סטארט-אפים חינוכיים

שנת הלימודים מסתיימת בימים אלה, וכ-1.5 מיליון תלמידי ישראל יוצאים לחופשת הקיץ הכלל לא מקוצרת שלהם. יש נימה אופטימית סביב מערכת החינוך בחודשים האחרונים. היא נובעת, מן הסתם, מההסכם המתוקשר בין ארגון המורים לבין משרד החינוך סביב רפורמת "עוז לתמורה", כמו גם מהתחלתה של הטמעת תוכנית התקשוב הלאומית בכמה עשרות בתי-ספר ברחבי הארץ ובאופן כללי מהתחושה ש"קורים דברים".

מצד שני, חצי הכוס הריקה עדיין ריקה מאוד, ורוב התלמידים שיצאו לחופשת הקיץ עדיין יחזרו בסופה אל כיתות שהצפיפות בהן היא מהגבוהה בעולם המערבי; אל סביבת לימודים מיושנת; אל מורים שמעמדם שחוק ושעייפותם ניכרת; ואל מערכת שמקדשת את מכונת ייצור הבגרויות מעבר לכל ערך חינוכי או לימודי אחר.

למה ההיי-טק לא מתגייס?

בשיחה שהייתה לי לא מזמן עם גורם בכיר במערכת החינוך, הוא תהה איפה נמצא ההיי-טק הישראלי בהקשר של הדיון הציבורי סביב מערכת החינוך בישראל. הנושא משמעותי בגלל היותה של ישראל, למרות כל הערעורים והפקפוקים ועל אף מחאות הציניקנים, מעצמת היי-טק בינלאומית.

"איך ייתכן שבמעצמת ההיי-טק אנחנו לא רואים את ההיי-טק מתגייס באופן מסודר למען קידום החינוך בישראל?" שאל אותי אותו הגורם. זו שאלה לא פשוטה, במיוחד לאור העובדה שרבים מאנשי ההיי-טק הישראלי עוסקים בהתנדבות בפעילויות שונות הקשורות לחינוך.

אינסוף מיזמים מתנהלים בימים אלה ברחבי המדינה, והם מונעים על-ידי חברות היי-טק, על-ידי מנכ"לים שאכפת להם, אנשי הון סיכון שמרגישים מחויבות - ובעיקר אלפי מתנדבים, שמקדישים מזמנם החופשי לחינוך הנוער. אבל, אין מסגרת אחת מכוונת, שמאחדת את כל הרצון הטוב, את כל המשאבים ואת כל המתנדבים תחת סדר עדיפויות לאומי ומול תוכנית רב-שנתית לקידום החינוך בישראל.

גם בחינוך מותר לחשוב על עסקים

אני מנחש, שאילו הייתה קמה מסגרת שכזו, סדרי העדיפויות שלה היו כוללים את צמצום הפערים החברתיים ההולכים ונפערים, עידוד החינוך הטכנולוגי, תוכניות לעידוד המצוינות והעמקת החינוך לערכים.

ומעבר להתנדבות, בחינוך גם מותר לחשוב על יזמות עסקית. בשנה האחרונה פגשתי לפחות עשרה סטארט-אפים שבנו תוכניות עסקיות סביב מוצר או שירותים לתחום החינוך - החל מטאבלטים ממוקדי תכנים חינוכיים, דרך מכשירים מיוחדים לעידוד המחקר המדעי בבית-הספר, ותכנים מיוחדים, משחקים חינוכיים ומערכות חדישות לניהול סביבת הלימוד עבור המורים ותלמידיהם.

אם המיזמים של היום יכולים להוות כדור בדולח כלשהו לגבי עולם המחר, הרי שבכל הקשור לחינוך יש סיכוי לא רע שבעתיד הלא רחוק נראה את הילדים שלנו הולכים לבתי-ספר יותר מתוקשבים, ומשתמשים בכלים מודרניים ואפקטיביים יותר - אולי אפילו מהנים - בסביבת הלימודים שלהם בבית-ספר ובבית.

לאור ריבוי המיזמים הטכנולוגיים בישראל בתחום החינוך, יש מקום לשקול עידוד ממשלתי ליזמויות בתחום הזה. כמו שבתחום הפיתוח לשירותים פיננסיים זיהו באוצר נישה מיוחדת במדינת ישראל ועודדו משקיעים ומוסדות בנקאיים זרים להקים כאן מרכזי מו"פ, אפשר להקים אצלנו מרכזי מצוינות לפיתוחים טכנולוגיים ששוק היעד שלהם הוא עולם החינוך.

ובינתיים, עד שזה יקרה, אולי ירימו את הכפפה איגודי ההיי-טק השונים ויפעלו ביחד למען קידום החינוך בישראל?

יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל.