כמה יעלה הרכב החשמלי של בטר פלייס לצרכן הפרטי?

אתמול חשפה בטר פלייס את תשתיותיה להחדרת הרכב החשמלי בשוק הישראלי ■ אבל מנקודת מבטו של הלקוח הפרטי נותרו עדיין לא מעט נעלמים - הנה שניים מהותיים

באירוע רב משתתפים הציגה אתמול בטר פלייס את תחנת החלפת הסוללות הפעילה הראשונה בצומת ביל"ו. היא גם חשפה את תכניות התשתית שלה, שכוללות הקמת אלפי נקודות טעינה, שת"פ עם עשרות עיריות, הקמת שרשרת של תחנות החלפת סוללות, והקמת מרכז פיקוח ובקרה מתוחכם.

אבל מנקודת מבטו של הלקוח הפרטי, ששוקל להצטייד ברכב חשמלי, נותרו עדיין לא מעט נעלמים, כמו המחיר הישיר והעקיף. להבדיל מהשוק המוסדי, שבו מקבלים בעלי הרכב הצמוד תמריץ נאה של הפחתת 500 שקל משווי השימוש החודשי והבוס נושא בעלות "חבילת ההטענה והשירות" החודשית, הלקוח הפרטי אמור לשלם על הרכב מכיסו. מכיוון שזהו מוצר ייחודי בענף הרכב הישראלי והעולמי בכלל, ראוי לתת את הדעת לכמה שאלות קריטיות.

מהו המחיר לצרכן הפרטי?

על רכב משפחתי טיפוסי עם מנוע בנזין 1.6 ליטר, גובה כיום המדינה בסביבות 70% מס קנייה (אחרי שקלול הטבת המס הירוק). על רכב חשמלי גובה כיום המדינה כ-10% בלבד. זהו פער עצום לטובת הרכב החשמלי, שתיאורטית אמור להתגלגל, לפחות בחלקו, כתמריץ לצרכן הפרטי.

למשל, במשפחתית שמחירה בשערי הנמל כעשרת אלפים אירו, פער המיסוי לטובת הרכב החשמלי עומד על כ-30 אלף שקל. גם אם נקזז את עלות האבזור הנוסף כמו מסך ניווט, עדיין מדובר בפער רציני. אנחנו יודעים שמחיר הרכב החשמלי ללקוח הפרטי בישראל צפוי להיות מקביל, פלוס מינוס, למחיר הממוצע של מכונית משפחתית מקובלת עם מנוע בנזין שעליה גובה המדינה כ-70%.

כאן יבוא הקורא המתוחכם וישאל "ומה עם עלות הסוללה?". אכן, הסוללה היא מוצר יקר מאוד, שעלותו מתקרבת לזו של המכונית עצמה. אלא שעפ"י המודל של בטר פלייס, הסוללה היא בכלל לא רכושו של הלקוח, אלא רק מוצר שמוחכר לו וחוזר לחברה בתום החוזה. קרי, בתוך עלות השירות החודשי הנפרדת, שהלקוח יידרש לשלם אחרי רכישת הרכב, נכלל לא רק את מחיר החשמל והשירות אלא גם פחת הסוללה.

אז להיכן נעלמה הטבת המס הנדיבה על המכונית "נטו", שהיא המוצר שהלקוח מקבל לבעלותו? האם ייתכן שעלות הסוללה (שהלקוח רוכש) התגלגלה למחיר המכונית ללא הסוללה?

מה עם שוק היד השנייה?

"שמירת הערך" היא מרכיב צרכני קריטי בהחלטת הרכישה של מכוניות חדשות, והיא מעצבת במידה רבה את השוק. במקרה זה מדובר בטריטוריה לא מוכרת לחלוטין. לא זו בלבד שקצב אובדן הערך של רכב כזה הוא בגדר נעלם, אלא שהלקוח יהיה חייב להעביר לרוכש העתידי גם את המנוי על שירות בטר פלייס. אם לא יעשה זאת, הוא יצטרך למכור לו רכב ללא סוללה.

התשובה שקיבלנו עד כה בנושא זה מתייחסת לדנמרק, שבה פרסמה בטר פלייס את חוזה השירות: "החברה מאפשרת ללקוח לסיים את החוזה בכל זמן נתון. לכשירצה למכור, יעמדו בפניו שתי אפשרויות: למכור לסוכנות רנו בדנמרק או למכור ללקוח פרטי. בשני המקרים הלקוח יוכל לבטל את המנוי והקונה יצטרך לחתום על הסכם חדש מול החברה בהתאם לצרכיו. בטר פלייס תעשה כל מאמץ לעזור ללקוח למכור את הרכב, בין אם בחזרה לסוכנות רנו ובין אם במציאת קונה פוטנציאלי". חומר למחשבה.