מסמך קורות החיים הוא עדיין המכשיר הבסיסי שמפגיש בראשונה מועמד למשרה ניהולית עם מעסיקו לעתיד. גם בעידן הפורטפוליו הדיגיטלי והלינקדין, עדיין המסמך הפשוט המודפס הוא "הפנים הראשונות שלך" אצל רכזי הגיוס, והמילים שהוא נושא על גביו קריטיות בקביעת תהליכי פיתוח הקריירה של המועמד.
למרבה הפלא, גם כשהמועמד כבר כיהן בעברו בתפקידי ניהול ובחן תחת עיניו מאות מסמכים כאלה, הוא עדיין חוטא בהכנסת מילים, אמירות ומטבעות לשון ש"מקלקלים" את המסמך ופוגעים בתדמיתו. כלומר, הרבה מסמכי קורות חיים גדושים בקלישאות ריקות, בז'רגון מציק וב"באזז וורדס" ממוחזרים שלא מביאים כבוד לבעליהם.
אסתי מריאן, מנכ"לית ובעלים של ST השמת בכירים והיי-טק; דנית ניצן, מנהלת המחקר של אולג'ובס; דודי נייס, מנכ"לית משותפת בחברת "משאבי אנוש" המתמחה בהשמת בכירים; ופול צוקר, מנכ"לית נישה השמת בכירים - ממפות את המילים ואת המשפטים שיגרמו לרכזי הגיוס להשליך את מסמך קורות החיים שלך לפח.
1. מילים שחוקות כמו 'כריזמטי' ו'פרואקטיבי'
מדוע? כי 80% מהגברים כריזמטיים ו-80% מהנשים אינטואטיביות
מריאן: "80% מהגברים המועמדים למשרת ניהול משתמשים במטבעות הלשון השחוקות 'ראייה מערכתית רחבה' ו'כריזמטי', ו-80% מהנשים משתמשות במילים 'אינטואיציה טובה'. הבעיה היא שהמילים השחוקות הללו מייצרות אנטגוניזם, כמה פעמים המגייס יכול לראות את המילים הללו שוב ושוב? כך שקורות חיים כאלו לא ידליקו אותו.
"למה מנהלים שגייסו בעברם אנשים וראו מאות קורות חיים עושים שגיאה זו כשהם מחפשים משרה לעצמם? ראשית, כי הם נמצאים בהלך מחשבתי אחר כשהם מגייסים וכשהם מחפשים עבודה; ושנית, כי הם באמת ובתמים מאמינים שהם כריזמטיים. אגב, חלקם באמת גדושים בצ'ארם כובש, אבל הם לא צריכים לכתוב את זה ברזומה כיוון שאין נחתום מעיד על עיסתו".
אז מה כן? לא לדבר על זה, להראות את זה בראיון
"לפני הכול, מועמד למשרה ניהולית חייב לעשות סוויץ' בראש, להפנים שמסמך קורות החיים חייב להיות ענייני (כדי להראות את ההתאמה לתפקיד) ולא מסמך תיאורי. הטיפ הכי טוב שלי הוא להעיף את כל המילים המייגעות (כריזמה, אינטואיציה וכו'). יש לך כריזמה? יש לך יצירתיות? אתה רוצה לשדר שאתה פרואקטיבי? תוכיח את זה בראיון או בחיפוש העבודה. כלל המפתח הוא 'אל תדבר על זה, תראה לי את זה'.
"לקורות החיים שתי מטרות: לסקרן ולהוכיח התאמה לתפקיד. ויש לי דוגמה אישית לדרך שבה אפשר לשדר למגייס יצירתיות ופרואקטיביות, מבלי לעשות שימוש במילים נדושות.
"לפני 24 שנה הגשתי מועמדות לתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש בדיגיטל ובפרטים האישיים כתבתי: 'נשואה פלוס 2 (שתי הסבתות גרות לידי)'. כשהגעתי לראיון העבודה עם המנכ"ל, השאלה הראשונה שלו הייתה: 'את זו עם שתי הסבתות ליד?'. דווקא ההערה בסוגריים קפצה לו לעיניים, הדליקה אותו ובידלה את המסמך שלי מכל השאר. דרך ארבע מילים בסוגריים הדגמתי גם יצירתיות וגם פרואקטיביות".
