תג מחיר

הפרק השני בעונה השנייה לסדרה של גלית גוטמן עוסק בתופעה נפוצה יותר ממה שחושבים

"בטבעת זו", ד', 21:00, ערוץ 10

בשבוע שעבר הוקדש הטור הזה לסקירה של הערב החזק של ערוץ 10, הערב החדש שנותן יופי של "פייט", אם לא למספרים שמביאים "כוכב נולד" ו"עם סגולה", אזי לפחות לתוכן.

אז בואו נעבור לתוכן: הפרק השני בעונה השנייה לסדרה בהגשתה של גלית גוטמן על הזוגיות והמשפחה, מהמוסדות העתיקים בתולדות האנושות שעובר בשנים האחרונות מהפכים דרמטיים, עוסק ב"קאמבק": זוגות שנפרדו - מפרק זמן קצר של כמה חודשים ועד לגירושים של ממש, וחוזרים לחיות ביחד.

התופעה הזאת רחבת היקף יותר ממה שניתן לתאר, ואפשר לבחון אותה מכמה היבטים: כדי שלא נואשם בציניות, נתחיל ברומנטי. שני בני זוג שחוו קשיים גדולים בזוגיות, מחליטים, אחרי תקופת מה של חיים בנפרד, כי בן-בת הזוג הוא-היא אהבת חייהם.

אחרי ששילמנו מס שפתיים לאגדה הזאת, נלך לסיבות הפרקטיות יותר: לפעמים הם מגלים כי ערכם בשוק היד השנייה אינו רב כשחשבו בתחילה, לפעמים אחרי תקופה קצרה של חירות מינית לגיטימית לכאורה (שהרי היו בחזקת "פרודים") מגיעה תקופה של בדידות, שבמסגרתה מעדיפים כבר לחזור אל המוכר, למרות מגרעותיו, לפעמים דווקא הירידה ברמת החיים היא זאת שמשיבה את בני הזוג זה לזרועות זו - כי בניגוד לקלישאה הידועה, לחופש דווקא יש מחיר.

לפעמים מדובר במחיר מסוג אחר: כאבם של הילדים המשותפים לנוכח פרידת הוריהם שלמולה מגלים בני הזוג כי הם מסוגלים אולי לגרום כאב האחד לשנייה, אבל לא לצער את ילדיהם.

חושפת את עולמה הפרטי

חבר שלי שהתנסה כבר בכמה פרידות, טבע פעם את המשפט הבא: "בסופו של דבר אחי", כך שח לי, "כולן פולניות". העמדה הגברית הזאת, שיכולה להיות לקח עבור שני המינים, רוצה לומר שאחרי שנגמר הריגוש על החידוש שבמערכת יחסים שנייה, היא מגיעה מהר מאוד לאותם סלעי מחלוקת שעליהם התנפצה הראשונה. זה מוביל למסקנה עגומה במקצת, שלפיה בסופו של דבר כולנו הולכים באותם מעגלים ומגיעים לאותם מקומות, אבל הי, מי אמר שהחיים הם פיקניק?

בטח לא גלית גוטמן שחושפת בפרק הזה, אל מול הפסיכולוג משה אלמגור, את עולמה הפרטי ומתארת בגילוי לב את סיפור הפרידה מבן זוגה, הצלם זיו קורן, ומשחזרת את המחשבות שליוו אותה בעת הפרידה ושהובילו, בסופו של דבר, לחזרה. זה כן, זה מעניין, וברמת המאקרו, זה מוביל למסקנות עגומות למדי.