"הורים משלמים 600 שקל בחודש על תחליפי חלב"

רחל עזריה, ממובילת מחאת העגלות, טוענת בראיון ל"גלובס": "אנחנו אוכלוסייה שקופה"

מי שציפה למקרא השם "רחל עזריה, ממובילות מצעד העגלות" בלו"ז המופיעים בפני ועדת טרכטנברג, לאם מתוסכלת המגיעה להתלונן (בצדק) על הקושי שבגידול ילדים בישראל - התבדה.

עזריה, בוגרת התוכנית היוקרתית "מנדל" למנהיגות ומחזיקת תיק הגיל הרך בעיריית ירושלים (תיק שהיא יזמה), מדברת במונחים מקצועיים לגמרי, כמעט מדעיים, כאילו הייתה פרופסור לכלכלה מן המניין ("לעולם לא למדתי כלכלה", היא מבהירה). ברוכים הבאים לשיעור ראשון ב"כלכלת ילדים".

- המצאת תיק חדש בעירייה. איך זה קרה?

"הבנתי שאנחנו אוכלוסייה 'שקופה' - אף אחד לא חושב על הורים לילדים קטנים, לרבות אלה שאינם חרדים. אנו מאיצי הצמיחה הגדולים. אנו השליש שעובד, שמשלם מסים ומשרת במילואים.

"הבעיה היא שרוב מקבלי ההחלטות הם גברים בשנות ה-50 לחייהם שלא צועדים עם עגלות ולא משלמים על מעון. כשהצעתי את הרעיון לניר ברקת (ראש עיריית ירושלים - א"פ), נפלה לו הלסת. הוא לא הבין על מה אני מדברת. הסברתי לו שאני רוצה להרכיב תיק עם גני ילדים אבל גם עם טיפות חלב. אז הוא שאל אותי ברצינות אם אני גם רוצה את השירות הווטרינרי".

קיראו עוד ב"גלובס"


- מה ההישג הכי חשוב שלך עד כה?

"הארכנו את שנת הלימודים בגני הילדים עד סוף יולי. זה היה מתוך הבנה שלילדים לא ממש עוזר להיות בקייטנה, כי זה מאוד יקר וקשה להכניס את הילדים למסגרת חדשה. הדבר המעניין הוא שכל המהלך הזה עלה בסך-הכול מיליון שקל, מהתקציב העירוני".

- אפרופו קייטנה, מה לגבי המחירים? מדובר בהון תועפות.

"במקום 776 שקל בחודש לקייטנה, ביקשנו תוספת מינימלית, הוספנו מיליון שקל לצורך הנחות מתקציב העירייה, ועשינו קייטנות במסגרות הרגילות. התגובות היו מצוינות. קרה עוד משהו: שברנו את השוק. בגלל שהמחירים היו כל-כך נמוכים אצלנו, גם הקייטנות נאלצו להפחית מחירים".

- באילו עוד מקומות אין תחרות?

צהרונים. אנחנו שבויים כי אנו שולחים את הילדים לגן, ואין באפשרותנו בשעה אחת לקחת אותם לצהרון אחר. אין לנו ברירה אלא לרשום לצהרון באותו גן. כאן, שוב, המדינה צריכה לקבל אחריות. מדובר בסוג של מונופול, ואם כבר מונופול - עדיף שיהיה של המדינה מאשר של אדם פרטי שרוצה להרוויח כסף".

"החוגים הם מס עקיף"

עזריה ממשיכה למנות את התחומים שבהם יש בעיית תחרות קשה המובילה למחירים גבוהים. "מדינת ישראל חייבת להוסיף תקציבים לבניית מעונות יום", היא אומרת. "התקציבים האלה תקועים בין היתר בגלל עניינים ביורוקרטיים של מינהל מקרקעי ישראל. ככל שיהיו יותר מעונות יום, כך נוכל לשבור את השוק שוב. רשימות ההמתנה הארוכות - 300 ילדים - למעונות המסובסדים מאפשרות לגננת במעון פרטי לקחת 3,500 שקל, וההורים לא יכולים לומר מילה. לעומת זאת, אם יש גן של המדינה שעולה 1,800 שקל, אז ההורה יכול לבחור אם ללכת לגן הפרטי וכמה לשלם.

