עבור לא מעט הורים שנתו הלא שקטה של תינוקם היא מקור לסבל רב וללילות ארוכים ולבנים. סביב המצוקה הזו התפתחה בשנים האחרונות תעשייה שלמה - הגובה מהורים עד אלפי שקלים עבור השקט המיוחל.
בסביבות גיל 5 חודשים-חצי שנה אמורה להתייצב שנתו של תינוק ממוצע. בפועל, "בין שליש לרבע מהילדים בכלל יסבלו מבעיית שינה כלשהי", אומר ד"ר שי מרקו, מומחה ברפואת ילדים וברפואת שינה ומנהל פורום הפרעות שינה בתינוקות בפורטל BeOk.
"רוב ההורים היום הם הורים עובדים", אומרת א', אם למודת ניסיון, "שמוכנים לשלם לא מעט כסף כדי לישון כמו שצריך בלילה".
א' עצמה עברה דרך חתחתים לא פשוטה בדרך ללילה טוב ושקט: אלפי שקלים הוציאו היא ובן-זוגה בניסיונות לפתור את הפרעות השינה של בנם הקטן, שחרגו באופן ברור מבכי רגיל של תינוק.
"הוא נהג להתעורר כל חצי שעה והתקשה להירדם", היא מספרת, "ואנחנו מצאנו את עצמנו חסרי אונים ומשוועים לעזרת מומחה".
איך מקבלים ייעוץ?
מי שמחפשים מענה לבעיה יכולים לפנות למספר אפיקים: הראשון הוא ייעוץ רפואי - פנייה למומחים ברפואת שינה או למומחים אחרים רלבנטיים כמו נוירולוג או פסיכיאטר. "רופאי ילדים לא תמיד יודעים מה לעשות עם אותם תינוקות או אפילו לשאול את השאלות הנכונות", אומר מרקו.
אפשרות נוספת היא פנייה לפסיכולוגים העוסקים בחקר השינה.
אלטרנטיבה נוספת, כזו שפורחת בזמן האחרון, היא פנייה ליועצות שינה; 3 גופים שונים מכשירים כיום יועצות כאלה, כשרבות מהן מגיעות מרקע של הנחיה במכון אדלר (שאינו עוסק ספציפית בתחום), ואחרות מכיוונים אחרים.
"מדובר בכר פורה לכל חלטורה אפשרית", מסתייג מרקו, "זהו שוק גדול ופרוץ. המחירים יכולים לנסוק ולהגיע גם ל-2,000 שקל עבור אנשים שאינם מומחים. אני נתקל בפורום בלא מעט עצות שצריך לקחת בעירבון מוגבל. כל אחד יכול להביא מהניסיון שלו משהו, גם 'הלוחשת לתינוקות' יכול להתאים לתקופה מסוימת, אבל לא מדובר במידע מובנה מדעית או מוכח אקדמית.
"ללכת ליועצת שינה במקום לאיש מקצוע זה כמו לפנות לשיננית במקום יועץ שיניים", מוסיף מרקו, "צריך להיזהר לאן הולכים ולאן הולך הכסף. חשיפה תקשורתית רחבה היא לא ערובה למקצועיות. צריך לפנות למי שמכיר את ההיבט הפסיכולוגי לצד הפיזיולוגי, ולמי שיודע לומר במקרים מסוימים 'אני לא יודע, תפנה למישהו אחר'. על מי שטוען שהוא יודע הכול ומבטיח הצלחה ב-100%- לא הייתי סומך".
"מישהו זיהה צורך שתמיד היה קיים", מסכים פרופ' אבי שדה, מנהלת מעבדת השינה באוניברסיטת תל-אביב. "כמו בהרבה תחומים שונים, תחום הטיפול נפרץ, ונכנסים אנשים שהכשרתם לא ברורה. אני נתקל בהורים שמגיעים לטיפולים כאלה ומזועזע לא אחת ממה שנאמר להם".
