אלון אולארצ'יק: "הנגנים הכי טובים בארץ מגיעים מתחום הג'אז"

אולארצ'יק, שיוצא בימים אלה עם המופע "Jazzing the Beatles" שבו הוא מעניק פרשנות ג'אזית לשירי הביטלס, מסביר ל"גלובס" מדוע מבין כל מגוון הסגנונות, הג'אז הוא הז'אנר הכי בטוח עבורו

"המוזיקה הזו משאירה אותך צעיר", מסביר אלון אולארצ'יק את אהבתו רבת השנים לג'אז, הבאה לידי ביטוי גם בפרויקט החדש המעסיק אותו בימים אלה: המופע "Jazzing the Beatles" שבו הוא חובר להרכב Hard Jazz nights של הסקסופוניסט המוערך עמיקם קימלמן ותזמורת סינפונייטה באר שבע בניצוחו של דורון סלומון. אולארצ'יק משתלב במופע כזמר בלבד, והוא מבצע כמה משיריהם הידועים של ארבעת המופלאים מליברפול בעיבודי ג'אז המשותפים לשני ההרכבים.

"אני מכיר את עמיקם קימלמן הרבה שנים", הוא משחזר. "לפני שנתיים יצא דיסק של ההרכב Hard Jazz nights, שבו נוגנו שירים של הביטלס בעיבודים כליים ג'אזיים. דורון סלומון, המנצח של תזמורת סינפונייטה באר שבע שגם לו יש רקע עשיר בג'אז, הציע לשלב את התזמורת בפרויקט במופע שינצל את האופציות שאותן מעניק הרכב בסדר גודל כזה. כשהבינו באיזה סדר גודל של השקעה מדובר הוחלט שצריך גם זמר, אז פנו אליי והסכמתי. לא היו הרבה הזדמנויות בקריירה שלי לעמוד על במה עם מסה כזו של נגנים מאחוריי".

- קהל של הביטלס נחשב למסורתי. אוהב את השירים שהוא מכיר בביצועים שהוא מכיר. מה התגובות לעיבודים החדשים?

"כל המהות של ג'אז היא אלתור, לקחת בסיס תווים קיים ולבנות סביבו וכך להעניק חותם אישי שלך ליצירה העשוי להשתנות בכל הופעה. קהל המגיע למופעי ג'אז מבין את זה, לכן האלתורים והשינויים מסקרנים ולא מרתיעים, מה גם שהשירים של הביטלס בוצעו עם השנים בכל-כך הרבה גרסאות ותמיד התקבלו באהבה. דווקא המחשבה על שירה באנגלית על הבמה לוותה במעט חששות, כי אין לי אקצנט מושלם באנגלית למרות שחייתי הרבה שנים בארצות הברית".

מקום בטוח

הרומן של אלון אולארצ'יק עם הג'אז החל בתחילת שנות ה-70, עוד לפני שחבר ללהקת כוורת המיתולוגית, כאשר הצטרף ללהקת הפלטינה של המתופף ארה'לה קמינסקי וניגן בה כשנתיים. עם זאת, נדמה כי בתקופה האחרונה אהבתו הישנה מתחזקת, בעיקר באלבום "אולארצ'יק סטייל" שראה אור לפני כמה חודשים ובו חידש את מיטב שיריו הידועים בעיבודי ג'אז.

"אני באמת עוסק לאחרונה בעיקר במוזיקה הזו", הוא מאשר, "הנגנים הכי טובים בארץ מגיעים מתחום הג'אז, כי זו מוזיקה שצריך ללמוד ברמות הכי גבוהות. יש לי הרכב בו מנגן הבן שלי מקס, המעודכן ביצירה העכשווית בז'אנר הרבה יותר ממני, אז יוצא שגם רוב המוזיקה לה אני מאזין בחודשים האחרונים מגיעה מהספרייה שלו. כבר בשנת 99 הוצאתי אלבום ג'אז בהופעה, ושלוש שנים אחרי הקלטתי יצירת ג'אז בשם 'בגליל', אז כנראה יש איזו מחזוריות הגורמת לי לשוב לסגנון הזה אחת לכמה שנים".

- אולי בגלל שג'אז, בניגוד לאלבומי רוק ופופ שהקלטת, מנותק משיקולי אופנה ורייטינג ותמיד יהיה לו הקהל שלו.

"הייתי רוצה להאמין שגם ליצירה העצמאית שלי כבר יש הקהל שלה, אבל נכון שלא התחברתי מעולם לשיקולי רייטינג ולא ידעתי מראש אילו שירים ייכנסו לפלייליסט ויהיו להיטים ולמה. מהבחינה הזו ג'אז הוא מקום יותר בטוח, אבל לא על חשבון העשייה שלי כיוצר. אני לא מתחייב על מועד, אבל זה בתכנון להקליט עוד אלבום חדש".

- מה הסיכויים לחידוש סיבוב ההופעות "נפגשנו", עם אפרים שמיר ויצחק קלפטר?

"אני ואפרים ממשיכים להופיע יחד מדי פעם, בהתאם לביקוש. עשינו את זה עוד לפני האשפוז של יצחק, כי המצב הבריאותי שלו היה רעוע הרבה זמן. בשלב זה יצחק לא יכול להופיע, כי מחלת הריאות שבה לקה מחייבת תהליך שיקום ממושך. אני מקווה בשבילו שיתאושש כמה שיותר מהר".

- היית בזמנו אחד היוצרים הראשונים ממוצא מזרח אירופי שאמצו את המוזיקה הים-תיכונית בשירים כמו "בא לשכונה בחור חדש" ו"היא הולכת בדרכים" והיצירה "התמנון האיטר" של כוורת. מושך אותך להשתלב בפריחה העכשווית של הז'אנר הים תיכוני, אפילו כמפיק?

"כל הקטעים שהזכרת נוצרו בפועל במהלך נסיעות לחו"ל, כאתגר מוזיקלי שהצבתי לעצמי ולא מתוך רצון לעלות על גל אופנתי. כשהלחנתי את 'בא לשכונה בחור חדש', בניו יורק, לא חשבתי בכיוון של: 'אני אשכנזי ששר מזרחי', כך שאני לא יכול לקום בוקר אחד ולהחליט שזה מה שאני עושה עכשיו. מעבר לזה, אני לא מעוניין כרגע להפיק מוזיקלית זמרים אחרים. היו לי הצלחות בתחום, בעיקר עם גידי גוב ואתי אנקרי. ניסיונות אחרים הצליחו פחות, מה גם שהעשייה הזו לא ממש משתלמת כלכלית וגם להסתובב עם תחושת אחריות ליצירה של מישהו אחר לא עוזר".

ההופעה הקרובה של אלון אולארצ'יק תתקיים ב-11 ביולי באולם ויקס ברחובות.