הילרי מנטל: "החלום שלי הוא להיות איפה שההיסטוריה מתרחשת"

מנטל, שספרה "וולף הול" שיצא באחרונה בעברית זכה בפרס המאן-בוקר היוקרתי, מספרת בראיון ל"גלובס" כיצד נולד ספרה האחרון, ומה מקסים ומחריד אותה בו-זמנית ביכולת לרדת לעומקו של הרוע האנושי

הילרי (תומפסון) מנטל, 58, נולדה בדורסופ שבמחוז דרבישייר ב-1952. חיה שנים אחדות באפריקה וכמה שנים בערב הסעודית עם בעלה הגיאולוג. כתבה סיפורים קצרים, רומנים ורשימות ביקורת. ספריה זיכו אותה בפרסים רבים, בהם פרס צ'לטנהם ופרס ספר השנה מטעם "סאנדיי אקספרס".

ספרה "וולף הול", שיצא באחרונה בעברית, זיכה אותה בפרס המאן-בוקר - הפרס הספרותי החשוב ביותר בבריטניה, וגם בפרס ע"ש וולטר סקוט ובפרס המבקרים האמריקנים. ספרה השני יראה אור בעברית בשנה הקרובה.

קיראו עוד ב"גלובס"


- איפה את מתגוררת, ומדוע דווקא שם?

"בעשר השנים האחרונות גרתי בדרום-מזרח אנגליה, בערך שעה נסיעה מלונדון. הדירה שלי בקומה העליונה של בית חולים ויקטוריאני שהוסב למגורים. יש מגדל שעון ממול ונוף פתוח אל השדות הירוקים. שקט שם, בטוח מאוד ונעים, ויש תחושה של ביתיות, בלי שיציקו לך יותר מדי. רוב חיי גרתי במקומות ומבנים שהיו פעם משהו אחר, לפני שהפכו אותם לבתים ולדירות. אני אוהבת להרגיש את ההיסטוריה מסביבי. השאיפה האחרת שלי, חוץ מלהיות סופרת מצליחה, הייתה לגור מול הים, ואני עומדת להגשים זאת במרס הקרוב, בגלל שבעלי ואני עוברים לגור בדבון, ומחליפים את נוף השדות בנוף הים המלוח, הפתוח".

- איזה סופר היית שמחה לפגוש בבית קפה?

"אפשר לבחור מישהו שהוא לא סופר?"

- בשבילך אני מוכן לשנות את השאלה.

"אוקיי, אז הייתי שמחה לפגוש את המהפכנים הצרפתים, או להאזין להם כשהם מתכננים את מזימות ההפיכה שלהם. כתבתי ספר על המהפכה הצרפתית, שנקרא A Place of Greater Safety והחלום האמיתי שלי הוא לא לקרוא על ההיסטוריה, אלא להיות שם בשעה שהיא מתרחשת. להיות בתוך אירועים גדולים, בזמן שהם קורים. זה מה שמסעיר אותי יותר מכל".

- מיהם הסופרים האהובים עלייך?

"בעיקר סופרים שמשלבים דמיון ובדיה בתוך רקע היסטורי אמיתי".

- מהו ספר הילדים האהוב עלייך?

"מבעד למראה ומה אליס מצאה שם של לואיס קרול (יצא בתרגומה של רנה לטוין בהוצאת הספרייה החדשה. ב"כ). ספר שיצא ב-1871, והוא ההמשך לאליס בארץ הפלאות. אני אוהבת את ההומור החריף של קרול, את החידות שהוא מציב בפני הקורא, את הדמיון העשיר, המופלג, הבלתי נתפס. אני זוכרת שנהניתי פעמיים בילדות מהקריאה בספר הזה. בפעם הראשונה, כשקראתי אותו בעצמי, ובפעם השנייה, כשהקראתי אותו לאחי הצעיר, וראיתי את ההנאה שפוכה על פניו".

- מהו הספר האחרון שקראת, והרשים אותך?

