למלחמה במחירי הדיור הגואים חסר עוד אלמנט חשוב אחד: המלחמה בספסרי הקרקעות.
ביום ראשון, ערב שביעי של פסח, ישבתי עם בני משפחה כשבחדשות הודיעו כי בנק ישראל לא יעלה את הריבית לחודש מאי. גיסתי פלטה אנחת רווחה והוסיפה -"הרג אותנו הנגיד הזה". גיסי וגיסתי, זוג צעיר בתחילת שנות ה-30 לחייהם, הבונים עתה את ביתם, הראשון, יש לציין, ונאנקים תחת עול המשכנתא. "מילא אנחנו" אמר גיסי, "אבל מה יעשה חיים" - "מה הבעיה של חיים", תמהתי, "חיים?" ענה גיסי, "הם קנו כבר שש דירות בשנים האחרונות". "מיליונר היי טק?" שאלתי, "לא" - ענה גיסי, "איש צבא קבע וכל מבצע של 'חבר' הם קונים, בכל בארץ וכמובן הכול במשכנתאות".
לפני מספר שבועות פרסמה חברת י.ח. דמרי הודעה ולפיה היא מוכרת קרקע שרכשה לפני מספר שנים, עם זכויות בנייה, תמורת 91.5 מיליון שקל. המכירה תניב לחברה רווח בגובה 52 מיליון שקל. כמו כן צוין בהודעה כי בבעלות החברה צבר קרקעות משמעותי, באזורים הנהנים מביקוש גבוה.
שני הסיפורים הללו על חברת דמרי ועל השיחה בבית קרובי משקפים את המימדים שאליה התנפחה בועת הנדל"ן, ושמה שדוחף לגדול עוד הוא הביטחון של אנשים בכך שהמחירים רק ימשיכו ויעלו.
זה התחיל הרבה לפני משבר 2008 והפחתת הריבית, וזה ממשיך גם עתה כשהריבית עולה. אין בכוונתי לטעון שהריבית לא משפיעה על שיקולי הרכישה, בעיקר כשמדובר ברכישה לצרכי השקעה, אולם את הדירות הראשונות שלהם רכשו חיים איש צבא הקבע, ואלפי משקיעים כמותו, כשהריבית הייתה גבוהה יותר. רק ריבית בגובה 6-7% תעצור את בולמוס הנדל"ן הישראלי.
היות ורמת ריבית כזאת תהיה הרסנית למשק, כל עוד הריבית בשאר המדינות המפותחות כה נמוכה, ברור שעל מנת לשכנע את המשקיעים לבחור באפיקי השקעה אחרים, יש להמשיך ולנקוט באותם צעדים מלווים בהם נקטו בנק ישראל והממשלה עד כה.
על בנק ישראל להוסיף ולהקשיח את תנאי המימון, תוך שהוא דואג לאכיפת התקנות וההנחיות ועל נתניהו ואטיאס להמשיך להפעיל במרץ את תוכנית הסופרטאנקר ולשחרר עוד ועוד יחידות דיור מחסמי המינהל והבנייה.
אין בליבי דבר וחצי דבר נגד הקבלנים ואם הסביבה העסקית מאפשרת זאת אז מדוע שלא יפעלו להגדלת רווחיהם? כל איש עסקים היה עושה את אותו הדבר. הטמטום הוא נחלת ממשלות ישראל בעשור האחרון שאפשרו ספסרות במשאב כה נדיר- קרקע לבנייה.
זה החל אומנם כמוצא ממצוקה שבה היו נתונים הקבלנים בתחילת שנות ה-2000, אז החלו לצמצם בשיטתיות את היקף הבנייה מחשש למיתון, וזה המשיך ביישום אחד מחוקי הכלכלה הבסיסיים - כשאתה שולט על ההיצע והביקוש יחסית קשיח, ככל שתקטין את ההיצע המחיר יעלה. כך צברו הקבלנים בעשור האחרון קרקעות לבניית עשרות אלפי יחידות דיור מבלי שבנו וכך נוצר המחסור בפועל.
האם עולה על דעתכם שחברות הדלק, השולטות לכאורה במשאב נדיר נוסף, ישחררו לשוק רק 50% מהביקוש? כולכם מבינים כמובן מה יקרה אז למחירי הדלק. גם הקרקע בישראל היא משאב נדיר ושחרורה מהמדינה לקבלנים ולרוכשים מבלי שתחול עליהם סנקציה לבנייה מיידית היא חלמאות לשמה, חלמאות שעוברת מממשלה אחת לרעותה ויוצרת את ספסרות הקרקעות.
זה בדיוק האלמנט שכה חסר לי בתוכנית הסופרטאנקר של נתניהו, שטייניץ ואטיאס. המינהל ישחרר קרקעות, הוד"לים (ועדות דיור לאומיות) ישחררו מחסומים והיתרי בנייה יינתנו בהליך מקוצר, אולם רוכשי הקרקע ימשיכו ליישם את חוקי הכלכלה הבסיסיים וישלטו בהיצע.אז מה הועילו חכמים בתקנתם ? רק תקנה שתחייב רוכשי קרקעות להגיש תוכניות תוך פרק זמן קצוב מיום הרכישה ולהתחייב לבנות תוך פרק זמן קבוע מיום מתן ההיתר, תגדיל משמעותית את ההיצע האמיתי ותשכנע סופית את הציבור שעליית המחירים בדרכה להיעצר.
ומלה אחת לגבי החלטת הריבית ושער הדולר. לתומי סברתי כי נגיד בנק ישראל מבין שהעלאה של 0.5% בריבית ללא תוכנית משלימה בשוק המט"ח תגרור התחזקות דרמטית בשער השקל. טעיתי. אולם מי שטועה בגדול במלחמה הזו בפעם המי יודע כמה הינו בנק ישראל.
בהותירו את הריבית ללא שינוי החודש, מנסה בנק ישראל לתקן את הרושם שנוצר בקרב פעילים בשוק המט"ח, כאילו ויתר על ההתמודדות עם השקל החזק לטובת ההתמודדות עם האינפלציה. מאוחר מדי. מאז ההחלטה הראשונה התחזק השקל 3-4% וספק רב אם ההחלטה הנוכחית תשנה את הכיוון.
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות אינם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