"תמיד מומלץ להתייעץ עם רופא לפני התחלתו של תהליך ייעוץ התנהגותי", מסכימה עידית רוזנברג - יועצת ברשת הייעוץ "לילה טוב" של גנית פרג. "עם זאת, אנו עובדים גם עם ילדים ש אובחנה אצלם בעיה רפואית, והתהליך נעשה במקביל לטיפול הרפואי ובאישור הרופא המטפל, וגם במצבים אלה הפן ההתנהגותי נותן מענה גם לקושי פיזי ומסייע להרגעה עצמית, ידוע גם ששינה טובה מחזקת את מערכת החיסון".
"'ייעוץ שינה' הוא תופעה שעד לא מזמן לא נתנו לה שם. הגישה הייתה כזו של 'זה יסתדר מעצמו, תנו לילד להיות ילד', לא התייחסו לזה כמשהו שאפשר לשנות", אומרת היועצת נעמה סבג-שמש מ"עידן ההורות".
הנה כמה מהגורמים הפועלים כיום בתעשייה, שהולכת ונהיית צפופה:
גנית פרג - "לילה טוב": "התינוק זקוק למענה מיידי"
אחד השמות המוכרים יותר בתחום כיום הוא זה של גנית פרג, מקימת בית-ספר להכשרת יועצות על-פי השיטה שפיתחה - שיטת "לילה טוב" להרגלי שינה בריאים.
* מוטו: "השיטה פותחה מתוך אמונה שצריך לתת מענה תמידי ומיידי לבכי של התינוק וכן לחזק את האמון והביטחון של הילד בהוריו", מסבירה עידית רוזנברג, יועצת מוסמכת ומנהלת סניף תל-אביב של הרשת. "סגנון ההורות השתנה בשנים האחרונות, יש מודעות הולכת וגוברת לחשיבות התקשורת עם ילדים, ועל זה מבוססת השיטה".
* סיכויי הצלחה: למעלה מ-92% הצלחה, על-פי רוזנברג.
* התהליך: פגישת אבחון בת שעה וחצי, בניית תוכנית עבודה, מעקב באמצעות יומן שינה במשך חודשיים ותמיכה יומיומית באמצעות טלפון ומייל.
* מחיר: 1,700 שקל.
עידן ההורות: "לבדוק מה קורה ביום, לא רק בלילה"
נעמה סבג שמש, יועצת ומנחת הורים ובוגרת לימודי סוציולוגיה ומדעי ההתנהגות, הקימה רשת להסמכת והפעלת יועצות שינה בחיפה, כפר-סבא, תל-אביב וטל שחר.
* מוטו: "בדרך-כלל הבעיה היא שלנו ההורים", מסבירה סבג-שמש, "אני מאמינה בתהליך הדרגתי שנותן מקום לילד ובפיתוח יסודות האינטליגנציה הרגשית - לראות את הדברים מנקודת המבט של הילד, לא להתנהל בשלבים מוגדרים מראש אלא בהתאם לסגנון ההורות והתנהלות הבית".
* התהליך: שאלון ראשוני ומפורט ולאחריו - ליווי אינטראקטיבי בליווי מערכת צילום המותקנות בחדר השינה: "המטרה לדעת מה קורה ביום ולא רק בלילה, ולראות גם דברים שההורים לא יודעים. באמצעות המעקב בונים תוכנית עבודה סדורה, תוך ליווי במייל ובטלפון ("מחויבים להיות בקשר, זו חובה ולא אופציה") - לרוב בין 3 שבועות לחודש".
* סיכויי הצלחה: "אני מחויבת להצלחה, בתנאי שההורים מחויבים לקשר יומיומי. כאשר מדובר על ליווי עם מערכת צילום, מדובר ב-100% הצלחה".
* מחיר: 1,550 שקל.
בייבי לינק: הכול תלוי ביכולת של ההורים
החברה מספקת מגוון שירותים במהלך ההיריון ולאחר הלידה, ביניהם ייעוץ שינה.
* מוטו: "אם נלמד את הילד להרדים את עצמו לבד בלילה, גם אם הוא מתעורר הוא יוכל לחזור לישון".
