הדיפרסיה הבאה של ההון סיכון

ההבטחות לגשם אקזיטים מטשטשות את העובדה שמרוויחות הגדולות יהיו קרנות זרות

1. המאניה

תעשיית ההון סיכון עולה ויורדת. בעשור האחרון סמיכות המשברים והבועות אפילו הפכו אותה למאניה-דיפרסיבית. כעת אנחנו בשלב המאניה המשכרת. בישראל, כמו בארה"ב, יש התלהבות באוויר, הבטחות לגשם של אקזיטים, הנפקות ראשונות ענקיות, ומיקרוסופט שקנתה את סקייפ ב-8.5 מיליארד דולר.

בהון סיכון, כשמצב הרוח משתנה, סימן שיש מי שמרוויח. נראה שכעת אלה קרנות ההשקעה בחברות בשלבים המאוחרים. המכניקה פשוטה: בזמן המשבר החברות מרזות, מתייעלות ומגייסות הון בהערכות שווי יורדות וממשיכות לגדול. כשמגיע תורן של הקרנות שמשקיעות בשלבים המאוחרים, הן משיגות אחזקות בחברות טובות, עם סיכון נמוך ובמחיר זול. זאת התיאוריה והיא משתקפת אחד לאחד גם במדד ההחזרים של חברת המחקר והמו"לות תומסון רויטרס. לפי הנתונים של תומסון רויטרס, קרנות השלבים המאוחרים בארה"ב רשמו ב-2010 תשואה ממוצעת של 35% על השקעתן בתוך 12 חודשים. אולם האחראיות על הממוצע הגבוה הזה הן הקרנות שהזרימו בשנה שעברה הון לחברות אינטרנט כמו פייסבוק וזינגה.

גם הקרנות המשקיעות בחברות בשלבים מוקדמים יותר ראו השנה יותר כסף חוזר אל הקופה, אך עדיין הביצועים שלהן נמוכים מאלה של מדד הנאסד"ק. הקרנות הללו רשמו רווח ממוצע של 14% לעומת 18% בנאסד"ק - נמוך מביצועי קרנות הפרייבט אקוויטי, שרשמו תשואות ממוצעות של 18.7%.

2. הדיפרסיה

היה נחמד לקרוא את הכותרות שדיווחו כי הרבעון הראשון של השנה היטיב עם חברות הסטארט-אפ הישראליות, וכי היקף ההשקעות הממוצע חזר להיקפים שלפני משבר האשראי שתקף אותנו ב-2008. נחמד גם לדווח בסיטונות על אקזיטים מוצלחים, אבל אסור לשכוח את החוליה החלשה - קרנות ההון סיכון המקומיות.

הכסף בקופתןן הולך ואוזל, והן מדשדשות בתשואות חד-ספרתיות במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב עדיין מדווחות על תשואות שליליות. היתרות להשקעות המשך בחברות הפורטפוליו הולכות ומידלדלות, והיכולת של הקרנות המקומיות לשמור על חלקן בחברות נחלש. רק נס ישנה את העובדות הזאת בשנה הקרובה, שכן גם אם הקרנות ייצאו ויצליחו לגייס הון לקרנות המשך, (מה שמוטל בספק נוכח הביצועים שלהן), הכסף החדש יתחיל לזרום רק בעוד שנה.

מצד שני, הקרנות האמריקניות והזרות, שלהן יש כסף בקופה, מתנפלות על החברות הישראליות כמוצאות שלל רב. אלה יהיו הקרנות שירוויחו כשהחברות הללו יצליחו, הן גם ירשמו הפסדים מינוריים אם החברות הללו ייכשלו.

3. נותני הצדקה

אופנה חדשה מסתמנת בקרב המתעשרים הגדולים מההון סיכון וההיי-טק. הארגון Giving Pledge מגייס את עשירי אמריקה לחתום על ההבטחה שיחלקו את הונם לצדקה. היוזמים הם וורן באפט וביל גייטס.

השבוע וינוד קושלה, אחד מאנשי ההון סיכון הבולטים בעולם, הודיע שהוא ואשתו יפרישו 1.4 מיליארד דולר לפעילויות צדקה. בין החותמים נמצאים ג'ון דוהר, השותף לשעבר של וינוד קושלה בקרן KPCB, מארק צוקרברג, ביל גייטס, סטיב קייס מייסד AOL, ולארי אליסון מייסד אורקל.