, המכוניות הנפוצות ביותר במסלול היבוא האישי, והמגוון שכבר קיים בארץ הוא מרשים. בשנה שעברה הצטרפה לרשימה גם פונטיאק Chieftain מודל 1955 - אחת היצירות היותר נאות של החטיבה מתקופת ההתעוררות של שוק הרכב האמריקאי אחרי מלחמת העולם השנייה. צ'יפטיין מודל 1955, כמו זו שהגיעה ארצה, היא מהדור השני של המכונית. יש לה מנוע שמונה צילינדרים בנפח 268 אינצ'ים מעוקבים - 4.4 ליטרים בעברית - וממדים רציניים מאוד: 5.15 מטרים אורך ובסיס גלגלים באורך של כמעט 3.1 מטרים, שהעניק לה הרבה מאוד מרחב פנים. מכוניות קופה כאלה, שמורות ומשופצות במצב נסיעה, אפשר למצוא בארצות-הברית בטווח של עשרת אלפים דולרים פלוס-מינוס.

רולס רויס Silver Wraith 1979

רולס רויס Silver Wraith 1979
 רולס רויס Silver Wraith 1979

רוב אספני רולס רויס בישראל - ומתברר שיש לא מעט כאלה - שונים מהאספנים ה"רגילים"; במקום לאכסן את המכוניות במוסך סגור ולשלוף אותן למפגשי מועדון ולתצוגות, הם רותמים את המכוניות שלהם לעבודה כמעט יומיומית על הכביש. השנתונים הפופולריים ליבוא ארצה הם משלהי שנות ה-70 עד תחילת שנות ה-80: ישנים מספיק כדי להיחשב ל"רכב אספנות", אבל עדיין במצב נסיעה טוב ובמחירים הגיוניים בחו"ל.

השנה הצטרפו לסצנה המקומית לא פחות מ-3 רולסים מדגם סילבר שאדואו וסילבר Wraith, שניים ממודל 1980 עם מנוע 6.75 ליטרים ואחד ממודל 1979 עם מנוע 6.23 ליטרים. מדובר בספינות כביש מרשימות (כ-5.2 מטרים אורכן), ואם מתחזקים/משפצים אותן כהלכה הן יכולות להוות לא רק סמל מעמד נחשק ואטרקציה חברתית, אלא גם לימוזינות מפנקות ברמת פאר ללא תחרות. המחירים משתרעים בטווח גדול, בהתאם לרמת השיפוץ: מכונית משומשת מהשנתון יכולה להשיג כ-25 אלף דולר בארצות-הברית, ומכונית עם מעט מיילים ועם רמת שיפוץ מוזיאונית מאותו שנתון יכולה להשיג כפול מזה.

מזראטי Merak 1975

מזראטי Merak 1975
 מזראטי Merak 1975

המזראטי Merak, שהוצגה לראשונה ב-1972, כונתה בזמנה מכונית על למתחילים, בזכות מאפיינים של מכונית ספורט אקזוטית ששולבו עם ממדים קומפקטיים, מחיר נגיש והספק הגיוני. מרכב הקופה 2 2 המרהיב שלה משתרע לאורך של 4.335 מטרים בלבד, אולם היא רחבה ובעיקר נמוכה, עם גג שניצב בגובה החגורה (1.13 מטרים בלבד).

המנוע - שניצב במרכז השלדה כראוי למכונית ספורט איטלקית קלאסית - הוא V6 בנפח 3 ליטרים, שפותח במקור עבור סיטרואן(!) וייצר 190 כוחות סוס צנועים. אולם בסיוע משקל עצמי נמוך מאוד ותיבת הילוכים ידנית הגיעה המראק ל-245 קמ"ש. ב-1975 הוצגה גירסת ה-SS עם 220 כוחות סוס. יחסית למכוניות ספורט איטלקיות יוצרו לא מעט יחידות של המכונית, ומספר לא מבוטלת שלהן נחת בארצות-הברית. משם הגיעה אלינו בשנה שעברה גם המסראטי מראק ה"ישראלית". מחירה נגיש יחסית גם היום: מכוניות ממודל 1975 נמכרו עד לאחרונה במכירות פומביות בטווח של כ-15 עד 35 אלף דולר, בהתאם למצב הרכב.

אלפא רומיאו Montreal 1975

אלפא רומיאו Montreal 1975
 אלפא רומיאו Montreal 1975

לאלפא רומיאו תמיד היו בארץ מעריצים מושבעים, שחלקם אף שיפצו וייבאו מכוניות קלאסיות של המותג. אבל אפילו בקרב האלפיסטים המכורים נחשבת ה-Montreal לאורחת נדירה ונחשקת. זוהי מכונית קופה 2 2, שהופיעה לראשונה כדגם תצוגה בתערוכת מונטריאול ב-1967, והפכה לדגם סדרתי 3 שנים מאוחר יותר.

עיצובה יוצא הדופן של המכונית, שתוכנן על-ידי ברטונה, הושפע ממכוניות השרירים האמריקאיות של אותה תקופה, אולם בכל הנוגע לדינמיקה היא הייתה יצירה אירופית קלאסית עם שלדת אלפא-רומיאו קלה וספורטיבית ועם מנוע יוצא דופן בהחלט: V8 בנפח 2.6 ליטרים, שייצר מאתיים כוחות סוס ודחף אותה ב-7.1 שניות בלבד מאפס למאה קמ"ש, עד למהירות של 220 קמ"ש.

פחות מ-4,000 יחידות של המכונית יוצרו עד להפסקת הייצור ב-1977, ואלפא התקשתה מאוד למכור את היחידות האחרונות. כיום המצב הפוך: מכוניות במצב סביר נחטפות על-ידי אספנים, ומכוניות מודל 1975, כמו זו שהגיעה ארצה, יכולות להשיג 20-40 אלף אירו ביום טוב, בכפוף למצב המכונית ולתנאי השוק.

עוד כמה ענתיקות

רשימת המכוניות הקלאסיות, שנחתו ב-2010, כוללת כמה מציאות נדירות בקנה מידה בינלאומי. הדגם הוותיק ביותר, שנחת אצלנו בשנה שעברה, הוא הטנדר שברולט קפיטל משנת 1928 - אחד האבות הקדומים של הפיק-אפ האמריקאי המסורתי. את עידן טרום המלחמה ייצגה כאן גם קדילאק S63 ממודל 1941, מכונית טורינג סדאן עצומת ממדים. משנות ה-50 הגיעו ב-2010 לארץ דה-סוטו קאסטום S31 אלגנטית ממודל 1950, קרייזלר ניו יורקר מ-1951 ועוד אי-אלה קדילקים.

האירופים תרמו לנו פיאט אבארט 208A ספיידר זערורית ונדירה ממודל 1958, הנחשקת מאוד על-ידי האספנים, וסיטרואן טרקסיון אוונט (בתמונה למטה) מרהיבה ממודל 1954.

סיטרואן טרקסיון אוונט
 סיטרואן טרקסיון אוונט

שנות ה-60 יוצגו בשנה שעברה בארץ על-ידי מרצדס בנץ SL190 יפהפייה ממודל 1963 ו-SL230 מודל 1966. יובאו גם קומץ קורבטים מראשית שנות ה-60, כמה מוסטנגים הכרחיים, כולל מפלצת "ביג בלוק" משופרת אחת ועוד אי-אלה פרפראות.

בין הדגמים המאוחרים יותר אפשר למצוא (עוד) פרארי 308 (מודל 1980), שנחתה בארץ, יגואר ספורט מודל 1975, MG קלאסית מ-1970 ועוד. כל זה, רק על קצה המזלג.