"בוררות חובה היא אסון - ניסיון ממשלתי לרכוש שירות שיפוט בזול"

‎‎כך טוענת שופטת העליון בדימוס דליה דורנר, בהתייחסה להצעת החוק שתחייב הפניית הליכים אזרחיים מבימ"ש שלום לבוררות ■ יעקב נאמן: "זהו עניין זמני שיקל על העומס בבתי המשפט"

‎‎שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, מתנגדת בחריפות להצעת החוק להעברת הליכים אזרחיים מבית משפט השלום לבוררות חובה אצל עורכי דין פרטיים, ומגדירה את ההצעה "אסון".

דורנר, שהשתתפה אמש (ב') בכנס בנושא הצעת חוק בוררות חובה, שהתקיים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן, התעמתה בנושא עם שר המשפטים יעקב נאמן, שהשתתף גם הוא בכנס, ויזם את הצעת החוק.

‏‏"אותי לימדו שאם זה נראה כמו חתול ומיילל כמו חתול - זה כנראה חתול", אמרה דורנר בכנס, "הצעת החוק הזו היא לא פחות מניסיון ממשלתי לרכוש שירותי שיפוט בזול. בואו נודה על האמת: מדובר על הפרטת מערכת השיפוט בישראל. להערכתי, החוק הזה לא יקצר הליכים - אלא דווקא יכביד על המערכת. זה אסון".

‏דורנר התייחסה לדבריו של נאמן, ולפיהם החוק יהיה זמני ותקף ל-5 שנים בלבד, לצורך "שחרור פקק" בדמות העומס במערכת המשפטית. "שנים רבות הייתי חלק ממערכת המשפט בישראל, ואני יכולה לומר לכם שאין דבר קבוע יותר מהזמני", אמרה דורנר. "אני מקווה ששום כנסת לא תאשר חוק שכזה".

‏‎‎נאמן, מצידו, הדגיש את מצבה החמור של מערכת בתי המשפט כיום. "מצבה של מערכת המשפט בישראל הוא איום ונורא, לא פחות", אמר שר המשפטים. "גם אם נוסיף עוד אלף שופטים - מערכת המשפט לא תתייעל. מספר התיקים לנפש במדינת ישראל הוא הגבוה בעולם, וכך גם מספר השופטים לנפש.

"דוח המפרט את העומס על בתי המשפט בישראל, שהועבר אליי, הוא לא פחות מאשר כתב אישום כנגד ממשלת ישראל. מערכת המשפט בישראל קורסת, חייבים למצוא רפואה למערכת על מנת לאפשר לצדדים גישה לצדק. היום נעשה עוול נוראי לציבור".

‏לדברי נאמן, הצעת חוק בוררות חובה "תשחרר את הפקק מהמערכת ותחלץ אותנו מהסחבת הנוראית בה אנו נמצאים. כל ההליך יהיה בפקוח בית המשפט, לרבות יכולת ערעור. בואו נודה על האמת, יש לנו בעיה חמורה, וחייבים לטפל בה מיד. רמת השופטים בישראל היא הטובה בעולם, אך הם עובדים בתנאים בלתי אפשריים. חייבים לשחרר את הפקק ולאפשר למערכת לתפקד".

‎‎הלשכה מתנגדת

‏פרופ' משה כהן אליה, דיקן בית-הספר למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, תקף גם הוא את הצעת החוק, ואמר כי היא "מפריטה למעשה את מערכת המשפט ופוגעת בזכות היסודית לפנות לערכאות, במיוחד של הפרטים המוחלשים בחברה".

לדבריו, בכוונת המכללה להיאבק בהצעת החוק, כשם שנאבקה בהפרטת בתי-הסוהר. "בית המשפט קבע כי הפרטת סמכויות שלטוניות גרעיניות, כמו בתחום הענישה, מהווה פגיעה עודפת בזכויות אדם - כך המקרה גם בבוררות חובה, שמהווה הפרטה של תחום השפיטה. שינוי דרמטי כל-כך במערכת המשפט איננו יכול להיעשות בחוק רגיל של הכנסת, אלא נדרש כאן תיקון ישיר של חוק יסוד: השפיטה".

‏ד"ר איתי ליפשיץ מהמרכז האקדמי הדגיש כי מדובר בהקמת ערכאה שיפוטית חדשה. "בוררות חובה היא מעין יצור כלאיים שלאף אחד, לרבות ליוזמי החוק, אין שמץ של מושג כיצד הוא הולך לעבוד. מאחורי השם 'בוררות חובה' מסתתרת ערכאה שיפוטית חדשה".

ראש לשכת עורכי הדין, יורי גיא-רון, עידכן כי הוועד המרכזי של הלשכה החליט לתמוך, כפתרון ביניים לבעיית העומס בבתי המשפט, במינוי עורכי דין כשופטים זמניים ובקיום בוררות חובה בתחומים מסוימים למשך שנתיים - אך עם זאת הלשכה מתנגדת להצעת חוק בוררות חובה. ‏‎‎‏