בואו לפחות נלמד לקח מאילן בן דב

גם אם אנו שועלי אג"ח מנוסים, בדרך כלל לא אנחנו הכנסנו את עצמנו לבוץ האג"חי הזה

זעם מחזיקי האג"ח של חברת טאו על אילן בן-דב בהחלט מובן. מצד שני, צריך לזכור כי אלה חברות בע"מ, וכשמן כן הן - חברות שבעליהן אינם ערבים לחובות החברה. גם חברות שונות של דונלד טראמפ פשטו את הרגל, והוא מעולם לא השקיע אפילו דולר בודד בשביל לפצות את המשקיעים. כך עובד עולם ההשקעות בתחום האג"ח - כשאתם רוכשים אג"ח כלשהי, אתם חייבים לדאוג שתקבלו ריבית שתפצה על הסיכון. השאלה היא אם מישהו באמת מביא את זה בחשבון. לפי ההתנהגות של שוק האג"ח הקונצרני בארץ, נראה שלא.

היום, מרווח התשואה הממוצע בין מרבית האג"ח הקונצרניות המדורגות לבין האג"ח הממשלתיות המקבילות (כלומר בעלות משך חיים ממוצע - מח"מ - דומה) קטן למדי, בין 1% ל-2% בלבד. למי ששכח (או לא שם לב), בשנתיים האחרונות הגיעו עשרות חברות להסדרי חוב, שברובם ככולם יצאו בסופו של דבר מחזיקי האג"ח בהפסדים כואבים. נכון שהמצב היום טוב יותר, אבל המרווחים המצומצמים האלה מלמדים כי הלקח לא נלמד. גם כיום כחמישים חברות עדיין נמצאות במהלכו של הסדר חוב, וגם הפעם סביר להניח שברוב המקרים המשקיעים באותן האיגרות יפסידו לא מעט כסף.

לצערנו, גם אם אנחנו שועלי אג"ח מנוסים, בדרך כלל לא אנחנו אלה שהכנסנו את עצמנו לבוץ האג"חי הזה. חלק נכבד מהחסכונות שלנו נמצאים בקרנות פנסיה, בקופות גמל ובקרנות השתלמות שאין לנו כל אפשרות לשלוט בהשקעותיהן. בגלל ממדיו הקטנטנים של שוק ההון הישראלי, ומאחר שמרבית בתי ההשקעות אינם משקיעים מספיק מהנכסים מעבר לים, הם רוכשים אג"ח קונצרניות בארץ ומאפשרים לחברות להנפיק סדרות אג"ח במרווחים לא הגיוניים, שאינם מפצים על הסיכון הכרוך בכך.

יש בתי השקעות בישראל שבמקום אג"ח קונצרניות בארץ מקצים חלק מההשקעה לאג"ח מעבר לים, למשל באג"ח של ממשלות יציבות כמו גרמניה או קנדה, או באג"ח של חברות יציבות המתבססות על תזרים מזומנים חזק ולא על הלוואות גדולות מדי. כך צריך לנהוג. אם בכל זאת החלטתם לרכוש אג"ח קונצרניות, אל תסתמכו יותר מדי על הדירוג, והקפידו לבדוק היטב את יכולת החזר הריבית והקרן של החברה המדוברת.

למשל, חפשו חברות עם יחס כיסוי ריבית (הרווח התפעולי לחלק להוצאות המימון) גבוה מ-5-4. זה יבטיח שהחברה תוכל לעמוד בתשלומי הריבית במלואם ובזמן גם אם תיתקל בתקופה קשה והכנסותיה יצטמצמו. בנוסף, בדקו את רמת המינוף של החברה. אני, למשל, אוהב להסתכל על שיעור החובות לזמן ארוך ביחס להון העצמי של החברה. התרחקו מחברות שהמינוף שלהן גבוה מ-40%-30%. נכון, זה יפסול את מרבית חברות הנדל"ן, אבל זה בוודאי ימנע מכם להשקיע את כספכם בהרפתקאות אג"ח דוגמת טאו.

אם אתם רוצים השקעה סולידית, למדו להסתפק בתשואה של האג"ח הממשלתיות, או לחלופין חפרו עמוק, ומספיק שנים אחורה בתוך הדוחות הכספיים, על מנת לוודא שלחברה באמת יש יכולת לשלם לכם את מה שהיא כביכול מבטיחה.

גילוי נאות: אין לראות באמור לעיל המלצה לפעולה בניירות הערך המוזכרים או בני"ע אחרים. הכותב אינו מחזיק באף אחת מהמניות המדוברות ומנהל בלוג בכתובת: www.bursa4u.com