"בנימין נתניהו כינה את מחירי הדירות 'שואה חברתית'"

כך אמר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מרדכי מרדכי, בכנס פורום מקצועי של משרד הפנים, משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל ■ "פעם בשביל לקנות דירה היה צריך 100 משכורות, והיום 140"

"אתמול הייתי בדיון אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא סבסוד משכנתאות והציגו לו גרף של התפתחות לאורך עשר השנים האחרונות, לפיו פעם בשביל לקנות דירה היה צורך ב-100 חודשי עבודה ואילו היום ב-140 חודשי עבודה. ראש הממשלה התבטא על כך שזוהי שואה חברתית", כך אמר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון מרדכי מרדכי בכנס פורום מקצועי להגדלת מלאי יחידות הדיור והסרת חסמים לבנייה שקיימו היום משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל.

מרדכי הוסיף כי "בשביל להגדיל את היצע הדירות יש לשווק קרקעות, כי לקרקע אין שום משמעות אם היא רק פיסת קרקע. המשמעות שלה הוא זכויות הבנייה. יש פיגור בבנייה של 100 אלף דירות שהצטבר במשך 10 שנים. בשנה שעברה המשרד והמינהל שיווקו 34 אלף דירות והכוונה ב-2011 היא להגדיל את הכמות וזו משימה לא קלה".

עוד הוסיף, כי "גם כשיש תכנון זמין יש הרבה חסמים שמפריעים לשיווקים כמו חסמים כספיים, התניות למיניהן בתוך התוכנית, ויש ויכוחים בין המשרדים וחסמים אחרים שאינם כספיים אלא פוליטיקה ותפיסות עולם של ראשי רשויות שלא תמיד משתפים פעולה עם השיווקים. המטרה של יום הפורום המשותף הזה היא לנסות להחדיר לכולנו עמוק-עמוק בראש שיש פה בעיה לאומית בנושא הדיור בעת הזו וכל אחד בתפקידו צריך להיות מודע לבעיה הזו ולשאול עצמו איזה מאמץ הוא תורם לפתור את הבעיה הזו".

"אני נמצא במשרד הבינוי והשיכון כבר שנתיים ונתתי צ'ק פתוח מתקציב המשרד לנושא התכנון, בסך 75 מיליון שקל, תוך שכנוע שלי שתהליכים ארוכים לא צריכים להיעצר בתקציב. המוטו שלנו הוא לעבוד במקביל, מה שיחסוך הרבה זמן. עיכוב בקליטת תוכניות מעכב בסופו של יום את השיווק בשישה עד 12 חודשים", אמר.

60 אלף יח"ד לשווק באזורי הביקוש בשנים הקרובות

גורמי משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל הדגישו היום את עיכובי התכנון שנוצרים בדיוני הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה, אחת הבעיות שינסו לפתור במסגרת הפורום המקצועי. מנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, אמר: "היכולת שלנו לשווק קרקע מתחילה למעשה בתכנון המפורט, הרי אין שום טעם בלשווק קרקע כאדמה ריקה ולכן תנאי בסיסי לשיווק קרקע ויחידות דיור הוא נושא התכנון. לא לחינם הגלגל המניע של התכנון הוא הגלגל הגדול ביותר בתוך כל המערכת הזו. אחרי התכנון יש את הרשויות המקומיות. לא כל רשות מקומית מתגמשת על קרקעות ברות-מימוש ולפעמים אנחנו דנים בתוכניות שהתיישנו. סופו של התהליך הוא שיווק הקרקע".

"אין פלא שרוב התוכניות שנמצאות בוועדות התכנון הן תוכניות שמחכות לתנאים להפקדה. לא כתוב בשום מקום בחוק התכונן והבנייה שלמשרד התחבורה יש זכות וטו או למשרד ממשלתי אחר יש הזכות לקחת שלוש שנים ולחכות עם יישום התנאי שלה לתוכנית. הוועדה המחוזית הוא מקום שנפגשים בו כל האינטרסים: ירוקים נדלניסטים ותחבורה וזה המקום שיש בו לקבל הכרעות. אנחנו, כמינהל ומשרד השיכון, מחפשים חלופות קרקעיות אחרות הרי יש צורך ואנחנו מתפזרים על פני הארץ והתוצאה היא שמחירי הדיור עולים והמשמעות האמיתית היא שאין היצע קרקעות זמינות לבנייה".

"מנכ"ל משרד השיכון ואני נשאלים כל יום על ידי השר אטיאס כמה יחידות דיור שיווקנו היום וכמה מחר. ראשי הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה צריכים לקיים את הדיונים שלהם עם ידיעה על יעד תכנוני למספר הנדרש של יחידות הדיור. חושב שכמו שאנחנו במשרד השיכון ובמינהל עוקבים אחר מספר הדירות שמשתחררות, שגם בוועדות המחוזיות יעשו מעקב עם הסתכלות על היעדים. הבעיה היא שהמינהל משווק רק קרקעות מדינה, אבל 54% מהתוכניות שנידונות בוועדות המחוזיות הן על קרקעות פרטיות".

"נדרשת הסכמה על מספר תוכניות עם היקף גדול של יח"ד שיקודמו במשותף על ידי הוועדות והמינהל: מחנה צריפין, פינוי מחנה סירקין, תעש צור, פי גלילות, מתחמי NPL במודיעין. זה בערך 60 אלף יח"ד שאפשר להעמיד לשיווק אותן באזורי הביקוש בשנים הקרובות".

"אם אומרים להפסיק לתכנן במרכז אז צריך לדאוג שיהיו אמצעי התחבורה וחינוך בפריפריה ואז לעבור לתכנן במרכז. בשנים האחרונות נוצרה תזה, שלדעתי היא תולדה של ראשי ערים שחיפשו לעצמם מסנן של מחיר לגבי איזו אוכלוסיה תיכנס ליישוביהם ולכן אנחנו פוגשים היום בתוכניות במרכז הארץ לדירות בשטח 160 מ"ר. הדירות האלה הן לא הצורך של הזוגות הצעירים".