עיתון "הארץ" אינו היחיד שנתקל בקשיים כלכליים; זה קורה לכל העיתונים בעולם, מי פחות, מי יותר. "מעריב" ניצל כנראה מסגירה הודות לנוחי דנקנר שרכש אותו. במציאות העכשווית, עיתון זקוק לגב כלכלי הרבה יותר מוצק מאשר בתקופת טרום האינטרנט. השאלה, אם כן, איננה אם לקחת שותפים, כי זה לפעמים עניין של הישרדות, אלא את מי לוקחים.
לפני עידן האינטרנט, יכול היה אדם להשקיע בעיתון מתוך אהבת התחום, מתוך ידיעה שהרבה הוא לא יוכל להפסיד, וברוב המקרים היה אפשר גם להרוויח. גם ל"ידיעות אחרונות" נוספו בעבר שותפים כמו איש העסקים אליעזר פישמן (מבעלי "גלובס"). לעומת זאת, מי שמשקיע היום יודע שסיכוייו להפסיד כסף הם כמעט ודאיים.
מי ולמה
אבל יש סיבות אחרות, לא בהכרח פיננסיות, המביאות בעל הון להשקעה בעיתון. שלדון אדלסון, למשל, הקים את "ישראל היום" כדי שישרת את משפחת ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת דעותיה. יש הטוענים שנוחי דנקנר רואה ב"מעריב" כלי שבאמצעותו יחזק את האימפריה הכלכלית שלו. כך או אחרת, דווקא בתקופה זו, כאשר השקעה בעיתון נחשבת לא אטרקטיבית, חשוב עוד יותר לבדוק מיהם האנשים הרוכשים דריסת רגל בעיתונות ומהם מניעיהם.
האניגמה של שוקן
מבחינה זאת, עמוס שוקן הוא אניגמה. הוא הכניס לעיתון שני שותפים, שניהם שנויים במחלוקת מסיבות שונות. שותפה אחת, חברת דומונט-שאוברג הגרמנית, שייכת למשפחה עם היסטוריה מוכחת של שיתוף פעולה עם השלטון הנאצי ושירות נאמן שלו. נכון שאין להטיל חטא אבות על בנים, אבל במדינת היהודים מותר וטבעי שתהיה לכך רגישות.
השותף השני שעליו הוכרז היום (א') ב"הארץ" הוא ליאוניד נבזלין. "הארץ" מגדיר אותו יו"ר חבר הנאמנים של בית התפוצות ושאר תארים מכובדים. את המילה אוליגרך לא ראיתי. נבזלין הורשע ברוסיה ברצח ובעבירות חמורות אחרות. ערעורו נדחה שם. רוסיה ביקשה את הסגרתו, והפרשה הזאת עדיין לא הסתיימה. אולי נבזלין הוא קורבן רדיפה, כפי שהוא טוען, אבל...
הלבנת העבר
מה מחפשים אנשים כאלה בעיתון "הארץ"? כיוון שכעסק זה לא משתלם, הדעת נותנת שאנשים כאלה מבקשים להיות מזוהים עם המוניטין של "הארץ" כעיתון מכובד. כלומר, משהו כמו הלבנת העבר והשם הטוב. גם נבזלין וגם דומונט כבר קיבלו את התמורה לכספם - בצורת מאמרים מטעם "הארץ", שבהם נעשה מאמץ גדול לתת לשותפים החדשים הכשר.
אוליגרך, עבר נאצי, הימורים
וכך יוצא שעיתון "הארץ" ממומן היום על ידי שלושה מקורות: משפחה עם עבר נאצי (20%); אוליגרך שמבחינת החוק הרוסי הוא עבריין נמלט (20%); וענק ההימורים שלדון אדלסון, שעיתונו "ישראל היום" מודפס בדפוס "הארץ" ומופץ באמצעותו.
קשה להבין: עיתון הארץ לא יכול למצוא שותפים מסוג אחר? או שזה עמוס שוקן?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