* התהליך: ההורים מקבלים שאלון ראשוני, לאחריו מגיעה היועצת לבית ועוברת איתם על סדר היום והתנהלות הבית. לאחר מכן נבנית תוכנית עבודה התנהגותית, ובמשך 5 שבועות מתבצע מעקב - טלפוני או במייל - אחר ההתקדמות.
* סיכויי הצלחה: שירה קראוטהמר, מנהלת תחום שינה בבייבי לינק: "זה תלוי ביכולות של ההורים. אני מאמינה שכל ילד יכול לישון, השאלה מה ההורים מסוגלים. לפעמים הם עדיין מעדיפים, בסופו של דבר, להאכיל את הילד 3 פעמים בלילה למרות שהוא לא צריך את זה".
* מחיר: 900 שקל.
פרופ' אבי שדה, אוניברסיטת תל-אביב: לזהות בעיות פוטנציאליות
פרופ' שדה, מנהל מעבדת שינה לתינוקות וילדים באוניברסיטת תל-אביב, מחבר הספר "לישון כמו תינוק", מוגדר על-ידי רבים כ"אורים ותומים" בנושא.
* מוטו: "מי שמתעסק בתחום צריך להכיר את כל האפשרויות - מרפואיות-פיזיולוגיות ועד הפרעות התנהגותיות-סביבתיות, כולל תהליכי למידה והתפתחות של תינוקות, חרדות של הורים ועוד. הידע הנדרש הוא ידע התפתחותי, קליני וטיפולי".
* התהליך: תחילתו בראיון בירור מקיף - לבדיקת היסטוריה רפואית והתפתחותית, בניסיון להבין אם יש גורמים פיזיולוגיים בתמונה. לאחר מכן עונדים על קרסולו של התינוק שעון מיוחד למעקב אחר דפוסי השינה.
"הדיווח של ההורים מוגבל במהימנות", מזכיר שדה, "הם רוצים לתת את כל המידע, והוא צבוע מאוד בתחושה סובייקטיבית של מצוקה - והם גם לא תמיד יודעים הכול על זמני הערות של התינוק, שלפעמים נשאר שקט. חלק מהעניין הוא להרגיע את ההורים כשאין באמת בעיה".
במידת הצורך מופנים ההורים לבדיקות נוספות, אך אם הכל מתנקז לעניין התנהגותי - מדריך שדה את ההורים ומלווה אותם, "לרוב בין 2 ל-3 פגישות".
* סיכויי הצלחה: "ב-10% מדובר במקרים קשים יותר, רפואית או התנהגותית".
* מחיר: 400-500 שקל לפגישה בודדת, כמקובל בתחום.
יוליה טמיר, פסיכולוגית ויועצת שינה: בדיקת השעון הביולוגי והקניית הרגלים
טמיר היא פסיכולוגית ויועצת שינה לתינוקות וילדים, שניהלה בעבר את היחידה לטיפול בהפרעות שינה התנהגותיות בילדים במכון לרפואת שינה ועייפות במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל-השומר.
* מוטו: דגש על פעולתו של השעון הביולוגי וכן על ההיבטים ההתנהגותיים בתהליך השינה - הקניית הרגלים, הצבת גבולות, התמודדות עם חרדות ופחדים, העברת מסרים הקשורים בשינה ועוד. המטרה: הקניית הירדמות עצמאית - ובעקבותיה שינה רציפה.
* התהליך: מילוי שאלון ראשוני במייל, נוסף למילוי יומן מעקב לבעיית השינה של הילד במשך מספר ימים. לאחר מכן - מפגש ייעוץ במרפאה, במסגרתו נבנית תוכנית התנהגותית אישית המפרטת בכתב כיצד לפתור שלב, אחרי שלב, את הבעיה. לבסוף, מעקב והנחיה במייל עד לשנת לילה רצופה. לרוב אורך התהליך שבועיים-שלושה.
* סיכויי הצלחה: "בעיקרון, 100% - זו לא שיטה שלי אלא תאוריות ותיקות מאוד של ניתוח התנהגות ושינוי הרגלים. מי שמיישם בצורה מדויקת את ההנחיות פותר את הבעיה של השינה תוך שבוע-שבועיים, אבל רק 80% עושים זאת: בפועל האחרים מוותרים מראש או שלא מצליחים לעמוד בהנחיות".
