איך עוצרים את ברצלונה?

הרקולס, קאזאן, מאיורקה, קופנהאגן, בילבאו, בטיס, גיחון, ארסנל, סביליה, ריאל מדריד, סוסיאדד, לבאנטה, דפורטיבו. ברצלונה הנוכחית אמנם מוגדרת על-ידי מיטב הפרשנים כ"קבוצת הכדורגל הגדולה בכל הזמנים". אבל כל המועדונים שהוזכרו כאן, 13 בסה"כ, תקעו לקבוצת-העל הזאת מקלות בגלגלים העונה, והצליחו לסיים משחק בלי להפסיד לה. מתוך 59 משחקים ב-2010/11 שחקניו של פפ גווארדיולה בכל המפעלים, כמעט רבע הסתיימו ללא ניצחון.

הנתון הזה יכול כמובן להוות זריקת עידוד רצינית למנצ'סטר יונייטד, לקראת גמר ליגת האלופות בשבת. החבר'ה של סר אלכס פרגוסון יודעים שאם גמדים כמו הרקולס וקופנהאגן הצליחו לעצור את ברצלונה, אז בוודאי שגם הם - אלופי הפרמיירליג הטריים ופיינליסטים של ליגת האלופות ב-3 מתוך 4 העונות האחרונות - יכולים לפנטז על תרחיש כזה.

ברצלונה בכל מקרה טובה יותר מיונייטד בכל יום נתון. אז איך בכל זאת אפשר לעצור את המכונה הקטאלונית? כיצד יונייטד יכולה לצמצם את פערי האיכות הקיימים? הנה כמה הצעות טקטיות של פרשנים, עיתונאים, מאמנים ושחקני עבר.

1. שבירת הלחץ.

אדווין ואן דר סאר, שוער מנצ'סטר יונייטד, אמר בשבוע שעבר: "אני רואה משחקים של ברצלונה בליגה הספרדית ולא רואה קבוצות שמגיעות נגדה למצבים. זה נובע מהלחץ העצום שברצלונה מפעילה בחצי של היריב. אם נחדור את הלחץ הזה, נגיע למצבים שלנו".

אלן סמית', שחקן העבר ופרשן "הטלגרף" ו"סקאי", מציע דרכים פרקטיות לחדור דרך הלחץ האינטנסיבי: "ברצלונה לוחצת גבוה על המגרש, ואפילו הבלמים שלה מגיעים לעיתים קרובות לעיגול האמצע. יונייטד צריכה לעבור מעל הלחץ העצום הזה באמצעות כדורים ארוכים, כי יש לה שחקנים שמותאמים לשיטה הזאת: רוני וצ'יצ'ריטו, שיש להם מהירות עצומה ויכולת עצירת כדור מושלמת - שאלו שתי התכונות הכי חשובות לשחקן שרוצה להשתלט על כדורים ארוכים".

לדברי סמית', "אם יונייטד תצליח לדחוף את הכדורים הארוכים לרגליים של החלוצים שלה, היא לא תמצא את עצמה מול 'הקבוצה הטובה בעולם' - התואר הזה שמור לחוליית ההתקפה של ברצלונה. ההגנה שלה, לעומת זאת, הובכה על-ידי קבוצות עם חוד גרוע בהרבה מזה של יונייטד".

2. האגף הפתוח.

אחת השיטות של ברצלונה לייצר יתרון מספרי בהתקפה היא שליחה כמעט בלתי פוסקת קדימה של דני אלבש - מגן ימני במקצועו. "את החלל שאלבש מותיר באגף ימין בהגנה, תוכל יונייטד לנצל באמצעות כדורים מדויקים לקשר השמאלי שלה, נניח לואיש נאני", טוען טוני קסקרינו, שחקן העבר ופרשן "הטיימס". "ברצלונה למדה במהלך השנה האחרונה להתמודד עם הבעיה הזאת - והיא בדרך כלל שולחת בלם לאגף הימני שיחפה על העליות של אלבש. אלא ששחקן כמו נאני מסוגל ביום טוב שלו לעבור ב-1 על 1 כל בלם בעולם, כולל פיקה ופויול".

3. חניית האוטובוס.

עם כל הכבוד לדרכים לפרוץ את ההגנה של ברצלונה שהוזכרו כאן, אי אפשר באמת לעבור את בארסה בלי שתהיה לך הגנה מספיק חזקה. ב-12 בפברואר הדגימה ספורטינג גיחון הקטנה מה אפשר לעשות כדי להגביל את שלישיית ה-MVP (מסי-וייה-פדרו). אחרי המשחק שהסתיים ב-1-1, מנולו פרסיאדו, מאמן גיחון, הסביר: "לא בושה להציב 10 שחקנים מאחורי הכדור שמתגוננים ולא מעיזים לעבור את קו מחצית המגרש. לא נגד ברצלונה, בכל אופן". אחרי אותו משחק, אמר דויד וייה כי "גיחון הקשו עלינו בצורה שאף אחד עדיין לא הצליח לעשות".

אסטבן ויגו, מאמנה לשעבר של הרקולס שניצחה בספטמבר האחרון 2-0 בקאמפ נואו, הסביר ש"נגד ברצלונה, צריך להחנות את האוטובוס על קו השער שלך". כמעט מיותר להזכיר ששיטה הגנתית דומה עבדה נהדר לאינטר של ז'וזה מוריניו בעונה שעברה, בדרך לזכייה בליגת האלופות. יונייטד תצטרך למחול על כבודה, לרדת לרגעים לבונקר אם צריך, הכל כדי להשיג תוצאה.

4. נטרול הפנומן.

54 משחקים העונה, 52 שערים, 24 בישולים. ברור לחלוטין שכדי להגדיל משמעותית את הסיכוי לעשות משהו מול ברצלונה, יונייטד תצטרך למצוא פתרון לצרה הזאת שנקראת ליונל מסי. כדי למצוא את הפתרון האולטימטיבי, צריך ללכת קצת אחורה, עונת 2008/09. בחצאי גמר הצ'מפיונס אז, במשך 180 דקות הצליח חוס הידינק, אז מאמן צ'לסי, לשגע את הארגנטיני הקטן ולהפוך אותו כמעט לסטטיסט, ובניגוד לשיטה של מוריניו - לא באמצעות אלימות. "ברגע שמסי מקבל את הכדור, הסיכויים לעצור אותו נמוכים מדי", הסביר הידינק איך הוא עשה את זה. "לכן המטרה שלנו היתה למנוע ממנו לקבל את הכדור מלכתחילה. שחקן אחד או שני שחקנים שמרו אותו אישית כשהוא היה בלי הכדור, והצלחנו לצמצם את כמות הנגיעות שלו למינימום. יש בטקטיקה הזאת סיכון, כי השחקנים האחרים של ברצלונה יכולים להעניש אותך אם אתה נותן להם שטחים, אבל במקרה של מסי זה סיכון שפשוט היינו חייבים לקחת".