יוצא מן הכלל? אין
"אין. צריך להכחיד את הז'רגון המעייף הזה מקורות החיים. אם אתם מכניסים מילים כמו כריזמטי, אינטואיטיבי וכו', זה לא אומר שקורות החיים ייפסלו, אבל זה לבטח לא יעלה את קרנכם, ולרכזי גיוס מסוימים זה אפילו עלול להעלות את הסעיף".
אסתי מריאן, מנכ
2. המשפט הבעייתי: 'גמישות בתנאי השכר'
מדוע? כי זה מצביע על מנהל נטול מיומנויות ניהול מו"מ
נייס: "זוהי טעות 'מזעזעת' שמוכרת את המועמד למשרה הניהולית בזול. היא עשויה להתרחש במקרים של מועמדים המחפשים עבודה לאורך זמן ממושך, אצל מועמדים שחוו אכזבות בתהליך הגיוס, בקרב מועמדים שאמרו להם בעבר 'אתה יקר מדי', או בקרב מועמדים ששמעו יותר מדי את האמירה 'אתה אוברקווליפייד'.
"מתוך הלחץ של המועמד לאייש את המשרה הנחשקת שעומדת מולו הוא מבקש לשדר גמישות למעסיק, אבל המשפט הזה בקורות החיים 'מדליק נורות אדומות' ומעלה כנגד המועמד שאלות כמו 'איזה מן מנהל אתה אם אתה מתקשה לנהל את הלחץ שלך?'. כלומר, קורות חיים עם משפט כזה יכניסו את המועמד למקום האחרון ברשימה, כי הוא משקף את המאפיינים ההפוכים שמעסיק מחפש במנהל כמו קור רוח ומיומנות ניהול מו"מ. המחשבה שתעבור למגייס בראש תהיה 'לפני אדם שעוד לא עמדו מולו וכבר הוא ממצמץ. מה יקרה כשבאמת יעמדו מולו?'".
מתי כן? רק בראיון העבודה
"אם אתה רוצה לשדר גמישות בתנאי השכר - המקום היחידי לעשות זאת יהיה בשלבים המתקדמים של ראיונות העבודה, שאגב גם הם מאופיינים במשחק מצמוצים בינך לבין המעסיק.
"בשלבים הללו, כשמבקשים ממך נתוני שכר מבוקש ניתן לומר 'התפקיד נשמע לי מעניין', כדי לשדר למגייס שאתה גמיש. הסיבה שניתן לעשות זאת בראיון ולא בקורות החיים היא, שבמפגש פנים מול פנים מרחב התמרון להפגנת גישה גמישה גדול יותר, ושם יש למועמד את היכולת לחדד בניואנסים דקים יותר את ההבדל בין גמישות לנואשות".
יוצא מן הכלל? אין
"אין. כשאתה ניגש למשרה ניהולית אתה לא צריך מלכתחילה להדגיש 'זול', ובוודאי שלא להרגיש 'זול'".
דודי נייס, מנכ
3. תכונות אופי רכות כמו 'נעים', 'חביב' ו'חיובי'
מדוע? כי חביבות לא מעידה על התאמה לתפקיד
ניצן: "לעתים מועמדים מפרטים בקורות החיים תכונות אישיותיות חיוביות בפסקה נפרדת של תכונות אופי. הבעיה היא שרשימת כל התכונות החיוביות הללו במקרה הטוב מתסכלת את המגייס, ובמקרה הפחות טוב מעוררת בו אנטגוניזם. למה? כי אמירות כאלו יוצרות מסך ערפל, מבלבלות ומקשות על המגייסים לבדל אותך.