* מחיר: 350 שקל (כתעריף שעת טיפול פסיכולוגי).
6 דברים שכדאי לדעת לפני שבוחרים בטיפול מקצועי
1. היכן עובר הגבול? לא כל בכי של תינוק הוא בכי בעייתי: "אחרי גיל חצי שנה", אומר פרופ' שדה, "יותר מ-3 יקיצות בכל לילה הן דבר בעייתי - או יקיצות פחותות אך ממושכות במיוחד".
2. איסוף מידע: לא מעט פורומים באינטרנט קמו סביב הנושא של הפרעות שינה אצל תינוקות וילדים; בין השאר בפורטלים הרפואיים starmed, doctors ו-BeOk. כדאי להתרשם מבעיות של הורים סביבכם, מפתרונות שהוצעו להם, מהתנסות שעברו וכמובן מהמלצות על אנשי מקצוע.
3. בדיקה רפואית: לפני שפונים לטיפול התנהגותי, כדאי לשלול אפשרות של בעיה בריאותית הגורמת להפרעות השינה - כמו בעיות בנשימה. באתר המעבדה להפרעות שינה של ילדים באוניברסיטת תל-אביב, ניתן למצוא שאלון ראשוני לאפיון דפוסי השינה של התינוק שיכול לסייע בכך: www.tau.ac.il/~sadeh/clinic/evaluateheb.html.
4. ספרות מקצועית: הספרות המקצועית יכולה אף היא לסייע ולתת כיוון לפתרון, בעלות נמוכה בהרבה מזו של ייעוץ אישי - מספרות פופולרית יותר כמו "סודותיה של הלוחשת לתינוקות" הנמכר כל-כך אך השנוי במחלוקת (מחיר קטלוגי: 84 שקל), ועד ספרים של אנשי מקצוע ורפואה.
5. בחירת איש מקצוע: לבחירת איש מקצוע ניתן להסתייע בחברה הישראלית לחקר השינה, הפועלת תחת ההסתדרות הרפואית ומקבלת חברים על-פי קריטריונים מוגדרים ומידת התמחותם בתחום.
6. מי היועצת? בחרתם בטיפול התנהגותי? בדקו היטב מה הרקע המקצועי של היועצת, בגישתה המקצועית, האם ניתן להתרשם ממנה אישית בטרם התחייבות לטווח רחוק - וכמובן, חפשו המלצות מלקוחות קודמים ומרוצים.
לא תמיד חשיפה תקשורתית ופרסום אינטנסיבי הם ערובה לכך שמדובר ב"שידוך" מתאים.
מה מציעים בקופות-החולים?
בניגוד לבעיות הרטבה, למשל, הזוכות למענה רחב יחסית במסגרת שירותי הבריאות - להפרעות שינה לא קיים תמיד מענה מקיף וספציפי במסגרת הקופה. מה בכל זאת קיים?
* כללית:
כחלק מהסל מציעים בדיקת שינה, EEG (גלגלי מוח) ובדיקת אלקטרו אנצפלוגרם לילדים, ובהשתתפות מחוץ לסל - ייעוץ שינה לתינוקות בבית וייעוץ רופא מומחה.
* מאוחדת:
במסגרת סל השירותים ניתנות בדיקות שינה (לתינוקות כמו גם למבוגרים), ללא השתתפות עצמית, ובימים אלה מתכננת הקופה הקמת שירות ייחודי לילדים ותינוקות באמצעות מומחים ייעודיים בתחום.
* מכבי:
טיפול פרטני אצל פסיכולוג, פסיכותרפיסט או עובד סוציאלי לכלל המבוטחים בהשתתפות עצמית משתנה בהתאם לכמות הטיפולים.
* לאומית:
הסל כולל כיסוי לאבחון הפרעות שינה במעבדת שינה, וכן הפניה של מומחה אא"ג, ריאות או נוירולוג במסגרת בירור של דום נשימה בשינה או הפרעות אחרות.
לישון רצוף
כתבות
ני"ע