"בעיית התחרות קיימת גם בשוק החוגים. המחירים שלהם גבוהים מאוד. מדוע? שוב, כי מדינת ישראל לא שוברת את השוק. בעבר המתנ"סים קיבלו תקציב של חצי מיליון שקל בלתי ייעודי עבור כל מתנ"ס בארץ. היום הם לא מקבלים כלום. מממשלות ישראל קיצצו בעשור האחרון כ-50% מתקציב החברה למתנ"סים, וזה סך-הכול 90 מיליון שקל.

"אז מה קורה? כל חוג וצהרון לילדים שלנו מממן את המזכירה, את המנקה, את השיפוץ. במקום שהמחירים של החוגים במתנ"סים יהיו זולים, המתנ"סים מיישרים קו עם השוק הפרטי, כי אין להם ברירה וכי הם צריכים את הרווח לכיסוי עלויות.

"אני אומרת: תחזירו את הכסף! זה כולה 90 מיליון שקל. כל מה שאני רוצה זה לוודא שאני יכולה לשלוח את הילדים שלי לאותם חוגים שאני הלכתי אליהם. היום, אף שמצבי הכלכלי טוב יותר מזה של ההורים שלי אז, אני לא מצליחה לשלוח לאותם חוגים כי מחירי החוגים זינקו. המחירים הללו הם מס עקיף שאנחנו משלמים".

להאריך את חופשת הלידה

עזריה מוטרדת גם משוק המוצרים הבסיסיים לגיל הרך: "מחירי תחליפי החלב מבטאים בעיה נוספת של תחרות. השחקן המרכזי הוא מטרנה, שמחזיקה יותר מ-50% מהשוק. לכן אין תחרות ולכן המחירים נורא גבוהים. אנחנו מדברים על כ-60 שקל לקופסה, שמספיקה בדרך-כלל לכ-3 ימים. בחישוב פשוט, אנו מדברים על הוצאה של 600 שקל בחודש רק על חלב.

"רוצים רגולציה? תעשו רגולציה, רוצים רשות להגבלים עסקיים? בבקשה, אבל המדינה חייבת לדאוג שמחירי תחליפי החלב יהיו סבירים. תראו מה קרה עם החיתולים. ראינו מה קרה כשפתאום התחילו ביבוא ישיר מטורקיה - המחירים צנחו. אני מקווה שהם ימשיכו. מדובר בשווקים שהרגולציה צריכה להיות מאוד חריפה".

- אילו עוד הצעות העלית בפני ועדת טרכטנברג?

"הארכת חופשת הלידה. לפי מחקרים כלכליים של מכון אדוה, חופשת לידה לא קצרה מדי מעודדת נשים לחזור לשוק העבודה. היום, בגלל המשכורות הנמוכות ובגלל העלויות הגבוהות של מעונות היום, כ-26% מהנשים אחרי לידה ראשונה לא חוזרות לשוק העבודה, ועוד 16% לא חוזרות למשרה מלאה. הארכה של שבועיים בלבד בחופשת הלידה כבר יכולה לעזור".

- מדוע לא הצעת הכרה בהוצאות מטפלת לצורך מס?

"כי בנוסחאות שמדברים עליהן היום, הדבר רק יעזור לנשים שמרוויחות כסף רב יחסית, כלומר מגיעות לסף המס. אם מוכנים למצוא שיטת מיסוי שבה אם האישה מרוויחה פחות אבל הבעל מרוויח יחסית הרבה, אז בבקשה. עדיין לא בנו את השיטה הזאת".