"צריך להבין, שמגייסים מקבלים מאות קורות חיים על כל משרה ניהולית פתוחה והם מצפים שאתה תטרח ותעזור להם לערוך את הסינון. הדבר האחרון שהם צריכים עכשיו זה שתעמיס עליהם רשימת מכולת שאין להם מה לעשות איתה. זה שכתבת שאתה אדם נעים, מקסים וחביב, לא אומר להם שום דבר לגבי התאמתך לתפקיד".
אז מה כן? להדגים את יכולותיך לעבוד עם אנשים
"כדאי להמיר תכונות האופי אישיותיות (נעים, חביב, חיובי) באמירות מקצועיות. אתה יכול להיות מיזנטרופ שונא אדם, אבל אם אתה כותב 'ניסיון בעבודה עם קהל' או 'ניהלתי צוות של 10 אנשים במשך ארבע שנים', המגייס למד שאתה מסוגל לעבוד עם אנשים.
"דוגמה מצוינת שמעתי מנשיא חברת היי-טק שסיפר לי: 'אני מתמודד עכשיו על משרה ניהולית מול עוד חמישה מועמדים שווים: כולם עשו MBA, כולם אינטליגנטיים, כולם בני 47 כמוני, ולכולם רקורד מרשים. הייתי צריך להכניס בקורות החיים משהו שיגרום לי לבלוט מעל השאר? אז הוספתי בשורת התחביבים/ערך מוסף: רץ מרתון, חובב רכיבות שטח'.
"למה זוהי דוגמה מעולה? כי במקום להסתפק באמירה הסתומה 'חובב אתגרים' (שזה לא אומר למגייס כלום), הוא מספק להם אינפורמציה שכרץ מרתון יש לו משמעת עצמית מטורפת, שיש לו יכולת ראייה לטווח ארוך, שיש לו יכולת עמידה בקשיים, שהוא לא מפונק ושהוא אדם הישגי.
"אפרופו 'הישגי', כדאי לוותר על המילה הזו בקורות החיים, כי יש בכוחה להפחיד את המגייסים אם הם מפרשים אותה כאדם שממצה או משתעמם מהר".
יוצא מן הכלל? ניהול מחלקות שירותיות
ניצן: "במקרים שבהם המשרה המוצעת היא ניהול מחלקת שירות או ניהול במחלקת תמיכה טכנית - דווקא לציון תכונות אישיותיות רכות כמו 'נעים, חיובי, אוהב אדם' יש מקום, בגלל הרלוונטיות לאופי התפקיד. בכל המקרים האחרים פירוט תכונות אופי, במיוחד תכונות אופי רכות, הוא החטאה".
דנית ניצן, מנהלת המחקר של אולג'ובס / צילום: תמר מצפי
4. משפטים בגוף ראשון יחיד כמו 'הובלתי' ו'ייסדתי'
מדוע? כי הם מסגירים סגנון ניהול לקוי עם נטיות מגלומניות
נייס: "משפטים בגוף ראשון יחיד במסמך קורות החיים בראש ובראשונה מעוררים אצל המגייסים אנטגוניזם. הרבה מעבר לכך שהם משקפים חוסר ענווה וצניעות, הם מספרים על מועמד שיש לו תפיסת עצמי לא נכונה, גישה שלא נותנת מקום לאחרים, ונטייה לקשור לעצמו כתרים תוך הקטנת הסביבה.
"גישה זו של תפיסת עצמי לא פרופורציונלית בולטת דרך האמירות הללו, כי בעולם הניהול המודרני אף אחד לא יכול לעשות שום דבר לבד בעולם העבודה. כך, אוטומטית, המגייסים מסיקים מסקנות על סגנון ניהול לקוי עם נטיות למגלומניה. התהייה תהיה, 'האם מועמד כזה בתפקיד ניהולי אצלנו ייתן מקום לכפיפיו? האם הוא ייתן להם קרדיט?'. כלומר, מה שמדאיג את המגייס כשהוא רואה קורות חיים כאלה הוא לאו דווקא הרהב, השוויץ והיוהרה, אלא שמונח לפניו מישהו שעסוק בעצמו ולוקה בתפיסת מציאות לא נכונה".