"ספר מעורר השתאות של העיתונאית קייט אדי, שנקרא Nobody's Child. הספר עוסק בילדים שנטשו אותם, שאין להם היסטוריה, אף אחד לא יודע של מי הם, מי היו הוריהם, מאיפה הם באו והם לעולם גם כנראה לא יידעו. זה חרט בי תובנה חזקה מאוד, שבעצם הזרעים של המון ספרים טמונים בחוויית הנטישה הזו".

- לאיזה ספר את חוזרת שוב ושוב?

"יש לי רתיעה מספרי פולחן, שחוזרים וקוראים בהם שוב ושוב, ומצטטים מהם ללא הרף. אבל בכל זאת, 'יחסים מסוכנים' של שודרלו דה לאקלו (תורגם לעברית בידי יונת סנד ויצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-1975. ב"כ). אני מוקסמת מיכולתם של סופרים מסוימים ליצור דמויות שהן פשוט תמצית הרשע, טיפוסים נאלחים שלא טורחים אפילו להתנצל או להסביר את מעשיהם המכוערים. כשקראתי את הספר לראשונה, הרגשתי שהוא גורם לי להרגיש חולה. עוד אנשים שקראו את הספר דיווחו על תחושה דומה. אני לא מרגישה צורך לגרום לקוראים שלי תחושה של מחלה, אבל אני בהחלט נפעמת מהדרך שבה הספר הזה מצליח לפעול על קוראים, גם כל-כך הרבה שנים אחרי שנכתב".

- בהמתנה לטיסה, איזה ספר תעדיפי לקרוא?

"כבר למדתי מניסיוני ששדות תעופה וטיסות בכלל לא מומלצים להתחיל בהם ספר חדש. אתה לא באמת יכול להיכנס לתוך העולם הדמיוני שהסופר ברא בשבילך, כשמפריעים לך כל רגע ומסיחים את דעתך. אתה עלול לאבד את כל ההנאה שלך מהספר. לכן, לטיסות אני לוקחת ביוגרפיות שהן בדרך כלל מאוד מסודרות, מילדות ועד זקנה, ולכן קל לקרוא אותן, או שאני סתם עולה למטוס עם עיתון".

- מה היית משנה בלימודי הספרות בבתי הספר?

"אני לא יודעת איך זה במדינות אחרות, אבל בבריטניה הייתי דואגת שתלמידים יקראו טקסטים שלמים, ולא חלקים מתוך רומנים ומחזות. הייתי משקיעה הרבה בכך שתלמידים ייחשפו להצגות מעולות, שנעשו לפי טקסטים טובים. הצגות נועדו שיצפו בהן, ולא שיקראו את המחזות".

- איך נולד ספרך המצליח "וולף הול", שגם זכה בפרס הבוקר?

"במשך 30 שנה רציתי לכתוב אותו. דמיינתי אותו, בניתי אותו בראש וחיכיתי לזמן הנכון לכתוב אותו. ידעתי שאני רוצה למקם את העלילה בתחילת המאה ה-16 כשהממלכה עומדת על סף אסון. אם המלך ימות בלי יורש זכר, תיקרע הממלכה לגזרים במלחמת אחים. לפיכך, מבקש הנרי השמיני לבטל את נישואיו לקתרינה מאראגון ולהתחתן עם אן בולין למרות התנגדות האפיפיור והתנגדותם של רוב שליטי אירופה. הניסיון להשיג למלך את החירות המבוקשת ממיט חורבן על הקרדינל וולזי, יועצו הבכיר של המלך, ונפילתו מותירה חלל שלטוני.

"לתוך המבוי הסתום הזה נכנס תומס קרומוול - בנו של נפח אלים, שנהפך לעורך דין, בריון שופע קסם, פוליטיקאי גאוני שהתקשח בגלל האובדן הקשה שספג בחייו האישיים. אך המלך הפכפך: לרגע הוא נדיב ורגיש, ולרגע הוא אנוכי ורצחני. קרומוול מסייע לו לשבור את מתנגדיו ולהשיג את מבוקשו, אבל אני רציתי לבדוק מהו מחיר הניצחון הזה".