אז מה כן? להצמיד את ההישגים לעובדות
"יש בהחלט מקום לכתוב במסמך קורות החיים הישגים, אבל לעשות זאת תוך היצמדות לעובדות בלבד. לדוגמה, אם המנכ"ל נכנס בשנת 2000 לתפקיד, הוא יכתוב: 'בשנת 2001 החברה העלתה את המחזור שלה מ-20 ל-100 מיליון שקל בשנה', או 'בשנים 1998-2005 מנהל משותף בחברת X. תחומי אחריות: כספים, ייעוץ, משפט וחוזים'. גישה כזאת נשמעת מקצועית ומציאותית יותר".
יוצא מן הכלל? ארצות הברית, למשל
"תרבויות מסוימות נוהגות להשתמש באמירות בגוף ראשון שמספרות סיפורי גבורה, למשל, בארה"ב מקובל לכתוב משהו כמו I am a seasoned ceo (שמשמעותו רב ניסיון, מגוון ורב פעלים). גישה כזו, אגב, מקובלת בעיקר באומות נטולות חוש הומור עצמי. אצלנו או באנגליה, למשל, זה לא יעבוד כי בתרבויות הללו התפיסה שנותנת את הטון היא 'יהללך זר ולא פיך'".
5. האמירה הבנאלית: 'נכונות לעבודה מאומצת'
מדוע? כי זו חרב פיפיות: למה זה בכלל "אישיו"?
צוקר: "זוהי אמירה סתמית שהיא בבחינת 'כל המוסיף גורע'. ברור לגמרי שכדי לקבל תפקיד ניהולי אתה נדרש לעבוד קשה ולהיות נכון להזיע, שהרי נכונות לעבודה קשה היא חלק אינטגרלי מהעשייה הניהולית.
"למה המשפט הזה בעצם מזיק? כי אם אתה מציין את הנכונות לעבודה קשה כ'אישיו', המגייס עלול לחשוב: 'אם הוא עושה עניין מעבודה קשה, אולי זה אומר שהוא לא אוהב לעבוד קשה?'. לחלופין, אמירה כזו עלולה לשדר חולשה ולא חוזק, כי במובן מסוים יש בה נימה מתחננת, חוסר ביטחון עצמי וסוג של ייאוש.
"למה מועמדים למשרה ניהולית כותבים את המשפט הזה בקורות חיים? כי לעתים לא מזמינים אותם מספיק לראיונות עבודה והם מיואשים. אבל ברוב המקרים זה קורה בגלל חוסר מודעות לדקויות של הניסוח ולהשלכות שהוא מייצר".
אז מה כן? תיאור עשייה שמעידה על נכונות לעבודה קשה
"בהנחה שאתה רוצה להראות שאתה איש שלא בוחל בעבודה קשה, אדם שמוכן לעבוד שעות ארוכות ולהזיע, מוטב לך להיצמד לתיאור העשייה המקצועית, למשל, 'בתקופה בה כיהנתי כמנהל בחברה X, היא צמחה ב-20%, פתחנו עוד 10 סניפים, והעלינו את מצבת כוח האדם ב-30%' - מתיאור כזה נגזר שעבדת קשה.
"לחלופין, ניתן לומר 'בתפקידי הקודם נסעתי הרבה לחו"ל', מה שמראה שהיית נכון למאמץ יתר. דוגמה נוספת היא: 'הגעתי להישגים מעבר ליעדים' - משהו שמחייב את המגייס להבין שאתה אדם שמתאמץ ועושה את ה'אקסטרה מייל' בעבודה".
יוצא מן הכלל? Cover letter
"אם, למשל, סמנכ"ל אבטחת איכות רוצה לשדר שהוא נכון לעבודה קשה ולמאמץ יתר הוא יכול לכתוב אמירה בנוסח הזה רק ברמת ה-Cover letter, ולא ברמת המסמך הרשמי של קורות החיים".
פול צוקר, מנכ
כתבות
ני"ע
